הבולשת הפדרלית של ארצות הברית, ה-FBI, הוציאה אתמול (שני) צו חיפוש באחוזתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בפלורידה, מאר א-לאגו, כחלק מחקירה לגבי התנהלות לא ראויה של מסמכי הבית הלבן, כולל חומרים חסויים. הפשיטה, שלדברי מקור המקורב לנושא, נמשכה "שעות", הסתיימה בהחרמת מסמכי נייר. הפשיטה על ביתו של נשיא לשעבר היא צעד היסטורי של משרד המשפטים האמריקני ושל ה-FBI. שום נשיא בהיסטוריה של ארצות הברית - ובעיקר אחד ששוקל להתמודד לכהונה נוספת - נאלץ להתמודד עם פעולה כזאת של רשויות אכיפת החוק, שהובילה לזעם גדול בקרב תומכיו ולקריאה לביטולן של סוכנויות פדרליות לאכיפת החוק.
בפברואר, מינהל הארכיון הלאומי של ארצות הברית אישר כי הוא מחפש אחרי 15 קופסאות של מסמכים במאר א-לאגו, שהנשיא לשעבר ככל הנראה הוציא מהבית הלבן בניגוד ל"חוק מהמסכים הנשיאותיים" (Presidential Records Act) שמחייב החזרה של מסמכים נשיאותיים בתום כהונה לארכיון, כולל קופסאות שעליהן היה רשום "מידע חסוי לגבי ביטחון לאומי". הארכיון אישר אז כי יצר קשר עם משרד המשפטים ועם הצוות של טראמפ לגבי השבה של המסמכים הנשיאותיים החסרים. הארכיון הוסיף כי הוא מנסה גם להשיב מסרים שעברו במדיה חברתית, וכי יש לו ראיות שטראמפ קרע והרס חלק מהמסמכים וכי חלקם הושמדו כליל. הפשיטה יצאה לפועל לאחר ששופט פדרלי חתם על צו חיפוש שמבוסס על ראיות לפשע אפשרי.
לא הרבה ידוע על הפשיטה - או על הצעדים הבאים של משרד המשפטים. שאלות רבות התעוררו לאחר השפיטה למשל, האם יש לצפות לאישומים פדרליים והאם המשרד יחליט בסופו של דבר להגיש נגד טראמפ כתב אישום. לא ברור גם כיצד החיפוש קשור לחקירה הנרחבת יותר לגבי טראמפ. אפילו הנשיא ג'ו ביידן לא קיבל עדכון על הפישטה מבעוד מועד. ואולם, אין ספק כי הצעד הזה הוא בעל חשיבות היסטורית ופוליטית. רשויות החוק פועלות תחת חוקים פדרליים שמתייחסים לפעולות שהרשויות יכולות לנקוט כדי הצדיק חיפוש בנכס פרטי. למשרד המשפטים יש תקנות משלו בנוסף לחוקים האלה, לגבי היחס שניתן לפוליטיקאים שעלול להשפיע אולי על בחירות. מה שבטוח הוא שההחלטה לא התקבלה בקלות ובפזיזות. מה שמוטל כעת על כף המאזניים הוא העובדה שבשלב זה, יש אפשרות שנשיא לשעבר יעמוד בפני משפט פלילי.
טראמפ שהגיב לחיפוש בנאום זועם ברשת החברתית שלו, טען כי אין הבדל בינו לבין מה שקרה בפרשית ווטרגייט. עם זאת, הוא לא מדייק. הפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית בבנייני ווטרגייט בוושינגטון הבירה היתה למעשה שוד לא חוקי שבוצע על ידי חמישה בני אדם שהיו קשורים לנשיא דאז ריצ'רד ניקסון והקמפיין שלו לכהונה שנייה. מנגד, כשה-FBI מוציא צו חיפוש או משיג צו חיפוש ממשרד המשפטים, הוא חייב לציית לרשימה ארוכה של דרישות שכתובות בחוקה עצמה.
על פי התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית, שמגן מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים על ידי השלטון בהתבסס על כך שלכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו. על פי התיקון, חיפוש גופני או חיפוש בביתו ורכושו של אדם יתאפשרו בצו בית משפט, על סמך הצהרה של מבקש הצו, למעט מספר מצבים מוגדרים בהם ניתן לבצע חיפוש ללא צו, למשל, כאשר שוטר עוצר חשוד, הוא רשאי לבצע בדיקה גופנית, או כשיש חשש סביר לכך שהחשוד עומד להשמיד ראיות - ניתן לפרוץ לביתו לשם מניעת הפעולה. משמעות הדבר היא שסוכנים פדרליים אינם יכולים פשוט לבצע חיפוש בביתו של אדם בהתבסס על תחושה, נקמה אישית וכן הלאה.
