עובדי בניין שהחלו ב-2004 לבנות מרכז קניות בנוריץ' שבאנגליה מצאו 17 גופות בקרקעית באר בת 800 שנים. הזהות של ששת המבוגרים ו-11 הילדים והסיבה להימצאותם בבאר העסיקה ארכיאולוגים והיסטוריונים מאז. בשונה מקברי אחים אחרים שבהם השלדים היו מסודרים בצורה אחידה, הגופות בבאר נמצאו בתנוחות שונות - ככל הנראה בשל העובדה שנזרקו מטה כשראשם מופנה מטה, זמן קצר לאחר מותם.
מדענים שרצו להבין יותר על מותם של הגופות האלה, הצליחו באחרונה להפיק חומר גנטי מהעצמות הודות לטכנולוגיה חדשה בריצוף די.אן.איי. ישן. הגנום של שש גופות הראה כי ארבע מהן היו בנות משפחה - כולל שלוש אחיות, הצעירה שבהן ככל הנראה היתה בת 10-5. ניתוח נוסף של החומר הגנטי הראה כי כל שש הגופות היו ככל הנראה של "יהודים אשכנזים".
החוקרים סבורים כולם מתו במהלך גל אלימות אנטישמית ששרר בעיר - במיוחד מהומה שפרצה בפברואר 1190 שקשורה למסע הצלב השלישי, חלק ממלחמות דת שקידמה הכנסייה. מספר האנשים שנהרגו בטבח לא ידוע.
"אני מאושרת ורווח לי ש-12 שנים לאחר שהתחלנו לנתח את השרידים של הגופות האלה, הטכנולוגיה התקדמה וסייעה לנו להבין את התיק הלא מפוענח ההיסטורי הזה, מי היו האנשים האלה ומדוע נרצחו", אמרה סלינה ברייס, חוקרת ראשית במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון וממחברי המחקר, בהצהרה לעיתונות.
נוריץ' במאה ה-11 היתה העיר השנייה בגודלה באנגליה אחרי לונדון, ואחד המקומות החשובים ביותר בממלכה. עד למהפכה התעשייתית, היתה נוריץ' בירת המחוז המאוכלס ביותר באנגליה, והתחרתה עם בריסטול כשתי הערים השניות בגודלן לאחר לונדון.
בכתב יד מימי הביניים "Imagines Historiarum I", ראלף דה דיקטו, איש דת וכרוניקאי אנגלי מהמאה ה-12, תיאר את הטבח הנוראי: "רבים מאלה שמיהרו לעלות לירושלים, קמו קודם לכן נגד היהודים לפני שפנו נגד הסרצנים (הכינוי שנתנו הרומאים לשבטים ה"פראיים" שממזרח לאימפריה הרומית). בהתאם לכך, ב-6 בפברואר 1190, כל היהודים שנמצאו בתוך בתיהם בנוריץ' נטבחו; חלקם הצליחו לקבל מקלט בטירה", הוא כתב.
הבאר היתה ממוקמת במה שנחשב בימי הביניים הרובע היהודי של נוריץ'. המחקר ציין כי בני הקהילה היהודית בעיר היו צאצאים של יהודים אשכנזים מרואן בנורמנדי, שהוזמנו לאנגליה על ידי ויליאם הכובש שפלש לאנגליה ב-1066. עם זאת, המחקר מדגיש כי הקשר בין הגופות בבאר לטבח אינו מוחלט.
החוקרים מצאו שהגופות בבאר חלקו שושלת גנטית דומה ליהודים אשכנזים כיום, שלפי המחקר, הם צאצאים של האוכלוסיות היהודיות בצפון ומזרח אירופה בימי הביניים.
"איש לא ניתח די.אן.איי. ישן של יהודים לפני כן בשל האיסור על הפרעת קברים יהודיים. לא ידענו קודם לכן שהם יהודים עד שבוצע הניתוח הגנטי", אמר מארק תומאס, מחבר שותף של המחקר ופרופסור ביוניברסיטי קולג' בלונדון, בהצהרה. "זה היה מפתיע למדי לגלות שהשרידים הלא מזוהים הצליחו למלא את הפער ההיסטורי לגבי מתי נוצרו קהילות יהודיות מסוימות", הוא הוסיף.
ניתוח הדי.אן.איי. איפשר לחוקרים להסיק מה היו התכונות הפיזיות של פעוט שנמצא בבאר. ככל הנראה היו לו עיניים כחולות ושיער כתום, המראה המאפיין של יהודים אירופים, על פי המחקר שפורסם אתמול (שלישי) בכתב העת Current Biology. תיארוך פחמן-14 של השרידים הראה כי הגופות הגיעו לבאר בשלב מסוים בין 1161 ל-1216 - תקופה שכוללת תיעוד של גלי אנטישמיות באנגליה, כולל המרד הגדול ב-1174 שבמהלכו נרצחו אנשים רבים בנוריץ'.
"התיעוד של ראלף דה דיקטו מהתקיפות ב-1190 הוא מדהים, אך באר עמוקה שבה גופות של גברים, נשים וילדים יהודים, מאלצת אותנו להתעמת עם הזוועה האמיתית של מה שקרה", אמר טום בות, מדען בכיר במכון פרנסיס קריק.