כבר שנים שאזור מפרץ חיפה הוא אזור מוכה. לא מוכה אסון חלילה, אלא מוכה וחבוט שוב ושוב על ידי מדינת ישראל, משרדי הממשלה, מפעלים וגופים דורסניים שפגעו בו ובסביבתו.
לאזור לא היו אף פעם "אבא ואמא" אמיתיים, בעלי בית חד משמעיים שיעדיפו את טובת הציבור והסביבה, וכך שלטו בו במשך שנים ארגוני ענק שונים, שלא בחלו באמצעים, והפכו את מפרץ חיפה לחצר האחורית של מדינת ישראל.
שיקום האזור שעליו הצהירה מדינת ישראל בהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה, הוא בבחינת מעט מדי, ומאוחר מדי. בימים אלו אנו עומדים בפני הכרעה היסטורית בדמות תכנית מתאר ארצית, תמ"א 75, שמטרתה היא שינוי פני המפרץ. אך אני, כמי שמכירה כבר שנים רבות את האזור ובמיוחד את נחל קישון על שלוחותיו, מקווה מאד שהתכנית לא תתברר כאכזבה גדולה.
נכון, יש כוונה אמיתית בתוכנית לפנות את המתחם הפטרוכימי של בתי הזיקוק, ואפילו מצהירים על הכוונות למצוא חלופות למשק האנרגיה. ואולם, בחלופות של צוות התכנון למפרץ חיפה ולייעודי הקרקע שלו, אנו רואים רצף של שטחי בינוי ותעסוקה ומרכזי לוגיסטיקה נמליים, זאת במקום לתת תקווה למטרופולין ולשמור על הירוק, הטבע והסביבה ולעשות תיקון אמיתי וצדק סביבתי עבור התושבים והדורות הבאים.
התמ"א אמורה לעשות מה שנכון וראוי למרחב ולא לתת לשיקולים צרים עסקיים להכתיב את התכנון שלה, תכנון שממנו יושפעו מיליוני אנשים לאורך השנים הבאות. התכנית החדשה חייבת לשמור על מרחב אקולוגי רציף ורחב ולכלול בקו הכחול שלה את נחל סעדיה עד לחיבורו לקישון, ואת תחום פארק מורד נחל קישון עד לאגמי נשר. שטחי חברת נמל ישראל אינם "קדושים" ועל המתכננים חובה לשקול שיקולים ציבוריים ענייניים לטובת המרחב כולו ולטובת הציבור הצמא למקומות בילוי בחיק הטבע, במעיינות ובמקורות מים מרעננים.
רשות נחל הקישון הציגה תוכנית חלופית ירוקה, שבה נשמר גודלו של הפארק המטרופוליני, בדומה לפארקים במרכז הארץ ודרומה. החלופה הירוקה שהציגה הרשות, כוללת פארקים, אתרי טבע ובילוי, שטחי אחו לח, בריכות חורף ואת מסדרונות הנחלים קישון, סעדיה, גדורה וציפורי, לרבות קישורים ירוקים מהמרחב הבנוי לשטחים הפתוחים, תוך שילוב עקרונות "עיר משמרת מים".
בחלופה שהציגה הרשות נשמר "פס הירק" ההיסטורי של קק"ל והוצג חיבור עקרוני רציף לרצועת החוף מדרום חיפה לקריות לאורך חוף הים. במסגרת החלופה הירוקה הציגה הרשות תכנית להצלת נחל סעדיה שתשמר את נביעותיו, תשמור על תוואי ערוץ הנחל הנוכחי ותיתן לנחל כתפיים רחבות ותאפשר את חיבורו הטבעי והראוי של נחל סעדיה לפארק מורד נחל קישון.
אני קוראת לראשי רשויות מהאזור לשים את נושא שימור השטחים הפתוחים, הסביבה והטבע במפרץ בראש סדר העדיפויות שלהם, בפרט בפתחה של שנת בחירות לרשויות המקומיות.
הגיע העת לשינוי תפיסתי הצופה פני עתיד למטרופולין הסובל מזיהום אויר, עודף תשתיות ובהם שלושה נמלי ים, תחנות כח ועוד, והסובל גם מנזקי שינויי האקלים שאנו חווים בשנים האחרונות הבאים לידי ביטוי בהתחממות הערים שלנו, הצפות, שיטפונות ועליית מפלס מי הים, ולשים את איכות החיים של תושבי האזור בראש סולם העדיפויות.
הכותבת היא מנכ"לית רשות נחל הקישון