שעון שנטען שהיה שייך לאדולף היטלר נמכר ב-1.1 מיליון דולר, במכירה פומבית במרילנד, ארצות הברית. על השעון, מחברת "הובר", הוטבעו צלב קרס וראשי התיבות AH. מנהיגים יהודים רבים התנגדו נחרצות למכירה, אולם מבית המכירות "אלכסנדר מכירות פומביות היסטוריות", שכבר מכר בעבר מזכרות נאציות, נמסר כי מטרתו לשמר את ההיסטוריה.
השעון המדובר ניתן ככל הנראה להיטלר כמתנת יום הולדת בשנת 1933, השנה שבה הפך לקנצלר גרמניה. על פי ההערכה של בית המכירות הפומביות, השעון כנראה נלקח למזכרת על ידי חיילים צרפתים שהסתערו על ביתו של היטלר שבבוואריה במאי 1945. לאחר מכן השעון נמכר מיד ליד והועבר לאורך הדורות.
חפצים נוספים הנמכרו באותה המכירה הפומבים כללו בין היתר גם שמלה שהייתה שייכת לאשתו של היטלר, אווה בראון, תמונות חתומות של בכירים נאצים וטלאי צהוב.
הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, אמר כי מכירת השעון "סייעה לאלו המנסים לעשות אידיאליזציה לעקרונות המפלגה הנאצית". לדבריו, "למרות שברור שצריך ללמוד את לקחי ההיסטוריה - וחפצי אמנות נאציים לגיטימיים כן שייכים למוזיאונים או למקומות להשכלה גבוהה - הפריטים שאתה מוכר בבירור לא". בנוסף, מכתב פתוח שנחתם על ידי 34 מנהיגים יהודים כינה את המכירה כ"מתועבת" וקרא להורידת ממנה את הפריטים הנאצים.
בשיחה עם עיתונאית גרמנית טרם העיסקה, אמר בית המכירות "אלכסנדר" כי מטרתה המכירה הייתה לשמר את ההיסטוריה, כי רוב הפריטים הנמכרים נשמרים באוספים פרטיים או נתרמים למוזיאוני השואה. "בין אם היסטוריה טובה או רעה, היא חייבת להישמר", מסרה סגנית מנהל בית המכירות. "אם אתה הורס את ההיסטוריה, אין הוכחה שזה קרה".
במסמכים שסופק על ידי בית המכירות הפומביות נכתב כי אין יכולת לספק הוכחה לכך שהיטלר אכן ענד את השעון. אבל מומחים העריכות כי ישנה סבירות גבוהה שהשעון אכן היה שייך למנהיג הנאצי. השעון, שנמכר לבסוף בכמיליון דולר, אכזב את ציפיותיהם של בית המכירות בפומביות, שציפו לקבל עבורו בין שניים לארבעה מיליון דולר.