אם אתם נוסעים ברכבת הקלה בירושלים בשבועות הקרובים ומבחינים במצלמה שחורה בקרונות, לא מדובר בהכנה לפעלול אקסטרים או צילום מתיחה בקרון. המצלמה היא חלק ממערכת חדשה, שמוטמעת בשלב זה כפיילוט ברכבת הקלה בירושלים, ומטרתה לדייק ולטייב את ניטור הנוסעים ברכבת.
הפרויקט, שמובל על ידי חברת YSB ונעשה בו שימוש ברכבת התחתית והקלה בכמה ערים בספרד, אמור בעצם להעביר בשלב הראשון את כל מנגנון ספירת הנוסעים שנעשה כיום באופן ידני לאוטומציה מלאה. מעבר לעובדה שהספירה הידנית אינה מדויקת ופוגעת ביכולת של הרכבת והמדינה להבין כמה כסף על המדינה לשלם על סבסוד הנסיעות, או לקבל את הנתון האמיתי של משתמשי הרכבת, היא גם מוגבלת מאוד ביכולת שלה להעביר את האינפורמציה הרלוונטית. שכן ילדים שאינם מחויבים בכרטיס לא נספרים, גם לא עגלות או מזוודות, אולם אלו כן תופסים מקום ברכבת. כלומר, גם מעבר לעניין הכספי הטכני, יש בעיה להתבסס או לייצר תובנות על סמך ספירת הנוסעים, שיכולה להיות נמוכה בעוד בפועל הקרונות יהיו מלאים.
המצלמה הניידת מותקנת בתוך שניות בקרונות הרכבת ומצלמת סרטונים המשודרים ישירות למערכת אנליטיקה, המפיקה דוחות על פי פרמטרים מרכזיים לאפיון הנוסעים ברכבת - גברים, נשים, מבוגרים, ילדים, חיילים, מתניידים בכיסאות גלגלים ועוד.
לדברי גיל אסולין, מנהל בחטיבה הטכנולוגית בקבוצת YSB, ההערכה היא שהמצלמות יאפשרו לא רק לחסוך את עלויות השכר של הסוקרים עצמם, אלא גם יבטלו את הפערים שנוצרו בין הספירה הידנית לנתוני האמת. אלו עומדים על בין 40-30% - כלומר פער עצום בין המספרים של הנוסעים בפועל לבין אלו הנספרים או מתועדים במכונות התיקוף. הפער מתבטא בתקצוב לא הולם של הסבסוד שמקבלת הרכבת, בין אם מדובר בתשלומי חסר או תשלומים מעבר לסכום הרלוונטי.
עלות הפרויקט, שמגיע ביוזמת צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים, יעמוד לדברי מנהל החטיבה הטכנולוגית כמה מיליוני שקלים בודדים. ההשקעה צפויה להחזיר את עצמה תוך זמן קצר, לאור החיסכון הצפוי בעלויות התפעול הנמוכות ביחס להעסקה של מערך סוקרים אנושי, וכן הדיוק המשופר שלה, שיאפשרו טיוב של התשלומים למפעילת הרכבת וייעול של הפעלת הרכבת בהתאם לצרכים האמיתיים של הנוסעים.
באופן טבעי, אחד החששות המרכזיים בשימוש במערכות כאלו הוא נושא הפרטיות. ואכן, יכולות נוספות של המערכת שחושף אסולין הן אפשרויות מעקב פרטניות מאוד, על גבול המדאיגות - שכן המערכת מסוגלת באמצעות זיהוי פנים, זיהוי אות הטלפון הנייד של הנוסע (בדומה למערכות באתרים ביטחוניים או בדומה לזו שיש בשדה התעופה) ובין אם בנפרד או בשידוך בין השניים, לייצר פרופיל מעקב נסיעות מדויק.
זו בהחלט יכולת שלא אמורה להיות בשימוש במרחב הציבורי. אולם, בפיצוח הנושא של הגנת הפרטיות, או "התממה", כפי שמכונה טשטוש פרטי הזהות, מדובר בכלי שיכול להוות תשתית להבנה של הרגלי השימוש ברכבת ובתחבורה ציבורית בכלל ולשמש בסיס לשיפור תדירות הקווים או הקישוריות שלהם לקווי אוטובוס משלימים. בכל אופן, יכולות אלו מנוטרלות, הן בשל חוסר דרישה והן בשל מגבלות הפרטיות. מהבחינה הזו, הסביר אסולין, המערכת כפופה לחוקי הגנת הפרטיות ומעבר לכך, סרטוני הוידאו שמועברים עוברים טשטוש פנים ונמחקים מיד לאחר המעבר שלה במערכת האנליטית.