מרצה באוניברסיטת חיפה שהורשע בהטרדה מינית של סטודנטית ישוב ללמד

גזר דין משמעתי מקל על מרצה באוניברסיטת חיפה שהורשע בהטרדה מינית של סטודנטית: בית הדין לערעורים על משמעת אקדמית קיבל חלקית את טיעוני סנגורו, עו"ד יוסי חכם, וגזר על המרצה, ד"ר מסעוד חמדאן, רק חודשיים השעיה. בית הדין אף הביע את תקוותו "שאחרי תקופת ההשעיה יחזור להשתלב בפעילות מחקרית והוראתית מלאה וישמש כמרצה למופת באוניברסיטת חיפה".

המרצה אף לא יידרש לפרסם התנצלות פומבית, כפי שנקבע לו מוקדם יותר, ובמקום זאת ימסור התנצלות רק לסטודנטית האחת שהתלוננה כנגדו וגם זאת באופן עקיף, באמצעות הנציבה למניעת הטרדות מיניות. "הנזק שיגרם לנאשם ממכתב פומבי עולה על התועלת הציבורית שבכך", קבע הרכב ועדת הערעורים בה פרופ' אורי דוידוב, פרופ' ערן טאובר, פרופ' אסף יסעור- לנדאו, פרופ' גיא אנוש ועו"ד ויסאם ג'. אסמר.

ד"ר מסעוד חמדאן, תושב עוספיא בן ה-63, נשוי מזה 34 שנים ואב לשלושה. באוניברסיטת חיפה הוא מאז החל כסטודנט לפני כ- 40 שנים והוא חוקר תיאטרון מחאה בישראל, לבנון וסוריה ותיאטרון וקולנוע פלסטיניים. התביעה ביקשה להשית עליו חצי שנה של השעיה ומניעה לצמיתות בלשאת בתפקידים מנהליים אקדמיים, אבל זו תעמוד על שלוש שנים בלבד כפי שנקבע בהכרעת הדין. מלבד האירועים המדוברים תיקו המשמעתי נקי. את הסטודנטית שהתלוננה נגדו הוא מעולם לא פגש. על רקע מגפת הקורונה ההתקשרויות ביניהם היו באמצעות זום והתכתבויות בוואטסאפ וברשתות החברתיות.

ועדת הערעורים לא מצאה פגם בקביעות הערכיות של ועדת המשמעת בהרכב עו"ד סירין עאסי אסחאק פרופ' עלי זלצברגר ופרופ' אירית הרשקוביץ, אשר מוקדם יותר דחתה עסקת טיעון בין התביעה לסנגור, וגזרה עליו ארבעה חדשי השעייה. היא ציינה כי "הבעה חוזרת ונשנית של מסרים חיזוריים, רומנטיים, וארוטיים, כמפורט בהכרעת הדין ועוד בשעות קטנות ולא מקובלות של הלילה כשהמתלוננת מביעה את התנגדותה להודעות אך חוששת להתעמת עם המערער בשל מעמדו כמרצה ועל רקע של יחסי מרות, מהווים במובהק הטרדה מינית, גם אם ברף הנמוך", וכי "אין זה כלל רלוונטי למה התכוון".

"ההתכתבות בין ד"ר חמדאן לסטודנטית עברה את כל הגבולות האפשריים ביחסים תקינים בין מרצה לסטודנט", קובעת הכרעת הדין, "אין מחלוקת כי התכתב עם הסטודנטית בשעות לילה מאוחרות, התכתבות שאינה נוגעת אך ורק לנושאים הרלוונטיים ללימודים או שתואמת יחסי מרצה סטודנטית". היא מציינת כי בכך הפר הנחיות ברורות שניתנו לו מספר פעמים, לאור התנהגויות דומות.

הרקע לכתב האישום היה סדרת התכתבויות בעיקר בוואטסאפ, בין חמדאן לסטודנטית שהתלוננה ושהתרחשו בין נובמבר 2020 ומרץ 2021, אך קודם לכך, בחודש מאי 2019 כבר התקבלה אצל הנציבה למניעת הטרדות מיניות דאז, פרופ' רחל לב ויזל, תלונה של שש סטודנטיות כנגדו לגבי הטרדות מיניות באמצעות מסרונים, מיילים ונגיעות. ד"ר חמדאן הכחיש, טען כי מדובר ברדיפה על רקע פוליטיקה אקדמית בחוג לתיאטרון, והנציבה החליטה שלא לפתוח בהליכים משמעתיים, תוך שהמליצה על "הסברה שבצידה אזהרה לד"ר חמדאן באשר לגבולות הבעה מילולית של רגשות חיבה כלפי סטודנטים וסטודנטיות וכן "ודרישה להימנע מכל מגע פיזי עם סטודנטים וסטודנטיות".

בית הדין קבע כי התעלם מהאזהרות שהופנו אליו בעבר וחזר לסורו כשהוא מתייחס, על פניו, לאזהרות אלה, "בצורה מזלזלת באופן מופגן כשהם, למרבה הצער, מעניינים אותו כמו השלג דאשתקד".
זהו התיק הראשון שנדון על ידי בית הדין המשמעתי שהוקם לאחר שבדצמבר 2020 נכנס לתקפו תקנון המשמעת החדש של אוניברסיטת חיפה ובמקביל זה כנראה גם התיק האחרון באישום של הטרדה מינית בפני בית דין זה, שכן הסמכות לדון בתיקים אלו עתידה לעבור לבית דין מיוחד בראשות שופט. בית הדין קורא לרשויות האוניברסיטה לבצע הפקת לקחים מסודרת בעניין ההמלצות של הנציבות נגד הטרדה מינית בעקבות גלגוליה המוקדמים של הפרשה, אשר לפחות חלקן לא התקיימו. הוא מציין כי התקנון הקודם והפרקטיקה על פיו כי כל ההליכים סודיים, כי פסקי הדין לא מפורסמים ומוטלת חובה לשמור אותם בסודיות מוחלטת, "אינם עולים בקנה מידה עם הרציונל של מערכת דין משמעתית. אלו לא הנורמות התקפות במערכות דין משמעתי אחרות כמו דין משמעתי של עובדי מדינה או של לשכת עורכי הדין", וקורא, "אוניברסיטת חיפה צריכה להיות מחויבת לחלוטין במאבק בהטרדות מיניות".

