על העובדה הזו אף אחד לא מדבר, וכדאי לכם לדעת עליה

לפני יותר מחודש הניח מבקר המדינה מתניה אנגלמן בפני יו"ר הכנסת מיקי לוי דוח על תוצאות הביקורת של חשבונות הסיעות. במסגרת הביקורת, אותה ערך מכוח סמכותו על פי חוק מימון מפלגות, מצא המבקר כי שתי סיעות הליכוד ואגודת ישראל לא העבירו לרשות המסים, במהלך השנים 2019 - 2021, כספים שנוכו משכרם של פעילים ועובדים בתקופות הבחירות לכנסות העשרים - עשרים וארבע, בסכומים של 23.4 מיליון שקלים ו-2.4 מיליוני שקלים (בהתאמה).

מדובר בממצא מרעיש. לא פחות רועמת ממנו היא השתיקה, אולי האדישות, בה הוא התקבל בציבור.
מפלגות זכאיות, על פי חוק מימון מפלגות, למימון הוצאות הבחירות, מתקציב המדינה. תנאי לקבלת המימון, הוא ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. למבקר הוקנתה בחוק סמכות לערוך ביקורת על חשבונות הסיעות, וחובתו להגיש ליו"ר הכנסת דוחות עתידיים על תוצאות הביקורת.
קיים יחס הפוך בין האופן האגבי בו עלה הממצא, לבין רמת חומרתו.

חובת ניכוי מס במקור מתשלומו של שכר עבודה, מעוגנת בפקודת מס הכנסה. החובה מיושמת על מפלגות דרך חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. החוק משנת 1996 קבע חובת ניכוי מס, בשיעור מיוחד וקבוע של 25%, על תשלומי משכורת לפעילים או עובדים, והחיל על חובות הדיווח והעברת הניכויים את הוראות פקודת מס הכנסה במלואן, על ההוראות העונשיות. חובת ניכוי המס במקור, והחובה להעביר את כספי הניכוי לפקיד השומה, מעוגנות בסנקציות פליליות: מחדל העברה לרשות המסים של מס שנוכה, הוא עבירה על החוק, שדינה שנתיים מאסר.

התנועה לאיכות השלטון פנתה בעקבות ממצאי הדוח ליועצת המשפטית לממשלה ולרשות המסים בקריאה לפתוח בחקירה, אודות החשדות לביצוע עבירות פליליות לכאורה, העולים מן הדוח. כספי ניכויים הם כספים של העובד - שכר על עמלו ויגיע כפיו. כספים אלה משולמים לרשות המסים, כחלק מהשתתפות העובד בנשיאה האזרחית בנטל המס. המעסיק המעביר את כספי הניכויים פועל כשלוח וכנאמן של שני הצדדים - של העובד ושל המדינה.

דיני המס נועדו לממש את האמנה החברתית, בדבר קופה ציבורית משותפת, המיועדת לצרכי הכלל. למערכת דיני המס סט הוראות עונשיות כנגד ההפרות השונות של החובה לשאת בנטל המס. הערכים אותם נועדו הסנקציות הפליליות של דיני המס לקדם, הם שמירה על הקופה הציבורית, ונשיאה שוויונית בנטל המס.

העבירה של אי העברת ניכויים, זוכה במשפט להתייחסות מיוחדת: מעבר להיותה עבירת מס, שהשלכתה על הגריעה מהקופה הציבורית, רואה המשפט באי העברת ניכויים מעשה של מעילה באמון ושליחת יד בכספים. העבירה של אי העברת ניכויים, נתפשת במשפט כשקולה לעבירה של גניבה בידי מורשה (ע"פ (חי') 332/95; ע"פ (י-ם) 2332/08). רשות המסים, ובתי המשפט המחרים מחזיקים אחריה, מתייחסים בחומרה של ממש לאי העברה של ניכויים. בתי המשפט לא חסכו שבטם, והשיתו על עוברי העבירה עונשים של חודשים ארוכים של מאסר בפועל, בין כתלי בית הכלא.

המציאות העגומה מראה, כי רובם המכריע של מקרי העבריינות של אי העברת ניכויים, נולדים בנסיבות של התמוטטות עסקית, כשהמעסיק עומד על סף קריסה כלכלית. לעתים, הדחיה הזמנית בהעברה של הניכויים, משמשת לעסק כחמצן להמשך הפעילות. בתי המשפט לא מצאו לנכון להתחשב במציאות זו. מצוקה עסקית לא היוותה צידוק לעיכוב ההעברה של ניכויים. בית המשפט חזרו ופסקו, כי אין הצדק לאי העברת ניכויים "אף אם העיכוב בהעברת כספי המסים נבע ממצוקה כלכלית קשה שהותירה בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית" (רע"פ 4844/00).
כך בנוגע לפרט המכלכל את עסקו. שונה המציאות בנוגע למפלגות שלא העבירו את כספי הניכויים: הכסף בו מומנו הוצאותיהן של המפלגות ממילא אינו כספם, אלא הוא כספו של הציבור; הנסיבות בהן הן פועלות אינן נסיבות של מצוקה עסקית.

התנהלות מפלגות של נבחרי ציבור, בהפרה מתמשכת של חוקי המס, חמורה לאין שיעור: זו היא התנהלות פרובוקטיבית ומתריסה, שנושאת בחובה מסר של זלזול בחובת הציות לחוק. ההיבט החמור בהפרה של הוראות חוקי המס על ידי המפלגות, אינו נעוץ רק בגריעה מאוצר המדינה, כמות שהוא נעוץ בפגיעה התדמיתית והציבורית בחובת הציות לחוק. ההשקפה על ההתנהלות הנפסדת של המפלגות, שלא העבירו ניכויים, מן ההיבט של הפגיעה בערכים המוגנים על פי דיני המס בלבד, היא השקפה צרה, שאין בה די כדי לשקף את מלוא התופעה. יש להשקיף על התופעה, שאחזה במפלגות "הליכוד" ו "אגודת ישראל", שהפרו לכאורה הפרה מתמשכת את חוקי המס, גם דרך הפגיעה בערכים המוגנים על ידי העבירות על סדרי השלטון והמשפט.

לפיכך, לכשתענה היועצת המשפטית לממשלה על פניית התנועה לאיכות השלטון, מומלץ כי תתן דעתה לצד עבריינות המס החמורה, גם על התופעה הנפסדת של זלזול בחובות שעל פי החוק, שכמו מנרמלת את העבריינות. עבירה אחת מספר העונשין, החוסה תחת פרק פגיעות בסדרי השלטון ומשפט, שכותרתה "הסתה להמנע מתשלומי חובה" (סעיף 289 לחוק העונשין), קובעת עבירה על ה "מסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת .. ובין בדרכים אחרות", כמו נועדה במיוחד למקרה זה. ניתן גם להיחלץ לעבירה הכללית באותו פרק, הנועד להגן על סדרי השלטון ומשפט, של "הפרת חובה חקוקה" (לפי סעיף 286 לחוק), ובלבד שתנתן תגובה הולמת של רשויות האכיפה בישראל, לתופעה של ערעור ציבורי על חובת הציות לחוק ועל שלטון החוק.

הכותבת היא חברת הנהלת התנועה לאיכות השלטון, בעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב.