ב-12 ביוני 1987, עמד נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על הבמה כשמאחוריו שער ברנדנבורג וחומת ברלין שבציעה באכזריות את העיר הגרמנית לשני חלקים, מזרח ומערב, והכריז: "מר גורבצ'וב, הפל חומה זאת!". זה היה אחד הרגעים ההיסטוריים והאיקוניים ביותר בהיסטוריה המודרנית של האנושות. באותו רגע, מעטים היו האנשים שחשבו שזה אפשרי. יועצים בבית הלבן אף חשבו שהאמירה היתה פרובוקטיבית מדי וניסו לשכנע את רייגן לא לומר אותה. בסופו של דבר, בצעד של אנושיות גדולה, הפיל נשיא ברית המועצות את החומה.
המנהיג האחרון של ברית המועצות מת הלילה בגיל 91 ברגע בהיסטוריה שבאופן אירוני נוגד את מה שרצה להשיג - רוסיה וארצות הברית, שתי המעצמות שבשלהי שנות ה-80 פעלו יחדיו כדי לתקן את הקרע שנגרם לאחר 40 שנה של מלחמה קרה, ניצבות שוב משני צדי המתרס, כשהעוינות ביניהן עמוקה מאי פעם. אחת מהסיבות: שאיפתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין - שקריסתה של ברית המועצות הביאה לעלייתו - להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את מעמדה האימפריאלי של רוסיה בעולם, שאותו גורבצ'וב, לדידו של פוטין, החריב.
בשנות ה-80, העולם היה במקום אחר. אחרי כארבעים שנה של מלחמה קרה ואיומים של שימוש בנשק גרעיני ושורה של מנהיגים סובייטים נצים וקשוחים מהדור הישן, הגיע מנהיג קומוניסטי צעיר, מודרני והחזון שלו ורצונו ברפורמה עמדו לשנות את אירופה ואת העולם. מולו עמד רייגן, מנהיג שמרני וקפיטליסט שהגדיר את ברית המועצות "אימפריית הרשע".
בתחילה, נראה היה כי שני מנהיגים לא יכולים להיות שונים יותר זה מזה בהשקפותיהם והמדיניות שלהם, אך הודות לחברתו הטובה וראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, החל רייגן להתחמם לרעיון של דיאלוג עם גורבצ'וב. ב-1984, אמרה תאצ'ר: "אני מחבבת את מר גורבצ'וב. אנחנו יכולים לעשות עסקים יחד", ב-1987, כבר חתמו רייגן וגורבצ'וב על הסכם היסטורי שמטרתו לפקח ולצמצם את מאגרי הנשק הגרעיני והפצתו.
גורבצ'וב סיפק תקווה חדשה לעולם שבמשך כמחצית מאה נרדף על ידי איום הדדי שכל רגע עלולה לפרוץ במלחמה גרעינית, שאולי האנושות לא תגיע לסופה המר בכל זאת. רייגן ותאצ'ר הקפיטליסטים הבינו זאת וניצלו את המומנטום.
לאחר שורה של שיחות לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני, גורבצ'וב נהפך לגיבור המערב. אך היתה זאת החלטתו לא לערב כוח צבאי כדי לדכא את גל ההתנגדות הפופולרית שפרץ ב-1989 נגד המשטרים הקומוניסטיים, שהוביל לשחרורה של מזרח אירופה, נפילת מסך הברזל, סופה של המלחמה הקרה ואיחוד מחדש של גרמניה.
אך בניגוד גמור לתדמית הגיבור שקיבל גורבצ'וב במערב, בבית הוא נחשב מנודה. ניסיונו להציל מערכת כלכלית רקובה הניע, גם ללא כוונה מצדו, כוחות שהרסו אותה. בזמנו אפילו אמרו עליו ברוסיה כי צעדיו בישרו את "סוף ההיסטוריה".
