המלך צ'ארלס לא יצטרך לשלם מס ירושה בבריטניה על העושר העצום שירש מאמו, הודות להסכם של משפחת המלוכה עם הממשלה הבריטית מלפני 30 שנה.
אזרחים פשוטים צריכים לשלם את מס הירושה המקובל במדינה בסך 40% על כל חלק מהעזבון ששוויו מוערך ביותר מהרף של 325 אלף ליש"ט (374 אלף דולר). עם זאת, תחת הסכם שראש הממשלה בזמנו ג'ון מייג'ור חתם עם משפחת המלוכה ב-1993, נכסים שעוברים ממונרך אחד ליורשו פטורים ממס ירושה. מייג'ור הזהיר אז מ"הסכנה שטמונה בפריסת הנכסים כמו נקניק סלמי במהלך הדורות בשל מס הון, מה שעשוי לשנות את המוסד באופן שאנשים מעטים במדינה יקבלו בברכה".
עתה, כשצ'ארלס נהפך למלך - בתקופה שבה בריטניה מתמודדת עם מחיר אנרגיה גואים ומשבר יוקר מחיה עמוק ביותר - ההסכם גורר קריאות לבחינה מחדש.
במסגרת ההסכם מ-1993, המלכה אליזבת וצ'ארלס הסכימו לשלם מס הכנסה אישי, לאחר ששאלו את הממשלה כיצד הם יכולים להשתתף בנטל. המלכה תשלם את המסים שלה "בדיוק באותה דרך שבה כל משלם מסים עושה", אמר מייג'ור. הוא ציין גם כי "תחת התנאים הייחודיים של מונרכיה העוברת בירושה, הסדרים מיוחדים נדרשים מבחינת מס ירושה".
עם מותה של המלכה אליזבת השנייה, הגיע העת לפתיחת "משחקי הבתים", כפי שמכונה חלוקת הנכסים לצאצאיה.
המלך צ'ארלס השלישי ירש לפחות תשעה ארמונות. הוא העניק לבנו הבכור ויורש העצר, הנסיך ויליאם, את דוכסות קורנוול ששטחה כ-500 אלף דונם. משמעות הדבר היא שבאופן טכני, ויליאם הוא בעל הבית של אביו המלך - כל עוד צ'ארלס ימשיך לגור באחוזתו בגלוסטרשייר.
הירושה הפכה את הנסיך מוויילס לבעל הנכסים הפרטי הגדול ביותר בבריטניה. השווי המוערך של הנכסים הוא 1.2 מיליארד ליש"ט, והם מתפרשים על פני 23 מדינות וכוללים חוות, פרויקטי בנייה, שבע טירות, יערות, חופים ונכסים מסחריים.
צ'ארלס ירש תיק נכסים מרשים מהמלכה - כולל בלמורל וסנדרינגהם, ונכסים ששייכים לנחלה המלכותית כמו ארמון בקינגהאם וטירת וינדזור. הוא ירש גם נכסים מרשימים מהמלכה האם בסקוטלנד.
דוכסות קורנוול כוללת את איי סילי שלאורך החוף. קרן חיי הבר של איי סילי משלמת לדוכסות מדי שנה שכר דירה בסך נרקיס בודד. בדבון, ששטחה 280 אלף דונם, כוללת הדוכסות את כלא דרטמור שבו 640 אסירים.