קשה להעריך במדויק כמה אזרחים עזבו את רוסיה בשבועיים האחרונים, מאז הכריז הנשיא ולדימיר פוטין על גיוס מילואים לצבא, אך מדובר כנראה ביותר ממאה אלף, שכמה אלפים מהם הם יהודים תושבי המדינה. חלקם כבר הגיעו לישראל, אך רוב המבקשים לעלות ארצה עדיין נמצאים בשטח רוסיה או בדרכם, כיוון שמרוב חשש עזבו מבלי להמתין להליך הסדור.
בוריס, בן 39, פרמדיק במקצועו, עלה עם אשתו נטליה ארצה לפני יומיים. "חשבנו כבר מזמן לעלות ואפילו הגשנו מסמכים, אבל בגלל המצב החלטנו לא לחכות אפילו דקה", אמר בצאתו ממשרד הפנים בחיפה. "אפשר לקרוא לזה בריחה. לאורך כל הדרך ליווה אותנו פחד נוראי שלא יתנו לנו לצאת או שיחזירו אותנו. שמענו על מקרים שעצרו אנשים מכרים שבכל תחנה בשדה התעופה לא נתנו להם לצאת. אם הייתי נשאר אז מאה אחוז שהיו מגייסים אותי לצבא ושולחים אותי למלחמה למרות שמעולם לא שירתתי בצבא. לא רוצה לשרת, אני לא תומך במלחמה הזו. אבל אף אחד לא שואל אותי".
לדבריו, הם עלו לישראל, בעוד משפחתם נותרה ברוסיה. "השארנו בת והורים, קמנו ונסענו. השארנו את הדירה, את המכונית. הכי עצוב זה הכלבים, השארנו אותם לבת. הגענו עם שתי מזוודות. אנחנו מבולבלים מאד. אין לנו כלום, אפילו לא כרטיסי אשראי. אנחנו מתארחים אצל חבר בחיפה. זו הרגשה של עצב נוראי. תחושה של תלויים באוויר ולא יודעים במה ובמי. יצאנו כעת ממשרד הפנים. אחרי שעתיים וחצי כל מה שהצלחנו לקדם זה שקבעו לנו תור לעוד כחודשיים, לבדיקה קונסולרית. ומה אז? מבקשים להבין מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו חדשיים, בלי עבודה, בלי כסף, בלי דירה".
"אני עם אזרחות כפולה, רוסית-ישראלית, והסיפור שלי קצת שונה, כי עשיתי כבר עליה ב-2018, ומיד אחר כך עזבתי ללוס אנג'לס ללמוד", מספר לוואלה! המוזיקאי רומן בלוב בן ה-23, סולן להקת "פרום סקראץ". "אבל ב-2020 בגלל הקורונה הכול התמוטט ונאלצתי לחזור למוסקבה. את רוסיה עזבתי שוב בפברואר. ביום הראשון של המלחמה ארזתי הכל, לקחתי את החברה שלי בת ה-21 והגענו ארצה. היא לא יהודייה אבל במאי התחתנו ועכשיו עובדים על הניירת שלה".
לבלוב יש ביקורת חריפה על נשיא רוסיה. "מה שפוטין עושה עכשיו אלה דברים איומים ונוראים שאיש לא עשה מאז היטלר. אנחנו גדלנו באמונה שהצבא הרוסי ייצא לקרב רק אם נותקף, ופתאום מצאנו את עצמנו בסיטואציה שהצבא שלנו הוא התוקף". הוא אינו יודע מה יעלה בגורלו אם וכשיחזור לרוסיה. "תל אביב קיבלה אותי בחיבוק גדול. מעולם לא שירתתי בצבא ואני לא רוצה לשרת לעולם. אם אני חוזר עכשיו לרוסיה לא ברור מה קורה איתי. רשמית הם אומרים שזה גיוס מילואים לכאלה שהיו בצבא, אבל במציאות לא אכפת להם ולוקחים את כולם - חולים, אנשים שמעולם לא החזיקו בנשק, כל אחד. אם אני בר מזל, לא יקרה לי כלום כשאחזור. אבל באותה מידה אם אקבל צו גיוס בגלל החוק החדש ואני לא אתייצב אז אני צפוי לעשר שנים בכלא. הרבה באמת הולכים לכלא כי מעדיפים כלא מאשר לאבד את החיים שלהם".
טל בן ה-23, נולד בישראל אבל בילדותו עבר עם אמו למוסקבה, אליה חזרה לאחר שהתאלמנה והתחתנה שם בשנית. הוא התחנך בבית ספר יהודי והמשיך לבוא לביקורים אצל הסבא והסבתא שנשארו בישראל אבל מרכז חייו נותר ברוסיה. "כבר באפריל קיבלתי שני צווי גיוס. אמרו לי להגיע דחוף לראיון. התגוררתי אז עם החברה שלי ואת הצווים שלחו לכתובת של אמא שלי ואבי החורג, שנכנסו מיד לפאניקה שחס וחלילה יגייסו אותי. תוך יום הם העלו אותי על מטוס לישראל ומאז אני פה, גר בתל אביב. עושה אולפן ועובד כשליח בוולט. מחכה שיסדרו לי שובר ללימודים באוניברסיטה. אם אני חוזר למוסקבה ישלחו אותי למלחמה, לחזית, זה ברור. אז בינתיים אני פה. מקווה שהכול ייגמר עם כל מלחמת הפוטין הזו ושאוכל לחזור לפחות לבקר. אחים שלי הגיעו ממוסקבה. ובן דוד שלי בן 26 קיבל לפני שבוע-שבועיים צו גיוס, וישר עלה על מטוס. אין לי מושג מה המעמד שלי עכשיו שם, אפשר רק לשער".
