מאגורות נחש צמא מוגדר גם על ידי מטיילים מושבעים כאזור שכוח אל בבקעת נחל צין שבנגב, בלב שטח אש מסוכן. בתוכו כרויות שתי מנהרות באורך מאות מטרים, אפופות מסתורין, שנחצבו בתוך ההר אחרי מלחמת יום הכיפורים, כדי לאחסן במקום נפט גולמי, על רקע החשש מאמברגו בינלאומי והפצצות אויב. יש גם סברות שלמדינה הייתה כוונה לעשות שימוש במקום לדברים אחרים.
לפני כמה שבועות סייר באזור בכיר בשב"כ. אין הסבר הגיוני להימצאותו בשטח, למעט הנופים המרהיבים, או משיכה מגנטית לאזור של מי שבעבר הרחוק היה רכז שטח מנוסה שהפעיל סוכנים באופן ישיר. את הבהייה בנופים גדע ג'יפ צבאי שנע בשטח בצורה חשודה, והרים ענני אבק. הבכיר הבין שמשהו חריג מתרחש לנגד עיניו והתקרב לעברו. לאחר בירור קצר התברר שמדובר בלוחמי יחידת עילית של צה"ל, שמחפשים תיק ובו מכשירי קשר. התיק נעלם במהלך אימון, כאילו בלעה אותו האדמה. איש השב"כ הציג את עצמו ללוחמים המופתעים והבטיח לסייע.
למחרת בבוקר, רכזי שב"כ באזור הפעילו את יכולותיהם הייחודיות, והשיבו לידי מפקד יחידת העילית את התיק. מתברר שלארגון יש עליונות מודיעינית גם באזור שאפילו לטאות מתקשות לטפס אליו. הפעילות הנקודתית באזור שבו לא מתגורר אדם מציגה מציאות הרבה יותר רחבה. לשב"כ יש יכולות איסוף וסיכול באזורים נידחים באותה מידה כמו באזורים עירוניים מורכבים בתוך ישראל. מאז מבצע שומר החומות, שב"כ שדרג משמעותית את הפריסה המודיעינית שלו, כמענה לאפשרות של התפרצות אלימה נוספת, וכדי לאתר זרמי עומק בחברה הערבית מבעוד מועד.
השבוע התבטא בנושא ראש שב"כ רונן בר, בכנס באוניברסיטת רייכמן. "שב"כ לא ירפה מהעמדה לדין של כל המפגעים מאירועי שומר החומות", אמר. "רק כתוצאה מחקירת שב"כ נעצרו עד כה 271 אנשים והוגשו 206 כתבי אישום, גם בשבוע שעבר. לא נשכח ולא נסלח. שב"כ מסייע למשטרת ישראל במערכה למול הנשק הלא חוקי. שב"כ חוקר כל אירוע אלים בעל תוצאה המאתגרת משילות או פוגעת בסמל שלטוני, גם אם היסוד הנפשי יתברר בסופו של דבר כפלילי. שב"כ מתחיל לסייע למשטרת ישראל במאבקה מול אתגרים נוספים, תחת בקרה ועם המון נחישות".
בנוסף לכך הדגיש בר שבימים אלו מתנהלים שינויים מרחיקי לכת בארגון, כדי לייעל את אופי העבודה ולהתאים אותה לאתגרים המפתחים בחברה הישראלית, בשטחים ובגבולות המדינה וגם במדינות רחוקות. "החברה הערבית בכללותה נמצאת במגמת השתלבות, והרוב הנורמטיבי שמבין את החלופות, מעדיף אבולוציה ולא רבולוציה", הסביר. "מגמה זו שונה בנגב, כאשר שם מוקדי ההשתלבות עדיין מהווים מיעוט ונתקלים באתגרים מסוג אחר. בואו לא נשכח את הזמרים, השחקנים הספורטאים, הרופאים ובוודאי החיילים והקצינים הערבים שמעשירים את התרבות, הביטחון והידע בישראל, ומייצרים לחברה פנים מגוונים יותר".
