המועמדים לפרס נובל לשלום: זלנסקי, דיוויד אטנבורו, נבלני וגרטה תונברג

פרס נובל לשלום הוא אחד מששת הפרסים שייסד הכימאי השבדי וממציא הדינמיט אלפרד נובל ב-1895. הפרס נחשב ליוקרתי ביותר משום שהוא ניתן לאנשים ש"העניקו לאנושות את התועלת הגדולה ביותר". המנצח נבחר על ידי ועדת הנובל שמונה חמישה חברים, שאותם ממנה הפרלמנט הנורבגי. המנצח בפרס נובל לשלום יוכרז בשעה 12 בצהריים, שעון ישראל, באוסלו, נורבגיה.

הנה המועמדים שסיכוייהם לזכות השנה גבוה, בהתבסס בין השאר על אתרי ההימורים:

נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי הוא המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות בפרס נובל לשלום. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשלהי פברואר, זלנסקי ניצב איתן לצד עמו, לא עזב את קייב הבירה והחל לשאת נאומים מדי לילה לאזרחי המדינה .

הוא נהפך למודל הערצה ברחבי העולם בנחישותו ואומץ לבו, וקיבל תמיכתה הבלית מעורערת של הזירה הבינלאומית במאבקו העיקש נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. זלנסקי הצליח לשמור על המורל הגבוה בקרב אזרחיו וחייליו במשך שבעת חודשי הלחימה, ונחשב לאחד המנהיגים הפופולאריים בעולם.

סבטלנה טיכאנובסקאיה, הפוליטיקאית מבלארוס ומתנגדת המשטר, חיה בגלות מאז התמודדה נגד הנשיא המכהן אלכסנדר לוקשנקו בבחירות לנשיאות ב-2020. לוקשנקו טען כי ניצח בבחירות למרות חששות לגבי זיופים. האמונה הרווחת היא שטיכאנובסקאיה ניצחה בפועל.

טיכאנובסקאיה לא תיכננה להיכנס לפוליטיקה. היא היתה אמא במשרה מלאה ששקלה לאתחל את הקריירה שלה כמורה לאנגלית, עד שבמאי 2020 הרשויות בבלארוס עצרו את בעלה - ועצרו את הקמפיין שניהל מול הנשיא. או אז התערבה טיכאנובסקאיה ופתחה בקמפיין משלה. המועמדות שלה עודדה את האזרחים בבלארוס, ובמיוחד את הנשים, והעם יצא לרחובות במחאה על תוצאות הבחירות.

לאחר "ניצחונו", לוקשנקו הורה לכוחות הביטחון לנהוג ביד קשה נגד המפגינים. עם זאת, ההפגנות נגד משטר לוקשנקו נמשכו, וטיכאנובסקאיה מילאה תפקיד מרכזי בהן.

טיכאנובסקאיה נכללה ברשימת "100 אנשי העתיד של 2021"ף שמוקירה מנהיגים חדשים שצפויים לעצב את העתיד.

ב-11 באוגוסט נודע כי היא ברחה מהמדינה לליטא השכנה, לשם שלחה את ילדיה עוד במהלך קמפיין הבחירות שלה. טיכאנובסקאיה פירסמה סרטון ובו רמזה כי ברחה אמרה "ילדים הם הדבר הכי חשוב שיש לנו בחיים... אני יודעת שרבים יבינו אותי, רבים ישפטו אותי, ורבים יתחילו לשנוא אותי... אבל חלילה שמישהו יעמוד בבחירה שהייתה לי".

ב-17 באוגוסט פרסמה טיכאנובסקאיה סרטון נוסף ובו קראה להמשך ההפגנות. היא הבטיחה כי אם תמונה לנשיאה, היא תוציא את המדינה לבחירות חופשיות.

אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה הרוסי, פעיל נגד שחיתות ועורך דין שכלוא על ידי השלטון, הוא דמות מרכזית במאבק לדמוקרטיה ורפורמה ברוסיה. ב-2011 הוא ייסד את הקרן נגד שחיתות כדי לחקור גורמים בכירים רוסים בגין שחיתות. במשך שנים, הוא פעל כדי להטיל את האחריות על משטר הנשיא ולדימיר פוטין ובעלי בריתו האוליגרכים.

