צוותי ההוראה צודקים - אם לא נפעל היום, משבר החינוך יעמיק ומי שייפגע זה דור העתיד וחוסנה של מדינת ישראל. זה לא המאבק של צוותי ההוראה, זה מאבק משותף של כל מי שמודאג מעתידה של מערכת החינוך בישראל. סבא שלי, אהרון ידלין ז"ל, אמר שהחינוך הוא המשימה הלאומית החשובה ביותר. אם לא יימצא פתרון אמיתי עכשיו, בעוד כמה חודשים נאלץ להגיד להורים שהגן סגור ולהמשיך להסביר למה ילדיהם מעבירים זמן במגרש המשחקים במקום בכיתה.
לפני שבועיים הלך לעולמו אהרן ידלין, סבא שלי, שהיה שר החינוך בממשלת רבין הראשונה. בין הנושאים המוכרים שהוא יישם בתקופתו כשר החינוך וסגן שר החינוך היו יום לימודים ארוך בפריפריה, מפעל הזנה ממלכתי וקידום תנועות הנוער. אך הנושא שהיה הכי גאה בו בתקופתו במשרד החינוך היה הקמתו של אגף בלתי מוכר לציבור - האגף לתוכניות לימודים, שהיה אחראי על טיוב צוותי ההוראה ותוכניות הלימודים.
סבא אהרן האמין בצוותי ההוראה, והיה גאה בכך שבכל תקופת ההובלה שלו את מערכת החינוך לא התרחשה שביתת מורים, ולו פעם אחת. הוא ידע לכוון את המדיניות מהפסגה, כפי שעושה שר בממשלה, אך הגדולה שלו הייתה שהוא גם "ירד לרצפת הייצור" והכיר את האתגרים מהשטח, מלמטה. אנשי האוצר האמונים על פתרון המשבר כיום, לצערי, אינם יורדים ל"רצפת הייצור", אבל אנחנו, בשלטון המקומי שנמצאים שם, יכולים להעיד כי מערכת החינוך נמצאת במשבר עמוק. כזה, שאם לא נתן לו פתרונות עכשיו ימשיך ויתדרדר.
כל מי שמעוניין במערכת חינוך מיטבית ושירות ציבורי איכותי ומקצועי חייב להבין שיש משמעות חשובה ביותר למאבק של צוותי ההוראה. המאבק הוא לא רק על השכר של צוותי ההוראה, הוא על המשבר העמוק שבו נמצאת מערכת החינוך בישראל. כבר כמה שנים שאנחנו, ברשויות המקומיות, מתריעים שאין מספיק גננות בישראל. אם לא יהיה הסכם עכשיו, נאלץ להגיד להורים לבוא לקחת את הילדים בינואר, כי לא יהיה גן.
לקראת שנה הבאה חסרים צוותי הוראה בכל המקצועות - חסרות מחנכות, חסרים מורים למתמטיקה, לאנגלית, לפיסיקה - בתיכונים ובבתי הספר הייסודים. אם לא יהיה הסכם - הילדים ימשיכו להיות במגרש ספורט במקום בשיעור, כי אין מורה שתהיה איתם בכיתה. החינוך המיוחד סובל מחוסר בצוותי הוראה, בכל הגילאים. המדינה כבר הודיעה שהשנה היא מקצצת שעתיים בחינוך המיוחד ומי יתמוך בילדים שצריכים אותנו הכי הרבה?
חסרים מנהלים ומנהלות שיגשו למכרזי ניהול ויובילו את המערכת בשנים הבאות. חסרות גם יועצות חינוכיות, דווקא בתקופה לאחר הקורונה, שבה תלמידים רבים נמצאים עדיין במשבר נפשי. משרד האוצר מעכב תקציבים ל-3,500 כיתות לימוד ברחבי המדינה. לא עודכנו תקציבי הסעות תלמידים כבר עשור - מאז 2012. כל המחירים עלו בעשור האחרון, ורק ההחזר להסעות לרשויות המקומיות נשאר מאחור.
זה לא המאבק של המורים, זה מאבק משותף של כל מי שמודאג מעתידה של מערכת החינוך בישראל. שנמצאת במשבר, שחייבת השקעה ציבורית מסיבית. קודם כל בצוותי ההוראה.
המורה המצויינת של הבת הבכורה שלי, מורה צעירה משכמה ומעלה שעברה מראיית חשבון להוראת מתמטיקה, עזבה השנה את מערכת החינוך אחרי שש שנים. לתלמידיה היא העבירה שיעור חשוב - על שכר עובדי ההוראה בישראל. כל תלמידה ותלמידה בכיתה שלה ידעו להגיד לכם מדוע צריך הסכם שכר חדש לעובדי ההוראה. כן, כזה שהיה יוצר לה אופק להישאר כמורה ותיקה.
מעמד המורות והמורים במדינת ישראל אינו הולם את עבודתם החשובה. צוותי ההוראה צריכים לקבל שכר הולם לעבודתם הנאמנה. שכר ראוי הוא גמול על עבודה קשה ומקצועית. הוא לא פרס ולא טובה שהמדינה עושה לצוותי ההוראה. זה שיקול כלכלי להשקיע בעובדי הציבור שמגדלים את עתיד המדינה. את הילדים והילדות שלנו.
סבא אהרן ידלין היה אומר תמיד ש"החינוך הוא המשימה הלאומית החשובה ביותר במדינת ישראל". אני מאמינה שגם היום יושבים בממשלת ישראל שרות ושרים שמאמינים באמירה הזו - והגיע העת לפעול בהתאם.
הכותבת היא ראשת מועצה אזורית גזר ונכדתו של אהרן ידלין