משפחות חללי הטבח באולימפיאדת מינכן ב-1972 קיבלו את הצעת הפיצוי החדשה של ממשלת גרמניה בסך 28 מיליון יורו, כך אישרה הדוברת של המשפחות, אנקי שפיצר, לאתר החדשות RND, בנוסף היא אמרה כי המשפחות יגיעו לטקס לציון 50 שנה לפיגוע שיתקיים בביום שני. "המשפחות יבואו למינכן", הוסיפה שפיצר.
נציב האנטישמיות בבוואריה, לודוויג ספאנלה, בירך על ההסכם. זה הגיע "מאוחר, מאוחר מאוד, אבל לא מאוחר מדי", אמר - והדגיש: "גרמניה עומדת סוף סוף באחריותה ההיסטורית ובכך מאפשרת גם לקרובים להשלים עם הפרק הזה".
שר התרבות והספורט חילי טרופר אמר: "לאחר חמישים שנה, הצדק מתחיל לצאת לאור. גרמניה מכירה בחלקה באחריות על הרצח הנורא שהתרחש על אדמתה, היא תאפשר נגישות לחומרים חסויים אודות אירוע הטרור ותעניק פיצוי כספי הוגן למשפחות החללים.
"משפחות החללים שנאבקות כבר שנים שהצדק יצא לאור, זוכות סוף סוף להכרה בכאבם וליחס מכבד מממשלת גרמניה. יחד איתם נגיע בשבוע הבא לטקס במלאת חמישים שנה לרצח, נזכור את יקיריהם ונוודא שי"א החללים ואירוע הטרור בכפר האולימפי לא ישכח.
"אני מודה לנשיא המדינה, לוועד האולימפי ולכל השותפים בהגעה לסיכום הראוי ושולח חיבוק וחיזוק למשפחות החללים".
הוועד האולימפי הישראלי הודיע גם כן על השתתפות בטקס במינכן "לאחר עשיית צדק היסטורי וההסכם המתגבש עם ממשלת גרמניה", והוסיף כי המטוס רשמי של משלחת ישראל יצא לטקס הזיכרון שיתקיים במינכן.
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, אמרה: "50 שנים חיכו המשפחות שהצדק ייעשה כדי להקל על מעגל הכאב הנורא שהחל ברצח הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן. תחושות האובדן חקוקות אצל המשפחות ובציבור הישראלי ונותרו כפצע פתוח מדמם.
"נעשה צדק היסטורי 50 שנה לאחר הטבח במינכן, נחתמות בשעות אלה הסכמות הודות למגעים של משפחות הנרצחים עם הממשלה הגרמנית. ההסכמות מהוות לקיחת האחריות של הממשלה הגרמנית על הטבח הנורא תוך פתיחת ערוץ מידע שהוסתר שנים ובמתן פיצוי הולם למשפחות על האסון ועל הסבל הנורא".
לפי הגורמים בממשלת גרמניה, בימים האחרונים התנהלו שיחות ממושכות עם עורכי דינן של המשפחות. קרובי החללים טוענים למחדלים קשים בשירותי הביטחון של גרמניה, לפני הפיגוע שבוצע על ידי מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" ובמהלך המבצע הכושל לשחרור החטופים.
בטקס שיתקיים בשבוע הבא אמורים להשתתף נשיא המדינה יצחק הרצוג, לצד נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר. השניים פירסמו הודעה משותפת, ובה נאמר כי "אנו מברכים על כך שלפני יום השנה ה-50 לציון טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן הושגה הסכמה לחקירה היסטורית, לקיחת אחריות ולפיצוי הולם עבור משפחות החללים. אנו מברכים על תוצאות הדיונים. ההסכם לא יוכל לרפא את הפצעים, אבל הוא כולל קבלת אחריות מצד גרמניה והכרה מצידה בסבל הנורא של הקורבנות ויקיריהם, שאותם ננציח בשבוע הבא.
"נשיא המדינה מברך על פעילות אינטנסיבית רבת שנים של המשפחות השכולות, הוועד האולימפי הישראלי וצוותי השגרירויות של ישראל וגרמניה, שהביאו היום להצעה למשפחות חללי הטבח במינכן.
"בחודשים האחרונים עמל נשיא המדינה יצחק הרצוג, לצד הועד האולימפי הישראלי, נציגי משפחות חללי מינכן, והשגרירות הישראלית, למול גורמי ממשל שונים בגרמניה, שבראשם נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר והשגרירות הגרמנית, לקידום מהלך לפיצוי המשפחות השכולות של הטבח במינכן, על מנת להביא את הפרשה הכאובה לכדי ריפוי ועשיית צדק עם המשפחות השכולות.
נשיא המדינה שמר על קשר רציף ומעמיק לאורך מספר חודשים עם נציגות המשפחות השכולות והוועד האולימפי הישראלי, תוך ששוחח באופן שוטף עם ידידו נשיא גרמניה ודן עמו בנוגע לחשיבות מתן הפיצויים ולקיחת האחריות מצד גרמניה".
אילנה רומנו: לא יצרו אתי קשר"
ואולם, בניגוד לדיווח בגרמניה, משפחות החללים אמרו כי לא נוצר עמם קשר: "אם זו ההצעה, זה מקובל עלינו, אבל אני מחכה להצהרה רשמית של ממשלת גרמניה", אמרה לוואלה אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו, אלוף ישראל בהרמת משקולות, שהיה אחד הנרצחים באולימפיאדת מינכן 1972.
רומנו אמרה כי "בתנאי שלא יצוצו סעיפים משוגעים בהסכם שלפיהם אין לקיחת אחריות או שמסרבים ל]פתוח את הארכיונים, אז כנראה שניסע לגרמניה להשתתף באזכרות. אבל עד כה, איש מגרמניה לא יצר איתי קשר ישיר. קראתי בעיתון, בדיוק כמו שאנקי שפיצר קראה, שמציעים עכשיו 28 מיליון יורו. לדעתי, התקשורת עשתה את כל העבודה".
היא הוסיפה: "זה תהליך שלקח חמישים שנה, אבל אנקי ואני הלכנו יד ביד והאמנו לאורך כל הדרך בצדק שלנו. זאת היתה עבודה מאוד קשה, והאמת היא שאסע בעל כורחי. הקושי להיות שם הוא קושי אמיתי, והתמונות עוברות מול העיניים בין אם אני רוצה או לא.
"הפעם האחרונה שהייתי בגרמניה היתה בטקס שחנכו את האנדרטה, מאז ביקרתי כבר כמה פעמים, וכל פעם זה כמו ד'זה וו. אני הולכת לכפר האולימפי היכן שזה קרה, נעמדת בדלת והתמונה שעולה לי בראש זו אותה תמונה - אני רואה כיצד מוציאים את הגופה של יוסי משם. קשה לי הנסיעה וקשה לי ביותר הזיכרון של חנה עם דגל ישראל רצה, היכן שהם דרכו".