פעילותו של נבלני גבתה ממנו מחיר יקר. הוא שרד ניסיון התנקשות ב-2020, כשהורעל בגז עצבים. למרות הסכנה לחייו, ב־17 בינואר 2021, הוא שב לרוסיה לאחר שהחלים בגרמניה. נבלני מיד נעצר, הועבר לתחנת המשטרה של בעיר חימקי ולמחרת נערך משפט מאולתר ובמהלכו הוארך מעצרו ב־30 יום - והוא הועבר לכלא מטרוסקאיה טישינה.

בפברואר 2021 נידון נבלני ל־3.5 שנות מאסר בהאשמה שביצע עבירת מעילה ב- 2014. בית המשפט האירופי הורה לרוסיה לשחררו, אך ממשלת רוסיה התנגדה והעבירה את נבלני למושבת עונשין מספר 2 במחוז ולדימיר. באפריל 2021, השעתה רוסיה את פעילות תנועתו באוקטובר 2021 הוענק לו פרס סחרוב לחופש המחשבה.

לנבלני יש מתנגדים גם במחנה הליברלי. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ביטל את הגדרתו "אסיר מצפון" לאחר שהתקבלו תלונות רבות לגבי הערות נגד זרים שאמר, למשל, כשהישווה מהגרים למקקים. נבלני נכלל ברשימת מאה האנשים המובילים של "טיים" ל-2021.

נבלני מנהל בלוג שמתמקד בחשיפת שחיתויות בממשל הרוסי ונחשב לאחד הבלוגרים הפופולריים ברוסיה. מאז 2009 החל להתפרסם כמתנגד חריף לפוטין. ב- 2012 כינה אותו ה"וול סטריט ג'ורנל" כ"האיש שוולדימיר פוטין מפחד ממנו ביותר". הוא עומד בראש מפלגת "רוסיה של העתיד" וחבר מועצת התיאום של האופוזיציה הרוסית.

סוכנות הפליטים של האו"ם (UNHCR)

סוכנות הפליטים של האו"ם היא בין ראשוני המגיבים למשברים ברחבי העולם, מהמלחמה באוקראינה ולמשבר האפגניסטן. היא מספקת ציוד וכסף לנזקקים.

בשנים האחרונות, UNHCR הובילה את הסיוע ההומינטרי במלחמה בסוריה ובמשבר המהגרים בים התיכון. הסוכנות קיבלה בעבר פרס נובל לשלום פעמיים - ב-1954 וב-1981.

ארגון הבריאות העולמי (WHO)

במשך שלוש שנים, ארגון הבריאות העולמי הוביל את התגובה הגלובלית למגפת הקורונה. באותה תקופה, סיפק הארגון כסף, חיסונים וציוד רפואי כדי לסייע בהכלת המגפה ברחבי העולם. תוכנית COVAX בתמיכת הארגון, שמתמקדת בחלוקת חיסונים למדינות העניות, סיפקה עד כה יותר מ-1.7 מיליארד חיסונים ל-146 מדינות.

הארגון ספג גם ביקורת על שורה של טעויות, ובהן, על העיכוב בן השבוע בהכרזה על התפרצות מגפת הקורונה בסין "מצב חירום בינלאומי", ועל חוסר דחיפות בהמלצות לענוד מסכות כדי להקטין את החשיפה לווירוס בתחילת המגפה. הארגון היה מועמד לפרס נובל לשלום ב-2020 וב-2021.

שר החוץ של טובאלו, סיימון קופה

חלק גדול מהשליחות של סיימון קופה, שר החוץ של טובאלו, מדינת איים באוקיינוס השקט, הוא לדבר על משבר האקלים. עליית גובה פני הים באיים באזור מאיימת על קיומם. טובאלו, המדינה הרביעית הקטנה ביותר בעולם, מורכבת מתשעה איים שעלולים לשקוע כליל.

קופה נשא נאום מרכזי בוועידת האקלים COP26 בלגזגו בעודו עומד במי האוקיינוס שהגיעו עד ברכיו כדי להבליט את האיום שמהווה ההתחממות הגלובלית והעלייה בגובה פני הים על המדינה.

השנה, הוא החליט לא להשתתף בכנס האוקיינוסים של האו"ם במחאה על החלטתה של סין לחסום את ההשתתפות של הנציגים מטייוואן.

סר דיוויד אטנבורו, בן ה-95, אחד משדרני הטלוויזיה המפורסמים ביותר, חוקר טבע, וחלוץ בתחום סרטי הטבע. כתב והציג שמונה סדרות הנוגעות בכמעט כל התחומים הקשורים לביוספרה של כדור-הארץ. שימש כעורך שידורים ברשות השידור הבריטית (BBC) בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 וכמנהל בכיר ברשות.

אטנבורו כתב, הפיק והנחה סדרות רבות העוסקות בידיעת הטבע. הסדרות המפורסמות ביותר של אטנבורו בתחום סרטי הטבע הן "סדרת החיים". סדרות אלו מתחילות בטרילוגיה: "החיים עלי אדמות" (1979); "הכוכב החי" (1984); ו"מעגל החיים" (1990).

אטנבורו הנחה מגוון סדרות משמעותיות לאורך השנים: ב-2001 הנחה את "הכוכב הכחול" העוסקת בחיים בים, ב-2003 הנחה את "עליית בעלי החיים", וב-2006 את הסדרה עטורת הפרסים "עולם מופלא" וגם את הסדרה עולם מופלא: העתיד המבוססת עליה. באותה שנה הנחה את "Are We Changing Planet Earth?", סדרה העוסקת בהתחממות כדור הארץ.

תארים רבים הוענקו לאטנבורו במהלך חייו על פועלו, ובהם תואר אבירות וחבר המסדר הוויקטוריאני המלכותי ממלכת אנגליה אליזבת שנייה. הוענקו לו 32 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בריטיות, יותר מכל אדם אחר.

הוא מועמד עם הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדע ומדיניות בתחום המגוון ביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית (IPBES), שמעריכה את מצב המגוון הביולוגי בעולם בעבור מחוקקים.

הם מועמדים בשל "מאמציהם ליידע ולהגן על המגוון הטבעי של כדור הארץ, תנאי מוקדם לחברות בנות קיימא שלוות".

גרטה תונברג

הנערה האקטיביסטית השבדית פועלת למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים. בעקבות פעולותיה למען הסביבה הוענקו לה פרסים רבים, ביניהם פרס כבוד של החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד ואשת השנה של המגזין טיים ל-2019, והיא נכללה ברשימת מאה הנשים המשפיעות של "פורבס". היא מועמדת השנה התנועה שייסדה Fridays For Future.

תונברג עלתה לכותרות ב-2018 לאחר שייסדה את התנועה וסחפה מיליוני סטודנטים מכל העולם למחות למען טיפול ממשלתי במשבר האקלים. בת ה-19 מועמדת לפרס מאז 2019.

האפיפיור פרנציסקוס

האפיפיור פרנציסקוס מועמד לפרס נובל לשלום על מאמציו לסייע בפתירת משבר האקלים, כמו גם על פעילותו למען שלום ופיוס.

ממשלת האחדות הלאומית במיאנמר

ממשלת האחדות הלאומית של מיאנמר היא ממשלת הצללים שנוצרה לאחר שהמשטר הצבאי במדינה עצר את המנהיגה אונג סן סו צ'י במהלך הפיכה בפברואר. סו צ'י, בת 76, מוחזקת במעצר במקום לא ידוע מאז ההפיכה, שבה תפסה החונטה הצבאית את השלטון מחדש. מאז הושב השלטון הצבאי במדינה לפני עשרה חודשים, יותר מ-1,250 בני אדם נהרגו בעימותים בין מפגינים לחיילים ויותר מ-7,000 בני אדם נעצרו.

סו צ'י היתה מתנגדת של שלטון החונטה ושהתה במשך 15 שנה במצטבר במעצר בית בין 1989 ל-2010. בשל פעילותה למען הדמוקרטיה במיאנמר היא זכתה בפרס נובל לשלום ב-1991. בשנים האחרונות ספגה סו צ'י ביקורת על כך שצידדה בחונטה, בפרשת הטבח בבני הרוהינגה המוסלמים.

פראטיק סינהה ומוחמד זובייר

העיתונאים פראטיק סינהה ומוחמד זובייר, מייסדים שותפים של אתר בדיקת העובדות ההודי AltNews, נלחמים נגד מידע כוזב בהודו, שבה המפלגה הלאומנית BJP מואשמת תדירות בהפצתו כדי להסית לאפליה נגד מוסלמים.

הרשויות ההודיות עצרו את סובייר ביוני על "מם" שצייץ לפני ארבע שנים. עיתונאים ברחבי העולם גינו את המעצר.

עוד מועמדים: העם האוקראיני, העיתון "קייב אינדיפנדנט" וה"וועדה להגנת עיתונאים", כמו גם, נאט"ו, בית הדין הפלילי הבינלאומי, ויקיליקס, צ'לסי מנינג, והמועצה הארקטית.