במסגרת ביקורו בגרמניה של נשיא המדינה יצחק הרצוג והחתימה על הסכם הפיצויים, נערך היום (שני) טקס זיכרון בפארק האולימפי במינכן, לציון 50 שנה לטבח הספורטאים הישראלים. בטקס השתתפו גם פרופ' מיכאל פיאצולו, שר החינוך והתרבות הבווארי, שר התרבות והספורט הישראלי, חילי טרופר, ראש עיריית מינכן, דיטר רייטר, נשיאת הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד ואלמנתו של מרים המשקולו יוסף רומנו, אילנה רומנו.
"יובל חלף מאז האירועים המזוויעים של ספטמבר 1972, והתיקון ארך זמן רב מאוד. עשרות שנים של אירועי ספורט אולימפיים, חגיגיים ומרגשים, שהתקיימו תוך הדחקה והרחקה של הכתם האפל ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים", אמר השר טרופר בטקס. "שנים בהן כאבכן, המשפחות השכולות, התקיים בשולי האירועים; שנים של המתנה להכאה על חטא ולהכרה בעוול, שנוסף על האסון. לקח 50 שנה עד שהצדק נראה, אבל ההתעקשות השתלמה והצדק, אמנם באיחור, נראה ונוכח".
"אנחנו עומדים כאן ביחד חזקים ומאוחדים כשהלב עדיין כואב אבל הגב זקוף והראש מורם", אמרה הג'ודאית האולימפית לשבר ויו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד. "50 שנים חיכו המשפחות שהצדק ייעשה כדי להקל על מעגל הכאב הנורא שהחל ברצח הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן. המסר עובר אל העולם כולו בידיעה שטבח כזה מהדהד ויש מחיר עליו גם 50 שנים אחרי". בתום נאומה של ארד, עלו לבמה אילנה רומנו ואנקי שפיצר, האלמנות שהובילו את מהלך הסכם הפיצויים, והשלוש התחבקו יחד על הבמה.
אתמול נפגש הנשיא הרצוג עם נשיא גרמניה פרנק וולטר שטינמאייר בארמון הנשיאות בברלין. בתום הפגישה נשא הרצוג הצהרה: "ההיסטוריה הכאובה שלנו בארץ הזאת, באה לידי ביטוי פעם נוספת לפני 50 שנה. בחודשים האחרונים עסקנו יחדיו - אתה ואני - לא מעט, בטרגדיה של הטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972. אני מודה לך על מחויבותך המוסרית והבלתי נלאית לצדק היסטורי, מחויבות שבאה לידי ביטוי במעורבות אישית שלך, שהביאה בסופו של דבר לפריצת דרך, אשר בעיקרה: נטילת אחריות מצד ממשלת גרמניה".
במהלך השיחה בין השניים לקח הנשיא הגרמני אחריות על הטבח באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. "היו טעויות ומחדל שגרמניה צריכה לקחת על עצמה", אמר, והתייחס הנשיא הגרמני לאנטישמיות באירופה. "אסור לסבול בגרמניה אנטישמיות, מסורתית או חדשה, כגון זלזול בשואה תיאוריות קונספירציה או אנטישמיות הקשורה לישראל. אנחנו מתנגדים נחרצות לניסיונות להפיץ את האידיאולוגיה הזו", הסביר.
המנהיגים נשאלו על הסכם הפיצויים עם משפחות החללים במינכן. "הייתה פה הדחקה טראגית, המשפחות ניסו להציף את זה במרוצת השנים", אמר הרצוג. "ככל שלמדתי יותר את התיקים אתה קולט סיטואציות בלתי נתפסות, שהמשחקים נמשכו כשבני ערובה מובלים לטבח, תופעה אנושית שלא רצו לדבר עליה מרוב בושה. לכן ההסכם הוא הסכם מאוד חשוב, כי הוא מאפשר להתמודד עם תופעה אנושית, לפתוח אותה, להתמודד עם הכשלים והטעויות. ללמוד וללמד לדורות הבאים".
הנשיא הגרמני הגיב גם הוא לנושא הפיצויים. "היו טעויות ומחדל שגרמניה צריכה לקחת על עצמה באירועי מינכן 1972. הדחקנו זאת כאומה גרמנית, וזה מביך ומבייש", אמר הנשיא. הרצוג הוסיף ושיתף בקשר אישי לטבח במינכן. "הדוד של מיכל אשתי היה שם גם במשלחת. והוא אתמול, בן 90, התחיל לספר לנו איך הוא הלך לזהות את הגופות של החברים שלו".