רישי סונאק, שר האוצר לשעבר של בריטניה, וליז טראס, שרת החוץ המכהנת, מתקרבים לרגע האמת. הקלפיות ייסגרו ביום שישי ה-2 בספטמבר, ו-200 אלף חברי המפלגה השמרנית יגלו מי המועמד שניצח במרוץ לראשות המפלגה - והממשלה.
בשבוע האחרון של ההצבעה, טראס בת ה-47 היא המובילה על פני סונאק בן ה-42 בפער גדול בסקרים. על פי סקר סקרים של אתר "פוליטיקו", טראס גרפה 57% תמיכה, סונאק - 31%, ואילו 11% עדיין לא החליטו.
ביום שני הבא - ה-5 בספטמבר - ב-12:30 שעון מקומי (14:30 שעון ישראל) יוכרז ראש הממשלה החדש של בריטניה בפני חברי הפרםמנט ובווסטמינסטר. ביום למחרת יחליף המנצח את ראש הממשלה היוצא בוריס ג'ונסון ברחוב דאונינג 10.
המנצח יצטרך להתמודד עם האינפלציה הגבוהה ביותר מזה 40 שנה, ואזהרות מפני מיתון. ג'ונסון הכריז על פרישתו מתפקיד ראש הממשלה ביוני לאחר חודשים של שערוריות, שבסופו של דבר הובילו לכך שחברי הקבינט שלו קראו להתפטרותו. גל של התפטרויות שרים מהמפלגה השמרנית אילצו את ג'ונסון, שהתעקש כל העת כי לא יפרוש, להודיע על עזיבה.
עם זאת, כמה שרים וחברי פרלמנט - ובהם טראס - נותרו נאמנים לג'ונסון עד הסוף המר. הפילוג במפלגה השמרנית צפוי להקשות עוד יותר על המנהיג החדש לנהל את המדינה.
טראס וסונאק התקוטטו במהלך הקמפיין על המדיניות שלהם וערכו כמה עימותים טלוויזיוניים. אך לאור הפער הגדול בסקרים לטובת טראס, יש הסבורים כי המרוץ למעשה כבר הסתיים. הבחירות הכלליות הבאות בבריטניה צפויות להיערך בינואר 2025, אך יש סיכוי כי יוקדמו, ורבים חוזים כי ייערכו ב-2024.
התחרות על הנהגת המפלגה התמקדה בעיקר בתגובת המועמדים לבעיות הכלכליות בבריטניה. טראס התחייבה להורדת מס מיידית וחידשה את ההתמקדות על צמיחה כלכלית. היא מתחה ביקורת על יריבה שלדבריה הוביל למיסוי שיא ולהאטה בצמיחה.
סונאק הדגיש את הצורך בשימור רמת המסים הנוכחית - כולל העלאות שיושמו באחרונה - בטווח הקצר, והתחייב לתמיכה ממוקדת במשקי הבית המתקשים ביותר במהלך משבר יוקר המחיה.
הוא טען כי פעולותיו בתור שר האוצר במהלך מגפת הקורונה מוכיחות שהוא יכול לסייע לבריטים לצלוח את המשבר.
סונאק נבחר ראשונה לפרלמנט ב-2015. הוא תמך ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקזיט) במשאל העם ב-2016. הוא האשים את טראס ב"כלכלת פיות" וטען כי קיצוצי המס שהיא מציעה יחריפו את האינפלציה.
ואולם, לדברי אנליסטים, לטראס, שנבחרה לראשונה לפרלמנט ב-2010, יש יותר ניסיון ומיומנות פוליטית.
טראס כיהנה כשרה בממשלות השמרניות בעשור האחרון, והצביעה להישאר באיחוד האירופי ב-2016. עם זאת, היא הצליחה לגבש תדמית פופוליסטית של מתנגדת לממסד. אחרי משאל העם, טראס שינתה את דעתה ואמרה כי היא תומכת בברקזיט.
סוגיה נוספת שמעסיקה את המועמדים היא ההגירה. סונאק התחייב להמשיך בתוכנית השנויה במחלוקת של הממשלה לשלוח מבקשי מקלט לרואנדה. הוא אמר כי "יעשה כל שיידרש" כדי ליישם את התוכנית וחשף תוכנית בת עשרה שלבים, כולל מכסה על מסר הפלטים בכל שנה והידוק ההגדרה של פליט.
טראס התחייבה גם כן ליישם את תוכנית רואנדה ואמרה כי תרחיב אותה למדינות נוספות. לדבריה, היא תגדיל את משמר הגבול ב-20% ותכפיל את אנשי משמר החופים כדי "לאפשר לבריטניה להכפיל את הסיורים בתעלה".
בנושא שינוי האקלים, סונאק אמר כי הוא מחויב להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050. הוא רוצה גם להטיל איסור על בניית חוות רוח ביבשה, ולהתחיל במקום להרחיב את חוות הרוח בים. בנוסף, הוא רוצה עד 2045 בריטניה שמייצרת בעצמה את כל החשמל שהיא צורכת.
טראס תומכת גם כן באפס פליטות, אך ההתחייבות שלה לעצור מיסוי ירוק על חשבונות חשמל של משקי הבית עלולה לפגוע במטרה. היא גם אינה שוללת איסור על שיטת הפקת הנפט באמצעות פצלי שמן.
מבחינת היחס לסין, סונאק הבטיח לסגור 30 "מוסדות קונפוציוס" שפועלים בבריטניה ו"להעיף את המפלגה הקומוניסטית הסינית מחוץ לאוניברסיטאות שלנו". לדבריו, "סין היא האיום ארוך הטווח הגדול ביורת על בריטניה".
צוות הקמפיין של טראס אמר כי היא "עזרה להוביל את התגובה הבינלאומית לאגרסיביות המתחזקת של סין" בתוקף תפקידה כשרת חוץ, ו"תמשיך בכך כשתיהפך לראש ממשלה".