בשנות ה-60, כשהייתי ילד שגדל על הכרמל, סבלתי כמו לא מעט מחבריי ממחלת האסטמה. בלילות קשים, כשהשיעולים היבשים שלי לא פסקו וכבר לא היה לי אוויר לנשום, היו ההורים שלי מושיבים אותי במכונית הישנה, והיינו מקרטעים "למקום עם אוויר טוב", למשל טבעון. אז צריך לזכור עוד לא היו בנמצא משאפים שבשימוש חולי אסטמה. אז הייתי עומד שם מביט מערבה לים ולבתי הזיקוק שבתווך, ומנסה לחדש את הנשימה הסדירה, אך תמיד לשווא.
השיעולים, השריקות והצפצופים בנשימה נמשכו. האוויר בריאות היה הולך ואוזל. בשלב מסוים כואב לך כבר להשתעל. ערב כזה לא היה נגמר לפני שהם היו מסיעים אותי לרופא פרטי במרכז הכרמל שהיה מזריק לי אדרנלין שהיה מביא סוף להתקף האסטמה, ומאפשר לי לישון את המשך הלילה, ובשל תופעת הלוואי של הישנוניות גם את הבוקר למחרת שבו היו מוותרים לי על ההליכה לבית הספר.
גם מאלרגיות סבלתי. מפעם לפעם היו רופאים דוקרים אותי לאורך הזרוע ומנסים כל מיני אלרגנים כדי לבדוק ממה. אמרו לי שאני רגיש לאבקת פריחת עצי אורן הכרמל, לפרוות חתולי חיפה, למה לא. רק על בתי הזיקוק לא אמרו אז דבר. להורים המליצו שנעבור לגור בערד, זה לא קרה. אבל בשנות ה-80, כשעברתי להתגורר בקליפורניה, האסטמה נעלמה בן לילה ומעולם לא שבה. גם כשחזרנו ארצה וקבענו את ביתנו בזכרון יעקב. והנה, מחקר מדעי חדש מצביע על קשר "לא נסתר", בין זיהום בתי הזיקוק להופעת המחלה הטורדנית אצל תושבי האזור, וכמובן לא עלינו למחלה הארורה, הסרטן.
פלא שעכשיו מביאים את הנתונים שהאחרון שבהם לפני התוכנית הנוכחית להפחתה בפליטות ושתחילתם ב-1967, לפני יותר מיובל שנים. צריך היה לחכות כל כך הרבה זמן לחקור ולהגיע למסקנות הדומה-הטריויאליות האלה לכל חיפאי? ובכל זאת, זה מחקר חשוב שתמוה כי הוא מתפרסם בשולי קול קורא לפרויקט אחר, כאילו החביאו אותו שם.
מחקר: נמצא קשר בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לתחלואה מוגברת בסרטן
מחקר חדש בתמיכת ובמימון המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד הבריאות, מצביע על קשר בין חשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה לתחלואה בסרטן בין השנים 1967 ל-2012. המחקר מצא, כי בין השנים הללו, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה נקשרה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בין 7% ל-16%, בתלות בהיקף החשיפה לזיהום. עם זאת, לא נמצא קשר עם סוגי סרטן שידועים כקשורים לזיהום אוויר באופן מובהק.
לצד בחינת מחלת הסרטן, המחקר מצא כי באותן שנים שנבחנו הייתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסטמה לצד אלרגיות אחרות יחסית לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, בניגוד לסרטן, המחקר לא מצא שתחלואה עודפת זו נקשרה לחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, כיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נצפתה הימצאות יתר של המחלה.
הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה. עם זאת, יש לציין כי לא הייתה לחוקרים האפשרות לקחת בחשבון גורמים שעשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן, כגון עישון או כל חשיפה תעסוקתית רלוונטית.
אוכלוסיית המחקר כללה את כל המתבגרים בגילאי 20-16 שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על ידי חיל הרפואה הישראלי מ-1967 עד 2012, מהם 59% גברים. בסך הכול, נבחנו 2,187,317 מתבגרים.
תוצאות המחקר התפרסמו במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. את המחקר ערך פרופ' רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' גלעד טוויג מחיל הרפואה ומכון גרטנר, פרופ' ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרים נוספים.
אביהו האן, מארגון "הירוקים של חיפה" המתכוון להתמודד על ראשות העיר בשנה הבאה, קרא לממשלה לקדם בדחיפות את פינוי בז"ן ממפרץ חיפה. "אין לנו את הפריווילגיה לחכות עוד שנה ועוד שנה. לפנות את המפעלים המזהמים עכשיו", אמר האן. "גם לנו בחיפה מגיע לחיות כמו כל תושב במדינת ישראל. אמשיך לפעול כל יום וכל היום כדי שהמפעלים יצאו מכאן. זו ההתחייבות שלי לתושבים. באוקטובר 2023 אחליף את קליש ואעמיד את הוצאת הזיהום מחיפה בראש סדר העדיפויות".
מארגון מגמה ירוקה, המוביל את המאבק לפינוי מפרץ חיפה, נמסר בתגובה: "המחקר הזה מאשש את מה שכבר ידענו - תושבי מפרץ חיפה מופקרים עשרות שנים למפעלים מזהמים ומסרטנים. בתי הזיקוק גורמים לתחלואה ומוות. לצערנו, מתווה הפינוי למפעלים המזהמים שאישרה הממשלה מלא בחורים, אינו כולל לוחות זמנים קונקרטיים או מקורות תקציביים, ובעיקר ממשיך לסכן את בריאותם של מאות אלפי תושבי הסביבה".
תגובת בז"ן: "כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לפעילותה של החברה חוטא לאמת"
מקבוצת בז"ן שמפעילה את בתי הזיקוק נמסר בתגובה למחקר: "קיבלנו את תמצית המחקר ונלמד אותו. כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לבין פעילותה של בז"ן מאז הפיכתה לציבורית חוטא לאמת. מרבית השנים שהמחקר מתייחס אליהן בתי הזיקוק היו בבעלות ואחריות ממשלתית, על כל המשתמע מכך. מאז הפיכתה לפרטית בשנת 2007 השקיעה הקבוצה למעלה מ-1.5 מיליארד שקל אשר הביאו לשיפור סביבתי חסר תקדים, תוך הפחתת הפליטות לאוויר בשיעור של עד 96% מאז שנת 2009. קבוצת בז"ן הציגה לפני שנה אסטרטגיה חדשה אשר תיתן מענה לצו השעה - תקופה היברידית ארוכה בשוק האנרגיה, במסגרתה בזן תמשיך לספק את צורכי המשק הישראלי לצד השקעה באנרגיה ירוקה. החלטת הממשלה האחרונה בנוגע למפרץ חיפה מחייבת את בזן הלכה למעשה להמשיך ולפעול עוד שנים רבות, תוך מחויבות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כפי שהמציאות העולמית מוכיחה לנו, כל טרנספורמציה בתחום האנרגיה חייבת להתבצע בהדרגתיות ותוך תכנון מוקפד. בזן תהווה גשר לעתיד משק האנרגיה לתחבורה, והחזון שלה נמצא בהלימה לחזון הממשלה בנוגע להפסקת פליטת CO2 בשנת 2050".