אחד מזרמי העומק שמקבלים ביטוי בדיונים הפנימיים מאז כניסתו של בר לתפקיד, הוא חלחול הפשיעה בחברה הערבית, והתרבות המסוכנת שמתפתחת ומדאיגה גם את צמרת צה"ל. התרבות הזו מקדמת גניבת אמצעי לחימה ותחמושת, ומהווה קרקע פוריה לאלימות על רקע לאומני בעיתות משבר, כפי שקרה מבצע שומר החומות, עד כדי חסימת צירים ופגיעה בסמלי השלטון. גורמי ביטחון מכנים מציאות זו "מדינה לצד מדינה".
לדברי אותם גורמים, שלוש משפחות פשע שמסכנות את הביטחון הלאומי צברו בשנים האחרונות עוצמה. ראשי המשפחות, שרואים בפעולות שלהם אינטרסים כלכליים ועסקיים, חותרים תחת יסודות המדינה, ועל פי הגדרת גורמי ביטחון, "פוגעים ביכולת של המדינה לממש ריבונות". לדבריהם, "הם סימנו את הדרך להשתלטות על רשויות מקומיות ומכרזי בנייה, ומובילים להשתלטות על עסקים או, במקרה מאתגר יותר, לקידום שותפויות בעסקים כשרים. הם מכרסמים במנגנוני המדינה כשהמסר הוא ברור - 'אתם לא תגידו לי מה לעשות'". המגמה המסוכנת משתלבת באוויר האלימה ממילא בחברה הערבית, עם שלל מקרי הרצח שחלקם קשור למשפחות הפשע וחלקם לא.
אחד מגורמי הביטחון הבכירים שעוסקים בסיכול התעצמות משפחות הפשע, אמר כי לעיתים אירועים מסוימים מעלים בדמיון סצנות שמזכירות את טרילוגיית סרטי "הסנדק" - על פי ראש המשפחה יישק דבר. האכזריות הבלתי נתפסת, גם כלפי בני משפחה ש"סטו מהדרך", ובהם אימהות ואחיות, תאוות הכוח, המסורת רבת השנים והרצון לשרוד בסביבה האלימה, צבא של חמושים שיממש כל תוכנית מרושעת, אלימה וקטלנית.
לכאורה מדובר בעניין משטרתי קלאסי, מבהירים גורמים במערכת הביטחון, אבל כשמדובר בהתעצמות של ארגון פשיעה, זה פוגע ביכולת ההרתעה של מערכת האכיפה והביטחון האישי של האזרחים נפגע. ארגוני הפשע רואים את עצמם כניצבים מעל למדינה, ורשאים גם לפגוע בסמלי השלטון. בחלקים מהמדינה, אזרחים פונים למשפחות הפשע כדי לטפל בבעיות שלהם. הארגונים רואים את עצמם כמי שמסוגלים לפגוע במשרדים ממשלתיים בתגובה לפעילות שלא מוצאת חן בעיניהם. לדברי הגורם, בנקודה זו נכנס שב"כ לתמונה, ויש לו "לא מעט כלים לטפל בהם בחוכמה".
בכיר ביטחוני שמתמחה במגזר הערבי אמר כי שוררת בו אווירה רדיקלית. "יש כאן גורמים שסובלים מבעיות זהות, שלא מכירים במדינה כריבון כתוצאה מווקום משילותי, וכתוצאה מכך רואים הקצנה דתית ופשיעה עד כדי טרור. כל אלה מתנגשים בזרם נורמטיבי מאוד, שמהווה את הרוב המשמעותי, שמעוניין ללמוד במוסדות החינוך, ללמוד באוניברסיטאות, לעבוד ולחזור הביתה בשלום, ולהתרח כמה שאפשר מאלימות".
אל מול זאת, מבהירים כמה גורמים במערכת הביטחון, בהמשך לנאומו החריג של ראש שב"כ השבוע, עומדת הדילמה של הנער בן ה-15 מהמגזר הערבי ששואל את עצמו איך להיות נורמטיבי כשמסביבו גואה האלימות. האם להמשיך בלימודים ולא לנשור מהמסגרת? האם לפנות לעולם הפשע ואל הדרך הקצרה לחיי עושר עם מכונית יוקרה, או למסלול חיים אסלאמי-קיצוני דתי, כדי לזכות באהדה מהסביבה?