במסגרת התיקון הרביעי, סוכנים פדרליים צריכים לתאר את המקום שבו הם רוצים לבצע חיפוש ואת "האנשים או החפצים שהם רוצים להחרים" לפני שצו מונפק. לפיכך, לסוכנים שחיפשו בביתו של טראמפ היתה ככל הנראה מושג ברור לגבי מה שהם מחפשים וסיבה סבירה (probable cause) מוצקה להאמין כי מאר א-לאגו הוא המקום הנכון לחפש בו. בנוסף, החותם על הצו הוא שופט פדרלי שבתיאוריה אמור להיות נייטרלי ואובייקטיבי.
אם הדיווחים כי הפשיטה התמקדה במסמכים חסויים אכן מדויקים, קיימת כעת אפשרות שטראמפ הפר חוק פדרלי שנוגע לכל מי ש"בכוונה תחילה ובאופן לא חוקי מחביא, הורס, משמיד או מנסה לעשות כך, או מנסה להוציא" מסמכים פדרליים מסוימים. אם טראמפ יורשע בעבירה כזאת, הוא עלול לקבל קנס ועונש של עד שלוש שנים בכלא.
יש אפשרות שטראמפ יואשם בהפרה של סעיפים פליליים אחרים בשל ניסיונותיו להפוך את תוצאות הבחירות ב-2020 וההסתה שלו ב-6 בינואר 2021 שהובילה להסתערות על גבעת הקפיטול. עם זאת, לא ברור אם אלה הראיות שחיפש ה-FBI. אם הוא יורשע בניסיון לשבש את התנהלות הקונגרס או בקנוניה להונות את ארצות הברית, הוא צפוי לעונש של עד 20 שנה בכלא במקרה הראשון, או של חמש שנים בכלא במקרה השני.
סוגיה נוספת שמתעוררת בעקבות החיפוש היא שאלת התמודדותו של טראמפ בבחירות ב-2024. אף שהוא עדיין לא הודיע באופן רשמי על כך, על פי מקור ששוחח עם רשת NBC, החיפוש אתמול באחוזה של טראמפ, צפוי לחזק את נחישותו להיכנס למרוץ. "אם הוא לא התכוון להתמודד קודם לכן, הוא בהחלט מתכוון לעשות זאת כעת", אמר המקור המקורב לנשיא לשעבר. "הוא התרגז ממה שעשו לו. דרך אחת לעצור את זה היא לשלוט בממשלה שוב", הוא הוסיף.
בנוסף, אם טראמפ ייבחר שוב לנשיא, הוא יהיה מוגן מפני מתביעות בשל העובדה שמשרד המשפטים מעולם לא האשים נשיא מכהן בפשע. הוא גם יקבל לידיו את הכוח לגייס או לפטר סוכני FBI ופקידים במשרד המשפטים. לדברי המקור, טראמפ בחלט מודע לכך.
באופן מסורתי, אדם שמואשם בפשע או מורשע בפשע יכול להתמודד למשרה פדרלית. עם זאת, עורך הדין הדמוקרטי מארק אליאס אמר ל"ווקס" כי מי שמפר את החוק לגבי טיפול במסמכים פדרליים יכול להימצא "לא ראוי להחזיק במשרה ממשלתית".
משרד המשפטים נזהר ביותר לגבי נקיטת פעולה כלשהי שעלולה להשפיע על תוצאות של בחירות. למשרד יש אפילו חוק שלפיו, "במהלך 60 הימים לפני בחירות, האיזון צריך להיות נגד כתבי אישום של אנשים שמתמודדים עם משרות ציבוריות, כמו גם נגד חשיפה של חקירות".
הסיבה היא שאי אפשר להגיע לפסיקה לפני הבחירות, ולכן לציבור אי אפשרות לדעת אם ההאשמות נגד מועמד פוליטי היו אמיתיות לפני שהם מצביעים. אמנם טראמפ אינו מועמד נכון לעכשיו, אך חיפוש בביתו עלול להשפיע על בוחרים שעדיין חוככים בדעתם אם להציע למפלגה הרפובליקנית.
סכנה אחרת היא שהמפלגה הרפובליקנית תשקיע את כל משאביה בערעור האמינות של משרד המשפטים וה-FBI. אם הם ינצחו בבחירות ב-2024 וישלטו במשרד המשפטים, קיימת גם אפשרות שינסו להשתמש בחיפוש כהצדקה לשימוש בחוק כדי לפגוע בדמוקרטים בכירים.
כך או אחרת, ברור שמשרד המשפטים הבין היטב את הסיכון שטמון באישור פשיטה על ביתו של נשיא לשעבר ולא סביר שעשה כך אם לא היה משוכנע ביותר שהצעד הזה יחשוף ראיות שיצדיקו את הסיכון.