ג'רובצ'וב תמך ב"גלסנוסט (פתיחות) ופרסטרויקה (בנייה מחדש), אך הקריסה של ברית המועצות, שהפתיעה רבים במהירות שבה קרתה, הובילה לתנאים כלכליים קיצוניים, לאי סדר, להפרטה חסרת תקדים, לעליית האולגרכים המושחתים - ולמה שנתפש ברוסיה כ"השפלה לאומית".
השלכה גורלית נוספת לרוסיה ולמערב של הקריסה היתה עלייתו של ולדימיר פוטין. פוטין, שהיה אז מוצב במזרח אירופה מטעם הק.ג.ב. התאכזב מחוסר השימוש בצבא האדום נגד ההתקוממות העממית, תפש את קריסת ברית המועצות כאסון היסטורי. ברגע שצבר מספיק כוח, הוא שם למטרה לשקם את היוקרה הפגועה של רוסיה. ולפוטין אין שום בעיה לשקם את התדמית הזאת גם במחיר הכבד ביותר של מלחמה, כפי שהוכיח בפלישה בפברואר לאוקראינה. אין ספק שהחזון של גורבצ'וב לחיים בחברה פתוחה ודמוקרטית לא יתגשם תחת פוטין.
מבחינה חברתית, רוסים רבים מאשימים את גורבצ'וב עד היום בפגיעה בתנאי המחיה, ביוקר המחיה, בעובדה שלכל אזרח היה בית, מזון וחינוך (גם אם על חשבון החירות שלו). בסקר שנערך ב-2021 , 70% מהרוסים אמרו שהמדינה נעה בכיוון שלילי במהלך כהונתו. בעבר הוא אף דורג כמנהיג הכי פחות פופולארי במאה האחרונה ברוסיה.
במהלך שלטונו, ספג גורבצ'וב גם ביקורת מהמערב כששלח טנקים לליטא כדי לרסן תקוות לעצמאות בקרב המדינות הבלטיות ב-1991. כניסתו לאוקראינה נאסרה למשך חמש שנים לאחר שאמר כי תמך בסיפוח של חצי האי קרים לרוסיה ב-2004.
ואולם, יוצאת דופן בקרב מרבית המנהיגים בהיסטוריה היא המודעות של גורבצ'וב לביקורת שנמתחה עליו. הוא אמנם הגן ללא לאות על העקרונות הדמוקרטיים, אך הבין שרבים ברוסיה חיפשו סגו אחר של מנהיגות. "צאר חייב להתנהל כמו צאר. אני לא יודע איך לעשות את זה", הוא אף אמר.
בשנים האחרונות, גורבצ'וב גינה את פוטין וניסה לשכנע את העולם בסכנה שטמונה בהידרדרות של הילסים בין שתי מעצמות הגרעין הגדולות בעולם. הפער בין תדמיתו של גורבצ'וב במערב לבין תדמיתו ברוסיה מוכיחה שוב עד כמה שונות שתי התרבויות זו מזו - וכי למרות זאת, מנהיגים בעלי רצון ונכונות יכולים לחיות בשלום גם על רקע הבדלים עמוקים.
אד רוג'רס, ששימש עוזר מיוחד של רייגן וסגן עוזר של הנשיא בוש האב, אמר אתמול: "גורבצ'וב היה כן באופן אינטלקטואלי לגבי השאיפות שיש לו לברית המועצות. הוא רצה חברה בריאה ומשגשגת. הוא היה כן לגבי המערכת הכלכלית וידע כי צריך לשנותה. הוא היה כן לגבי השאיפה האנושית. הוא לא הפנה רובים כלפי אנשים בברלין. הוא החליט שהתשובה לבעיות של ברית המועצות אינה לירות בקבוצה של אנשים תמימים.
"גורבצ'וב לא הרס את ברית המועצות, הוא הוביל אותה לנחיתה רכה. הסיבה שזה לא היה אירוע גיאופוליטי הרסני היא הודות ליושרה ולכנות שלו".