בדיון שהתנהל השבוע בנושא במערכת הביטחון טענו גורמים בכירים כי על המדינה להשפיע על הדילמה של הנער הערבי, ולאפשר לו להשתלב בחברה קודם כל בתנאים סבירים, לפחות במערכת החינוך. זאת מאחר שהמסלול המוביל מפשיעה לפשיעה לאומנית, לאסלאמיות דתית קיצונית ולטרור הוא קצר.
"הנער מהמגזר הערבי חייב לדעת עברית, ללמוד במערכת חינוך טובה, ואם יש לנוער בעיה צריך לסייע לו באמצעות כלי רווחה יעילים, הכוונה, סביבת מגורים נעימה וטובה, להסדיר כפר לא מוכר ולתת הזדמנות לנהל אורח חיים טוב. כל אלו באחריות המדינה", אמר גורם ביטחוני בכיר. "די להביט בחוף של ג'סר א-זרקא, שמלא במכונות כביסה ישנות ותנורים מקולקלים, לעומת החוף המדהים של קיסריה. הבדל עצום".
במערכת הביטחון אומרים שהשילוב בין פעילות שב"כ למשטרת ישראל באכיפה ובטיפול באזרחים ישראלים אלימים בערים המעורבות, כולל במהלך מבצע שומר החומות, יצרה הרתעה שבאה לידי מבחן בשקט ברמדאן האחרון, תקופה הידועה כמתוחה במיוחד, וכן במבצע "עלות השחר", שבו חוסל בכירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בעזה. "כל מי שהיה מעורב באלימות, באנו איתו חשבון", אמרו, "המסר שלנו היה ברור: אין תאריך תפוגה למה שעשית. המסר לכולם הוא פשוט. היו כאלה שנעצרו חמש דקות אחרי המעשה, וכאלו שנעצרו אחרי שנה וחצי, כולל לאחרונה. רק בעכו הוגשו 35 כתבי אישום, ובחלק מהמקרים המדינה ערערה על קלות העונש, וקיבלה מבית המשפט החמרה. יש הנחיה מפורשת שלא לעצור אף חקירה. בסך הכול יש 30 פיגועים משמעותיים שכללו הצתות מבנים, שריפת תחנות משטרה, ירי ולינצ'ים".
לפי הערכות במערכת הביטחון, יש סבירות נמוכה לתרחיש דומה לשומר חומות, אך יש להיערך אליו במלא הרצינות. גורמי ביטחון אומרים שהתגובה המשולבת של משטרת ישראל ושב"כ יצרה הלם במגזר הערבי, וכי ההד התקשורתי והתגובה הציבורית פגעה בגורמי הפשע כלכלית. "תאום הם גילו שגורמים בעלי אינטרס כמו חמאס, הג'יהאד האסלאמי, חיזבאללה ואיראן תופסים עליהם טרם. זה לא מקדם אותם לשום מקום וגורם להם נזקים. הם הבינו שיחיא סינואר משחק איתם. ברמדאן האחרון סינואר קרא להם לצאת ולהפגין, והם לא יצאו. הם הבינו את המשחק וגם את המחיר שהם משלמים, כולל את ההבדלים בין טיפול משטרתי לטיפול של שב"כ. מדובר בסיפור אחר לחלוטין, וזה מייצר הרתעה".
הרוח החדשה שמנשבת בשב"כ היא תולדה של השינוי הארגוני שמוביל רונן בר, הכולל תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות המורכבת מחלוקה לזירות, גישה ומדיניות אקטיבית התקפית לצד פרגמטיות ונטילת סיכונים בהכנסת פועלים מרצועת עזה כדי לייצר "מחיר הפסד". בנוסף מורכבת המדיניות מהעצמת קשרי החוץ, שילוביות ושותפות של שב"כ עם ארגוני מודיעין אחרים (אמ"ן ומוסד) וארגונים מקבילים ברחבי העולם, כולל במדינות ערביות. השינוי הארגוני והמדיניות החדשה משתלבת עם פעולה יעילה מאוד, המכונה "מסלול בטוח", שמוביל סגן השר לביטחון פנים ח"כ יואב סגלוביץ'.
