וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אפליה חמורה נגד ערבים בערים המעורבות בישראל

עודכן לאחרונה: 27.7.2022 / 17:33

הדוח שפרסם מבקר המדינה מגלה פער עמוק בין יהודים לערבים בערים אלה. ברמלה אין עובד עירייה ערבי בכיר אחד ובנוף הגליל ועכו לא הקצו אף מבנה לגופים ערביים. פחות מ-6% מהתקציבים שמועברים לעמותות עירוניות בחיפה מגיע לערבים. "לבחון צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית"

פסטיבל החג של החגים בחיפה. ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה,
רק שני מבנים הוקצו למוסדות ערביים. החג של החגים בחיפה/ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

בערים המעורבות בישראל קיימת אפליה חמורה בשירותים שמקבלים התושבים הערבים לעומת התושבים היהודים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי). על פי הבדיקה, שיעור התמיכה במוסדות ערביים בערים אלה קטנה ביחס למוסדות יהודיים. האפליה מורגשת גם בהקצאת מבנים עירוניים. עם זאת, שיעור גביית הארנונה בשכונות הערביות בערים אלה קטן באופן יחסי. נוסף על כך, עולה כי מספר עובדי העירייה הערבים הבכירים קטן ביחס לשיעורם באוכלוסייה.

לוד. דוברות עיריית לוד, אתר רשמי
רק 1% של בכירים ערבים. עיריית לוד/אתר רשמי, דוברות עיריית לוד

לפי נתוני המבקר, נכון לשנת 2020, מספר התושבים שהתגוררו בערים המעורבות עומד על כשני מיליון. מספר התושבים הערבים שהתגוררו בערים המעורבות עמד על 500,000 ובהם כ-370 אלף בירושלים.

סקירת החלטות הממשלה המרכזיות שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, אשר הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד שקלים, מלמדת כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות, בניגוד ליישובים ערביים שקיבלו תקציבים ייעודיים.

המבקר מזכיר כי החלטות הממשלה משנת 2021 התייחסו לראשונה לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב לערים אלה בהיקף של כ-300 מיליון שקלים לשנים 2022 עד 2026.

לפי המבקר, שורש הבעיה הוא בכך שמשרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לא קבעו הגדרה למונח "ערים מעורבות". מההגדרה הקיימת של הלמ"ס לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג יישוב כיישוב מעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM
סאמא, עכו. יניב גרנות, מערכת וואלה
עיריית עכו לא הקצתה כלל נכסים לאוכלוסייה הערבית/מערכת וואלה, יניב גרנות

האפליה בתעסוקה: ברמלה אין עובד עירייה בכיר אחד

מהביקורת עלה כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים בעיריות קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה שיעורם 7.7%, בלוד 1%, בנוף הגליל 5%, בעכו-9%, בתל אביב-יפו 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים.

בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי באופן כללי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה). פערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו-6% בהתאמה).

האפליה באה לידי ביטוי גם בתקציבים מצד העירייה ובהקצאת נכסים עירוניים. בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, עיריית לוד הקצתה שני נכסים ורמלה הקצתה נכס אחד. עיריית נוף הגליל לא פרסמה מידע לגבי הליכי ההקצאה של נכסים הנמצאים בתחומה בעיתון בשפה הערבית, בניגוד לקבוע בנוהל הקצאות.

שוק רמלה, 11 בספטמבר 2020. ראובן קסטרו
אפס עובדים בכירים בעיר. שוק רמלה/ראובן קסטרו

כמו כן, שיעור התקציבים שניתנו לעמותות וגופים עירוניים מהחברה הערבית מתוך התקציב המיועד לכך של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%.

לצד זאת נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משמעותית משיעור הגבייה הכללי באותן ערים. בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35%, ואילו השיעור הכללי היה 88%. בעכו שיעור הגבייה היה 62% בשכונות ערביות נבחרות, לעומת שיעור כללי של 89%. ברמלה שיעור הגבייה היה 26% לעומת 87%. עוד נמצא כי שיעור יתרת חובות הארנונה למגורים בשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה מסך יתרת חובות הארנונה למגורים הוא משמעותי: כ-30%, 40% ו-60% בהתאמה.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, ויפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות. עוד ממליץ אנגלמן שהמשרד יבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים, וישקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות אלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות, מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות. כמו כן מומלץ כי הערים המעורבות יבחנו צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית בשורותיהן, לרבות בתפקידים בכירים, וכן בוועדות המרכזיות הפועלות בעיר ובמוקדי קבלת החלטות.

ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, טען כי הדוח מציג את "התוצאה של הדרה בחסות הדו קיום". הוא ציין, "שני שליש מילדי העיר חיפה הערבים עברו ללמוד במערכת החינוך העצמאית כי נמאס להם מהאפליה של העירייה ומשרד החינוך. הערבים ברוב הערים המעורבות משלמים ארנונה ובקושי מקבלים שירותים מוניציפליים. הנפגעים הם המוחלשים והעניים. שכבות הביניים כבר לא מחכים לעיריות ולממשלה. שבועיים שמועדון חליסה סגור ואף אחד לא זז. בחליסה יש תקנים לא מאוישים יותר מארבע שנים". הוא קרא לעשות "שינוי מהותי בכל הערים המעורבות. בממשלה יש יחס עוין לחיים המשותפים, לא מעודדים בתי ספר דו לשוניים ולא בונים שכונות מעורבות. לקראת הבחירות המוניציפליות צריך לחזק את השוויון המהותי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully