כמה ישראלים צריך כדי לסחוב רבע שקל? אם שואלים את אנשי רשות העתיקות - לפחות שלושה. זאת כנראה הסיבה, שאזרחי ישראל נדרשים לממן משלחת משולשת של הרשות לניו יורק, כדי להשתתף בטקס חגיגי שערכו האמריקנים לרגל השבת רבע שקל עשוי כסף, מהמאה הרביעית למרד הגדול, שנגנב מישראל על ידי שודדי עתיקות פלסטינים ומצא את דרכו לארצות הברית.
עם זאת, עד כמה שהמבצע לאיתור והחזרת המטבע יוצא הדופן לחיקנו מסעיר, וכולל מציאת מטמון רומאי בדרום הר חברון על ידי שודדי עתיקות, נדודים בשווקים לא חוקיים בישראל, ירדן ובריטניה, זיוף מסמכי מקור כדי להעביר את רבע השקל לארה"ב ונסיון למכור אותו בבית מכירות בדנוור, עדיין אין הסבר מניח את הדעת ליציאתה של משלחת מנופחת כדי להביא אותו הביתה. מה גם שלמדינת ישראל יש מספיק נציגים רשמיים באמריקה, שיכלו לקבל ולשלוח אותו בדואר מאובטח לכאן, ובדרך לחסוך מעל עשרת אלפים דולר מהקופה הציבורית.
מי שנכח בטקס ההיסטורי, שנערך במשרדו של התובע הכללי של מדינת ניו יורק, היו גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם שגר בעיר ואסף זמיר, קונסול ישראל בניו יורק, ללא ספק אישים נכבדים שניתן לסמוך עליהם. אם לרשות העתיקות היה כל כך חשוב שיהיו שם שלושה אנשים, כמספר חברי המשלחת, אפשר היה להקפיץ לשם גם את מייק הרצוג, השגריר שלנו בוושינגטון. כרטיס הטיסה שלו בוודאי היה זול יותר.
בראש משלחת רשות העתיקות שעדיין נמצאת בניו יורק, עומד מנהל הרשות, אלי אסקוזידו, אתו נמצאים גם המפקח על מסחר בעתיקות, אילן חדד, ומזכירת המנהל. מתברר שחדד יחזור מחר לארץ עם המטבע, בעוד אסקוזידו והמזכירה ישהו סך הכל שבוע בעיר ולדברי רשות העתיקות יקיימו בה מספר פגישות ויבקרו בתערוכה על השומרונים שהרשות תרמה לתצוגה שלה כמה ממצאים.
גם אם נוכחותו של מנהל הרשות הכרחית לטקס ולפגישות, מה עושה שם המזכירה שמתלווה אליו, חוץ מלקרוע את ניו יורק ולקבל צ'ופר שווה על חשבוננו? ברשות העתיקות מסבירים שתפקידה לכתוב את סיכומי הפגישות, תפקיד שאותו יכולה היתה, לכאורה כמובן, למלא עובדת דוברת עברית מהקונסוליה, שהיתה מושאלת לצורך העניין. אבל למה לחסוך כשהכסף לא יוצא מהכיס הפרטי שלך.
לשאלתנו כמה עלה מסע ה"רבע שקל", התקשו ברשות העתיקות לתת נתונים, לפחות על עלות הטיסות והשהות בבתי המלון, ומסרו כי "הרשות פועלת על פי כללי התקשיר. כרגע הנתונים אינם זמינים".
דוח חמור של מבקר המדינה, שפרסומו נדחה כמה פעמים ונגנז סופית על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לפני יותר משנה וחצי, בטענה של התיישנות וחוסר רלבנטיות, עסק בכאוס שהיה שם בעת כהונתו של המנכ"ל הקודם ישראל חסון, בכיר לשעבר בשב"כ וח"כ מטעם ישראל ביתנו ועסק, בתנאי העבודה שלו, הטבות לעובדים, תקינות מכרזים, והעסקת קרובי משפחה. כשחסון עזב את תפקידו, הדו"ח נגנז והחשד בגין שחיתות ואי סדרים ברשות העתיקות לא נבדק מאז לעומק. מבקר במדינה הקודם, יצחק שפירא, הוציא צו הגנה זמני לראש ענף השכר ברשות, שחשפה שורת חשדות לשחיתות, ביניהן תשלומים לא חוקיים על הוצאות ונסיעות לחו"ל, וגירעון כספי, שנטען, לכאורה, שהוסתר.
אולי בזכות רבע השקל הקטן, שזכה לפמליה מאוד גדולה, מישהו ברשויות החוק יערוך חפירת עומק ויבדוק מה קורה ברשות העתיקות. אולי הוא יגלה על מה מוציאים שם תקציב שנתי של 480 מיליון שקלים.
"הלו"ז נקבע על פי מנהל רשות העתיקות"
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "רשות העתיקות עמלה במשך שנים, בחקירה סבוכה למול גורמי הבטחון בארה"ב והיא זו שהוזמנה לטקס על ידי משרד התובע של מנהטן. רשות העתיקות היא זו שהזמינה את הגורמים הנוספים הקשורים במדינת ישראל כמחווה של כבוד".
"לטובת הבאתו של המטבע ארצה נשלח אדם יחיד, שערב לבטחונו של הממצא, הארכיאולוג אילן חדד, השוהה בניו יורק שלושה ימים, במהלכם הוא מקיים פגישות עם עמיתיו במשרד התובע, במספר חקירות העומדות על הפרק".
"על מנת לנצל את הזמן וחסוך בעלויות ולהמנע מקיום שני אירועים נפרדים המצריכים טיסות מהארץ, נקבע האירוע על פי הלו"ז של מנהל רשות העתיקות, שתכנן נסיעה לרגל פתיחת תערוכת השומרונים הנעשית בשיתוף עם רשות העתיקות במוזיאון התנ"ך בוושינגטון".
"הנסיעה כולה אורכת שבוע ובמהלכה מתקיימות פגישות עבודה וגיוס כספים עם גורמים שונים ותורמים, אליהם מתלווה ראש המטה בלשכתו, רכזת קשרי התורמים ברשות והאחראית על תיאומים, כתביה והפצת פרוטוקולים מהישיבות".