שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת נוקבת על המשטרה וטענו כי התנהלותה "מעוררת אי נוחות, בלשון המעטה". כך כתבו אתמול (ראשון) השופטים יוסף אלרון, יעל וילנר וח'אלד כבוב, על רקע סירובה של המשטרה למחוק רישום משטרתי לאישה טרנסג'נדרית, שהשתקמה מזנות וביקשה לפתוח דף חדש בחייה.
העותרת, ששמה נאסר בפרסום, היא דרת רחוב לשעבר שקיימה עצמה מעיסוק בזנות. לאחר שנים ארוכות הצליחה העותרת לשקם, בשנית, את חייה - היא יצאה ממעגל הזנות וחיי הרחוב, הכרוכים בחשיפה לאלימות קשה ועוני מרוד בשוליה האפלים של החברה, והפכה לעוסקת עצמאית ולגורם משמעותי בסביבתה וקהילתה. אלא שבין השנים 2013-1996 נרשמו על שמה חמישה רישומים משטרתיים, ארבעה מהם נסגרו ללא הגשת כתב אישום, ובגין רישום אחד הוגש כתוב אישום, שבוטל בשל היות האירועים שביסודו בבחינת "זוטי דברים".
בסוף שנת 2021 פנתה העותרת למשטרה על מנת להביא למחיקת הרישומים המשטרתיים על שמה, אך המשטרה התעקשה, שלא כדין, לקבל מהעותרת נימוקים עם "מלוא נסיבות האירועים ועם כל פרט ופרט לגביהם" כדי שהרישומים ימחקו.
עוד בחדשות פלילים ומשפט
בעקבות סירוב המשטרה, הגישה העותרת עתירה לבג"ץ באמצעות משרד עורכי דין קלעי רוזן ושות'. פרקליטות המדינה שמייצגת את המשטרה בבג"ץ הבינה שמדובר בטעות ולכן העתירה נמחקה ולזכות העותרת שולמו פיצויים על סך 10,000 שקלים. על כך השופטים כתבו, "יש להצר על כך שרק לאחר הגשת עתירה, ובצל שבט ביקורתו של בית משפט זה ומעורבות פרקליטות המדינה, הבינו גורמי המשטרה הרלוונטיים כי הם נפלו לכלל טעות".
השופטים המשיכו לבקר בחריפות את המשטרה, "התנהלות שכזו מעמיקה את תפיסת היריבות שבין הפרט והמינהל, שביסודה חשדנות וחשש של הפרט ביחס לרשויות שלטוניות". הם הדגישו, "דברים אלו נכונים ביתר שאת כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות או מודרות, שיחסן לגורמי השלטון נטוע עמוק יותר בתפיסת היריבות דוגמת טרנסג'נדרים שהגיעו לכדי עיסוק בזנות ודרות רחוב".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בקשות ביטול רישום פלילי וערר על החלטות כאמור, נבחנים לגופה של כל פנייה, ללא משוא פנים ותוך מתן משקל לנסיבות האישיות של הפונה. במקרה זה, לאחר הגשת העתירה, הבקשה נבחנה ע"י הגורמים המוסמכים והוחלט לאשרה ולהורות על ביטול הרישום הפלילי אשר הוביל למחיקת העתירה. הערות ביהמ"ש הנכבד נלמדות וככל שיידרש יופקו לקחים לטיוב השירות והמענה לאזרח".