עו"ד יוסי חכם הביע את שמחתו על שבית הדין לערעורים התערב בגזר הדין של בית הדין למשמעת והקל משמעותית בעונש שנגזר על המרצה. לדבריו, "הוא מרצה ותיק ומוערך באוניברסיטה כפי שהעידו לזכותו שורת חברי סגל ואף סטודנטים. אכן בית הדין לא קיבל את כל טענותינו אך פסק כי מדובר בהטרדה ברף הנמוך ולא נקבע כי למרצה היתה כוונה להטריד מינית וזאת לטענתנו פשוט כי לא היתה לו כוונה כזו". עוד טען כי "מדובר בסיפור שיצא מפרופורציה וחבל שלא אפשרו את פרסום מלוא החומרים ולכן לא ניתן לראות את התיק בראיה הנכונה. זה המקום להזכיר כי בתיק נחתמה עסקת טיעון במסגרתה הסכימה האוניברסיטה כי אין מדובר בהטרדה מינית והסכימה לזכות אותו מאישום זה ודי בכך להראות שאין זה מקרה רגיל אלא מקרה גבולי ביותר". הוא מציין כי "עובדה זו ניתן לראות גם בכך ששתי הערכאות קבעו: "כן אנו מצטרפים לתקוות בית הדין למשמעת כי המערער יחזור להשתלב בפעילות מחקרית והוראתית מלאה לאחר תקופת ההשעיה".

טרם נתקבלה תגובת הסטודנטית, אבל לוועדת המשמעת היא מסרה בזמנו את מורת רוחה מהעונש הלא מספק וביקשה שימצו את הדין עם ד"ר חמדאן. היא הסבירה כי יהיה לה מאד קשה לראות אותו באוניברסיטה לאחר חצי שנה, שעדיין קשה לה לחזור לחומרים מהקורס שלמדה אתו, שהיא מוצפת בחרדות ובזיכרונות רעים מהתקופה שבה הוטרדה וקשה לה לסיים את עבודת הסמינר, למרות שהיא יודעת שלא הוא יעריך את העבודה. עצם המחשבה שתצטרך להיתקל בו באוניברסיטה בעוד חצי שנה מאד מרתיעה אותה. והיא רוצה להגן גם על סטודנטיות נוספות. גם בעלה תמך בעמדה זו ולשניהם חשוב ששמו יפורסם.

"מדובר בהחלטה מקוממת ומביישת שהשלכותיה חמורות, אוניברסיטת חיפה יורה לעצמה ברגל ואני קוראת לסטודנטיות שלא יירשמו לקורסים של ד"ר חמדאן", אומרת לוואלה! למיא נעאמנה מנהלת עמותת א-סיוואר, "במקום שהאוניברסיטה תגן על הסטודנטיות ויהיה מקום בטוח עבורן המוסד ממשיך להיות מקום בטוח ומאיר פנים לפוגעים מינית. קשה לי לדמיין את האכזבה שתהיה לסטודנטיות האמיצות שפתחו פה וממתינות להתנהלות הזו של שנים שיעשה צדק".

מאוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה: "הנהלת האוניברסיטה מגנה בחריפות ובכל תוקף את החלטות ועדת המשמעת וועדת הערעורים ומתנערת באופן מוחלט מהחלטותיהן שאינן משקפות בשום אופן את ערכי האוניברסיטה, שחרתה על דגלה את המאבק חסר הפשרות בהטרדות מיניות ואת יצירת המרחב הבטוח לסטודנטיות ולסטודנטים שלומדים במוסד, וכן למרצות ולמרצים המלמדים בו".

"יודגש, כי הנהלת האוניברסיטה היא זו שפנתה לוועדת המשמעת בדרישה להשעות את המרצה בעת ההליך, כפי שאכן קרה. אוניברסיטת חיפה מחוייבת להמשך מאבק ללא פשרות בהטרדות מיניות. לפיכך, ועל מנת להימנע ממצב בו חברי סגל ידונו בתלונות נגד חברי סגל אחרים, נקבע בתקנון החדש כי גם ועדת המשמעת וגם ערכאת הערעור ינוהלו על ידי שופטת בדימוס - וכך יהיה מעתה ואילך".

ח"כ נעמה לזימי אמרה בתגובה לפסיקת בית הדין לערעורים כי "לא ייתכן שמערכת המשפט בישראל מאפשרת למרצה שהורשע בהטרדה מינית של תלמידה שלו, לחזור לתפקיד. מסעוד חמדן ניצל את מעמדו וכוחו כמרצה והפעיל לחץ על אותה תלמידה למרות שהביעה התנגדות, איזה מסר החלטת המערכת מעבירה לסטודנטיות? במיוחד אחרי שסטודנטיות נוספות התלוננו על אותו דפוס. זו לא פחות מיריקה בפרצוף של נפגעות אלימות מינית. אני מקווה שבאוניברסיטה ידעו לפצות על ההחלטה ולפטר את מסעוד חמדאן".