"מי שפונה עכשיו ברוסיה לעלות לישראל, קובעים לו תור לראיון אצל הקונסול לשנת 2023", אומרת טטיאנה ג'ון, פעילה חברתית מחיפה המסייעת זה שנים לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, "יש בעיה גדולה גם עם כאלה שכבר ברחו לכאן, ועכשיו רוצים להמיר את ויזת התייר שלהם למעמד עולה. יש תורים ארוכים מאד גם כאן, במשרד הפנים ומשרד הקליטה. בינתיים הם בסטטוס תייר - לא מקבלים כלום. אבל הם צריכים לשכור דירה, צריכים ביטוח בריאות, צריכים עבודה. ואם חס וחלילה הם דור רביעי - אז שמים להם איקס על טופס הבקשה. הקריטריונים לא ברורים, לא שוויוניים ונדמים אפילו אינטרסנטיים", היא מלינה, "כך לדוגמא פנה אלי אבא שבתו ייצגה את ישראל בטניס שולחן וזכתה במדליות - קיבלה אשרה, והבן קיבל סירוב ומענה לא פורמלי שאין לו סיכוי. רובם לא מבקשים סל קליטה, לא מבקשים כסף, אבל זקוקים לארץ מקלט לתקופה הזו. שם הם מסומנים עם תווית 'יהודי' והם מרגישים שכאן יורקים להם על הפרצוף".
סגן ראש העיר אשדוד, עורך הדין אלי נכט, שאחד מעיסוקיו הוא הסיוע המשפטי מול משרד הפנים ושאר הרשויות והארגונים, שיגר לפני עשרה ימים מכתב בהול לראש הממשלה ושר החוץ, יאיר לפיד, בו קרא לו לפעול בדחיפות מול ממשלת רוסיה כדי שתאפשר לאלפי אזרחים רוסים המחזיקים גם בדרכון ישראלי לעזוב את רוסיה לאלתר. הוא זכה למענה סטנדרטי של "מחלקת פניות הציבור", כי "בשלב זה הגבולות פתוחים לאזרחים, כולל כמובן בעלי אזרחות ישראלית היכולים לצאת מרוסיה באופן עצמאי".
ובינתיים, בהודעה חריגה, משרד החוץ פרסם לידיעת הציבור כי "אזרח ישראלי המחזיק גם באזרחות רוסית ואשר נכנס, שוהה, או ישהה בתחומי הפדרציה הרוסית, כפוף לחוק ולתקנות ברוסיה ובכלל זה להחלטות הנוגעות לגיוס אזרחים לצבא הרוסי ולאפשרות היציאה מתחומי המדינה". מההודעה משתמע כי בקשתו של נכט לא תזכה לתמיכה.
אינה נכט, רעייתו של אלי ומתמחה במשרד עריכת הדין שלו, המצויה בקשר עם עולים רבים, אומרת כי, "יש חרדות גדולות מאוד לכל מי שאמור לצאת. הטלפון שלנו מיום ההכרזה של פוטין על גיוס כללי התחיל לצלצל באופן מטורף. לא היה כך מעולם, גם לא בתחילת המלחמה. להערכתי יצאו בשבועיים האחרונים אלפים כאלה בדרך לישראל. אבל חלקם תקועים בטורקיה, ארמניה, גאורגיה, אזרבייג'אן, קזחסטן ופינלנד. המון אנשים במוסקבה לא רוצים לחכות בתורים של הקונסוליה שם ויוצאים עצמאית. 'נתיב' במשרד רה"מ עשו עבודה טובה ופתחו לשכות במדינות השכנות לטובת אלה שברחו לישראל דרכן. אבל לצערנו גם בישראל הם נתקלים בקשיים תוך שמנסים פה להפריד בין פליטים לזכאי שבות. שמענו רק הימים האחרונים על גבר צעיר שהגיע לנתב"ג בטיסה וגורש בחזרה, כשהוא טוען שנאמר לו בלי רגישות 'לך תילחם ברוסיה'".
"מדובר בנושא רגיש ומורכב מאוד, זה יהיה פשטני מאד לבחון את זה רק מהזווית שלנו", אומר עו"ד מרדכי ציבין, הבקיא בתחום. "הרושם כי הבורחים מרוסיה לישראל הם יהודים מנוגד למציאות העובדתית שכן רוב רובם של המגיעים לישראל אינם יהודים כלל. תדמית מוטעית כזו הינה הבסיס להתחזקות תופעות אנטישמיות בטענה שהיהודים 'בוגדים במולדת' ו'כפויי טובה על כך שהשלטונות הרוסים מאפשרים ליהדות המקומית לפרוח ולהתפתח, חופש דת מוחלט ואף סיוע ממשלתי'. צריך להדגיש שהבריחה מחובת הגיוס ברוסיה אינה קשורה ליהודים או לא, ולך תספר שאין לך אחות".