המרוץ לרשת את ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון בתפקיד הצטמצם לשני מועמדים סופיים, שר האוצר לשעבר רישי סונאק ושרת החוץ ליז טראס. השניים צריכים כעת לקבל את תמיכת רוב חברי המפלגה השמרנית שמונה כ-200 אלף חברים. מה העמדות של כל אחד מהמועמדים?
רישי סונאק
מסים:
בתור שר האוצר, סונאק הוביל את בריטניה למצב שבו נטל המסים במדינה הוא הכבד ביותר מאז שנות ה-50.
הוא סרב ללכת בעקבות מועמדים אחרים במרוץ שהבטיחו קיצוץ מס מיידי, ואמר כי קודם כל יש לרסן את האינפלציה הגואה.
"אוריד מסים אך אני מתכוון לעשות זאת באחריות, לא אוריד מסים כדי לנצח בבחירות, אנצח בבחירות כדי שאוכל להוריד מסים", הוא אמר לרדיו BBC.
אנרגיה
סונאק התחייב להפוך את בריטניה לעצמאית מבחינת אנרגיה עד 2045, כדי להגן עליה מפני זעזועי אספקה ושיבושים כדוגמת אלה שנגרמים כעת בשל המלחמה באוקראינה. הוא הבטיח גם להקל את האיסור על חוות רוח ביבשה.
פשיעה:
סונק הבטיח רפורמות במערכת המשפט הפלילי, כולל גזרי דין חמורים יותר לפושעים שלא מתייצבים בבית המשפט, כמו גם יד קשה נגד כנופיות שמנצלות מינית ילדים.
הגירה:
סרטון הווידאו של הקמפיין של סונאק החל בהתייחסות לסבתו, שעברה לבריטניה בשנות ה-60. הדובר שלו אמר ל"טיימס" כי סונאק גא שהגיע ממשפחת מהגרים, אך מאמין שבריטניה צריכה לשלוט על גבולותיה. הוא תומך בתוכנית לגרש מבקשי מקלט לרואנדה.
"אנחנו צריכים לגבש הסכמה חדשה לגבי האנשים שמגיעים למדינה שלנו. להגיד כן לחדשנים מוכשרים שעובדים קשה, אך לשלוט על הגבולות", הוא אמר בנאום קמפיין.
יוקר המחיה:
בתור שר האוצר, סונאק השיק חבילות סיוע בשווי 37 מיליארד ליש"ט (44.14 מיליארד דולר) כדי לסייע לבריטים להתמודד עם המחירים הגואים.
לפני שהתפטר מהממשלה, הוא ציין כי הוא מוכן להמשיך בכך אם יידרש.
ברקזיט:
סונאק הצביע ב-2016 בעד היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי.
אוקראינה:
סונאק אמר לעיתון "סאן" כי הביקור הראשון שלו בתור ראש ממשלה מחוץ למדינה יהיה בקייב. "אחזק את המדיניות שלנו של תמיכה מלאה באוקראינה, שאותה הציג בוריס".
הוא אמר לאוקראינים כי "לא אהסס לספק לכם את כל התמיכה שתצטרכו בשלב הזה של המלחמה שבה מדובר לא רק בהתנגדות לרוסים, אלא בהסגתם ובשיקום המדינה".
ביטחון:
סונאק לא אמר כמה יוציא על צורכי הגנה וביטחון, אך אמר כי ההוצאה על נאט"ו מהווה 2% מתמ"ג הבריטי, אך זאת אינה "תקרה כי אם רצפה".
אפס פליטות:
סונאק אמר בעימות הטלוויזיוני בערוץ ITV כי "אם נתקדם מהר מדי עם יעדים קיצוניים מדי, נאבד את האנשים...וזאת לא הדרך להגיע לשם, אני חושב שאנחנו יכולים ל הגיע ליעד בדרך שמתמקדת בצמיחה, במשרות, בתעשיות של העתיד, זאת הדרך לעשות זאת".
ליז טראס
מסים:
טראס כתבה בעיתון "טלגרף" כי "תתחיל לקצץ מסים מהיום הראשון כדי לנקוט בפעולה מידית שתסייע לאנשים להתמודד עם יוקר המחיה. אין זה נכון להעלות את המסים כעת".
לדבריה, היא תהפוך את העלאת ההוצאה על ביטוח לאומי שנכנסה לתוקף באפריל. "בנוסף, לא אעלה את המסים על תאגידים משום שאני חושבת שזה חשוב ביותר שנמשוך השקעות למדינה שלנו".
בהשקת הקמפיין שלה, התחייבה טראס להציב את הכלכלה במסלול קדימה עד הבחירות הבאות. "אני מאמינה שהדרך לצמיחה כלכלית גדולה יותר היא באמצעות מסים נמוכים יותר, פחות רגולציה, השקעות בכישורים ומשיכת עסקים למדינה. אי אפשר למסות את הדרך לצמיחה".
בראיון ל"טלגרף" היא התחייבה ל"שינוי הגדול ביותר במדיניות הכלכלית שלנו מזה 30 שנה". בנוגע למדיניות מוניטרית, טראס אמרה כי תבדוק שוב את המנדט של הבנק המרכזי של בריטניה "כדי להבטיח שהוא קשוח מספיק נגד האינפלציה".
אנרגיה:
טראס הבטיחה הקלה זמנית בחשבונות חשמל.
לגבי האיסור על שיטת ה"פראקינג", או סדיקה הידראולית, לייצור אנרגיה, היא אמרה ל"טלגרף", כי "אני חושבת שזה תלוי באזור עצמו, ואם יש תמיכה באזור לשיטה הזאת. אך אני סבורה כי אנחנו בהחלט צריכים לעשות את כל מה שצריך כדי להוריד את עלות האנרגיה לצרכנים".
הגירה:
טראס אמרה שהיא "מסכימה לגמרי", עם מדיניות ההגירה לרואנדה של הממשלה.
ברקזיט:
טראס הצביעה ב-2016 להישאר באיחוד האירופי, אך מיהרה לומר לאחר מכן ששינתה את דעתה. תומכיה אמרו כי היא מתכננת לקדם יצול רגולציה בין בריטניה לאיחוד האירופי, כולל שינוי ברגולציות על עסקים, כדי לעודד צמיחה כלכלית.
בתור שרת החוץ היא הציגה חקיקה בפרלמנט שתבטל באופן חד צדדי כמה מחוקי הסחר כתוצאה מהברקזיט שמתייחסים לצפון אירלנד, מדיניות שמעוררת מתיחות בין האיחוד לבריטניה.
אוקראינה:
בתוקף תפקידה כשרת החוץ, טראס אמרה כי רוסיה חייבת לסגת כליל מאוקראינה וכי הסנקציות נגדה צריכות להימשך עד שזה יקרה.
"אני מוכנה להגיד את זה לוולדימיר פוטין ישירות לפני מדינות חשובות כמו הודו ואינדונזיה. אני מוכנה לומר לו את זה".
נוגע לשליחת כוחות בריטיים לאוקראינה, היא אמרה כי אינה תומכת במעורבות ישירה של חיילים בריטים באוקראינה.
ביטחון:
טראס התחייבה להגדיל את תקציב הביטחון ל-3% מהתמ"ג עד 2030.
אפס פליטות:
טראס התחייבה ליעד של אפס פליטות פחמן, אך אמרה כי בריטניה צריכה "למצוא דרכים טובות יותר כדי להשיג את היעד" שלא יפגעו באנשים ובעסקים.