מדובר בכוח פעולה נגד ארגוני הפשיעה בחברה הערבית שבו משתתפים ראש אגף החקירות במשטרה, המשנה לפרקליט המדינה, ראש המל"ל, ראש אגף ישראל בשב"כ ויועץ בכיר למיסוי וכלכלה. "המסר הוא מאוד פשוט: יהיה פה שילוב זרועות נקודתי ורחב. כשמישהו יחשוב שהוא מסוגל לפגוע במשרד הבריאות, כי הם מבצעים את עבודתם, יהיה מענה בשטח ומעצר. כשמישהו יירה לעבר ניצב במשטרה, יהיה פיענוח. החלוקה מאוד ברורה. באחריות המשטרה לטפל במשפחות הפשעה ובאלימות בחברה הערבית. שב"כ לא יעמוד מנגד כשתהיה פגיעה במוסדות השלטון, במימוש ריבונות ומשילות ובסמלי השלטון".
האתגר השלישי בזירה הפנים ישראלית הוא פעילי דאעש. "זו תולדה של בעיות משילות", אמר לאחרונה גורם ביטחוני המטפל בתופעות הסלפיות והג'יהאד העולמי. "חברות בארגון רצחני כמו דאעש נתפסת בעיניהם כאפשרית". בשלב זה יש עשרה אזרחים ישראלים שעצורים במעצר מנהלי בעקבות מעורבות בארגון, ובשנה האחרונה התקיימו מאות שיחות אזהרה בעקבות צריכת תכנים קיצוניים ברשת. לצד זה, יש להדגיש שהעדר חקיקה נגד צריכת תכנים של דאעש באינטרנט והיעדר עונשי מינימום מהווים פרצת ענק בהקשר זה. בשנתיים האחרונות נעשו ניסיונות של גורמים במערכת הביטחון להניע תהליך משפטי שיוביל לחקיקה, אך הוא נבלם בדלתות הבירוקרטיה והשינויים במערכת הפוליטית.
דאעש מוגדרת לפי מומחים לטרור כארגון מבוזר יותר מאשר ארגון טרור רגיל, מאחר שהוא מפיץ ברשת תוכן שחלקו הגדול רעיוני, ללא הכוונה ברורה. שטחי ההשפעה שלו אינם ממוקדים בטריטוריה פיזית ספציפית, והקרב נגדו מתנהל ברובו ברשת. ארגוני ביון במערב כולו, ולא רק בישראל, מתמודדים עם ההשפעה של קריאת התכנים שהוא מפיץ, שמהווים השראה לפיגועים, כפי שניתן היה לראות בפיגועים הרצחניים בחדרה ובבאר שבע. אלה הביאו למעצר של 71 מפגעים פוטנציאליים בהשראת דאעש. בתחום הזה מקדמת מערכת הביטחון כולה שיתופי פעולה בינלאומיים עם ארגונים מערביים, ויצירת "בריכת גלישות" משותפת של אתרי דאעש, כדי להציף חדשות ולשתף תובנות. רק לאחרונה נעצרו שלושה צעירים ערבים שהתכוונו לטוס לניגריה ולהשתלב בהכשרה ובספיגת רעיונות קיצוניים.
וכאילו לא די בכך, האתגר המורכב ביותר הוא הפעילות של חיזבאללה ושל איראן, שמנסים לנצל אזרחים ישראלים בעלי בעיות זהות, שפיתחו שנאה כלפי סמלי השלטון והמדינה. האיראנים מתאמצים לגייס אזרחים ישראלים בשיטות מתקדמות, ההולכות ומשתכללות, בכוונה להערים על משטרת ישראל ושב"כ ולמנוע מהם לחשוף ולסכל כוונות ברורות לבסס מוקדי ידע ופעולה בישראל, שיפעלו למענם בשגרה ובמצבי חירום.