צוות מחלקת ניתוחי לב במרכז שניידר לרפואת ילדים, נאלץ התמודד הלילה עם שריפה שפרצה במחלקה. הצוות הרפואי היה אמון על פינוי כלל הילדים במחלקה למתחמי החירום והמחלקות השונות, כשחלקם מרותקים למיטותיהם וחלקם מונשמים. "היתה תחושת סכנת חיים באוויר".
ניר סינואני, אח טיפול נמרץ ואחראי משמרת בליל השריפה, סיפר כי הצליחו להעביר את 17 המטופלים תוך פחות משעתיים, כששמונה מתוכם מונשמים, מה שהופך את הפינוי למורכב במיוחד . סינואני סיפר והתחיל על הרגע בו הבינו כי פרצה שירפה," זה התחיל מריח שיצא מהאזור של אחד החדרים, אמא התעוררה ואמרה שיש ריח חריף של משהו שרוף. בשלב הזה החלטנו לקרוא למכבי האש, האש פרצה שהם כבר היו איתנו. אני לא רוצה לחשוב אם האש היתה מתפרצת לפני שהם באו, ועוד שיש לנו כל כך הרבה בלוני חמצן שיכולים להתפוצץ".
רבים מהצוות, סיפר סינואני, כמעט ונלכדו במקום, זאת לדבריו מפני שהמחלקה מחולקת לשני חלקים, מחלקה רגילה וטיפול נמרץ. "העשן היה ממש בין שני החלקים, והיה שלב שלא יכולנו להגיע אחד לשני ולא יכולנו להיפגש, ננעלנו בתוך הטיפול נמרץ והמתנו לפינוי", הוא מספר, " רק אחרי שמכבי האש עזרו לנו הגענו לכל המטופלים, למעשה הדרך היתה חסומה וננעלנו איתם".
עוד המשיך האח וסיפר על התנהלות הצוות הרפואי בפינוי הילדים החולים מהמקום. "חילקנו את הצוות - הוצאנו את כל המטופלים הולכים וההורים. חזרנו לחולים השוכבים, בשלב הזה היה סיכון אמיתי כי לא יכולנו לצאת מהטיפול נמרץ לשום מקום", אמר, "כל מי שיכל להגיע לעזור - הגיע. המנהלת בעצמה הורידה עגלות וציוד. הורדנו ילד אחרי ילד.
"עוד צוות הורד למרתף, מה שהפך למחלקה היום, כדי לקבל את החולים, צוות אחר נשאר כל הזמן הטיפול נמרץ והגיעו צוותים שעזרו לנייד. כולנו הגיעו מאוד מהר, וכשמכבי האש אמרו לנו שהם שולטים באירוע הרגשנו שאנחנו פנויים למטופלים ולפינוי מבוקר".
סינואני המשיך ושיתף בתחושותיו מהאירוע. הוא סיפר כי שריפה במחלקה הייתה יכולה לסכן את בית החולים כולו, זאת מפני שהמקום כולו מרושת בחמצן. "היתה תחושת סכנת חיים באוויר, מספר אחיות נזקקו לטיפול בחמצן אחרי שסיימנו להעביר. הנזק במחלקה גדול וידרשו כמה שבועות עד חודשים להחזיר את התפקוד המלא", הוא סיפר.