חבר מושבעים במיסיסיפי בארצות הברית סרב להרשיע אישה לבנה שהאשמות שלה הובילו ללינץ' בנער שחור בשם אמט טיל לפני 70 שנה. המקרה היכה את ארצות הברית בהלם בזמנו והניע את התנועה לזכויות האזרח שפעלה במדינה.
לאחר שבע שעות של עדויות מחוקרים ועדים, חבר מושבעים גדול ממחוז לפלור קבע בשבוע שעבר כי לא היו מספיק ראיות להרשיע את קרוליין בראיינט דונהם באישומים של חטיפה והריגה, אמר התובע הכללי של המחוז דוויין ריצ'רדסון בהצהרה לעיתונות אתמול (שלישי).
המשמעות של ההחלטה של חבר המושבעים היא שככל הנראה דונהם לא תתבע לעולם בשל מעורבותה באירועים שהובילו לרצח. "חשוב שמישהו יישא באחריות", אמר כריסטופר בנסון, נשיא מכון אמט טיל וממי טיל-מובלי. "יש כאן לקח בעבור כולם במדינה הזאת".
ההחלטה התקבלה למרות מידע חדש לגבי צו מעצר שלא הוגש בזמנו ופרטים חדשים מאוטוביוגרפיה של דונהם בת ה-87 שלא פורסמה. משפחתו של טיל אמרה כי הרשויות מגנות על האישה שאשמה במוות הנוראי. הכומר ווילר פרקר ג'וניור, בן דוד של טיל ועד הראייה האחרון שעדיין בחיים, ראה את החטיפה ב-28 באוגוסט 1955. הוא אמר כי ההחלטה היתה "עצובה אך צפויה".
"התובע עשה כמיטב יכולתו, ואנו מעריכים את מאמציו, אך הוא אינו יכול לבדו לתקן מאות שנין של מערכת המוטית נגד שחורים שערבה לכך שאלה שרצחו את אמט טיל לא ייענשו עד היום", הוא אמר. "העובדה היא שהאנשים שחטפו, עינו ורצחו את אמט עשו זאת לאור יום, ומערכתה צדק האמריקנית שלנו היתה ועדיין בנויה באופן כזה שאי אפשר להעמיד לדין אותם על הפשעים המזוויעים", הוא הוסיף.
ביוני, קבוצה שחיפשה במרתף של בית המשפט של מחוז לפלור מצאה את צו המעצר שלא הוגש לדונהם, בעלה דאז רוי בראיינט וגיסה ג'יי.וו. מילאם בחשד לחטיפה של טיל ב-1955. הגברים נעצרו לבסוף וזוכו לאחר מכן באישומי הרצח. דונהם, שהיתה אז בת 21, לא נעצרה לעולם.
טיל בן ה-14 משיקגו ביקר קרובי משפחה במיסיסיפי כשהוא וכמה ילדים הלכו לחנות בעיר מאני, היכן שקרולין בראיינט עבדה עם בעלה. קרובי המשפחה סיפרו ל-AP כי טיל שרק לאישה הלבנה, אך הכחישו שנגע בה.
באוטוביוגרפיה שלא פורסמה שהגיעה לידי AP בחודש שעבר, דונהם אמרה שמילאם ובעלה הביאו את טיל באמצע הלילה הביתה כדי שתזהה אם הוא הנער ששרק לה. לדבריה, היא ניסתה לעזור לו ואמרה שזה לא הוא. היא הוסיפה שטיל עצמו התנדב לומר שהוא היה הנער שהם מחפשים.
גופתו החבולה והמעוותת של טיל נמצאה כמה ימים לאחר מכן בנהר, כשעליה מונח מאוורר מתכת כבד. ההחלטה של אמו, ממי טיל מובלי, לפתוח את ארון הקבורה שלו בלוויה בשיקגו שיקפה את הזוועה של הרצח ותדלקה את תנועת זכויות האזרח.
לאחר הזיכוי, בראיינט ומילאם הודו בחטיפה וברצח בראיון למגזין "לוק". לא הוגש נגדם כתב אישום בפשע פדרלי, והם הלכו לעולמם לפני זמן רב.
ב-2004, משרד המשפטים האמריקני פתח בחקירה של רצח טיל, לאחר שנשאל אם אפשר להגיש כתב אישום נגד מי שנמצא עדיין בחיים ומעורב ברצח. הגופה של טיל הוצאה מהקבר כדי לאשר שזה אכן הוא. נתיחה שלאחר המוות שנעשתה ב-2005 מצאה כי טיל מת לאחר שנורה בראשו ברובה, וכי היו לו שברים במפרקי הידיים, בגולגולת ובעצם הירך.
ב-2006, ה-FBI השיק את יוזמת החקירות הפתוחות בניסיון לזהות ולחקור רציחות על רקע גזעי. שנתיים לאחר מכן, הקונגרס העביר את חוק "פשע זכויות האדם הלא פתור של אמט טיל". משרד המשפטים אמר כי חוק ההתיישנות מונע הגשת כתב אישום בפשע פדרלי, אך ה-FBI עבד עם חוקרי מסיסיסיפי כי לקבוע אם עדיין אפשר להגיש כתב אישום בפשע ברמת המדינה. בפברואר 2007, חברת מושבעים גדול במיסיסיפי סרב להרשיע, ומשרד המשפטים הודיע על סגירת התיק.
טימותי טייסון, היסטוריון בקרולינה הצפונית שראיין את דונהם ב-2017, אמר אתמול התמקדות מחודשת במקרה עשויה לגרום לאמריקנים להתמודד עם אי שוויון גזעי וכלכלי שעדיין קיים במדינה. "המקרה של טיל לא ייעלם משום שגזענות וחוסר אכפתיות פושעת שהובילה לפשע עדיין נמצאות איתנו", הוא אמר ל-NPR. "אנחנו עדים לדורות של ילדים שחורים שמתקשים בשל המחסומים האלה, ורבים מהם מתים בשל גזענות מערכתית שהיא קטלנית בדיוק כמו חבל או אקדח".