גם אם אנשים לא בדיוק זוכרים עד כמה ניל יאנג חי, האגדה הזאת מחויבת לקשר רציף ומעורר השראה עם אלה שלא מסוגלים לשכוח. יאנג הוציא אלבום אקוסטי מלא חמלה בשנה שעברה, והנה הוא משחרר אלבום חי מחשמל, מעשיית רוקנרול המגוללת את סיפור האהבה שבין אדם למוזיקה.
Road Rock Vol. 1 מאפשר לחוש פעם נוספת, תודה לאל, במסלול הצינור הישיר ללבו של הרוק, ממנו יונק סבא יאנג. ליפול למרגלות הגיטרה הכי אנושית עת הוא גורם שתשוחח באמצעים ייחודיים לה בלבד עם החלקים האחראים במוח. להעריץ עד אין קץ את היכולת הארצית הזו, שמאפשרת חיבור חזק כל כך בין אותו אדם לאלה שעומדים עמו על הבמה, ולאלה ששותפים בהאזנה - חיבור שמשאיר אותי סבוך וקשור בתוכו ומשתאה.
אל הפן הזה של ניל יאנג אני מגיע, ושוכח את עצמי לחלוטין. מדובר כאן בג'אמים שמאפשרים ללהקה שלו להיות פרועה כמו שרק בני חמישים פלוס יכולים. הדיסק נפתח ב"Cowgirl in the Sand" עם ג'אם של 18 דקות שרק בשבילו שווה לצרוך את זה. יש גם שיר נפלא שלא שוחרר מעולם ("Fool for Your Love"), ובסוף כריסי היינד מצטרפת ל"All Along the Watchtower". על העטיפה מצוין כי זהו עסק של חברים וקרובי משפחה, ואכן פגי ואסטריד יאנג מעניקות עוד מימד של פתיחות לאיש ששמו ניל.
באחרונה נשמעת פה ושם קובלנה על גשם ההופעות החיות המוצלחות יותר ובעיקר פחות, שנופלות עלינו כאילו זה לא כואב. ובכן, אם למישהו יש מצמוץ של חוסר אמונה בעניין (ותהייה כי אולי המדיום הזה נועד לנצל ולמצוץ הקונים עד תום), הרשו לכם להסיר ספק מלבי - הכל כשורה, תודה. דיסק הופעה של יאנג רק מעלה את חינו של הז'אנר. ואם ברצונכם להשתכנע פעם נוספת, אציין, ורק מפאת הקשר הכמעט משפחתי לגיבור היום, כי ביכולתו של כל אחד לבחור בהופעה מסוימת מעשרות ההופעות של פרל ג'אם - בתו המטאפורית של יאנג - השנה באירופה, ולהתייחד עם בוטלג רשמי לחידוש האמונה. אני משתחווה אל הרמקול.
פרוע כמו שרק בן שישים יכול להיות
28.12.2000 / 10:13