גל החום הקיצוני במערב אירופה נמשך ואף צפוי להצפין. בריטניה מצפה היום (שלישי) ליום החם ביותר אי פעם, ומומחים מזהירים כי חלקים בצרפת יתמודדו עם "אפוקליפסת חום". אתמול הולנד רשמה את היום החם ביותר עד כה השנה, והטמפרטורות היום צפויות להיות גבוהות מ-39 מעלות צלזיוס בדרום ובמרכז המדינה.
גם בלגיה וגרמניה עומדות לרשום טמפרטורות של כ-40 מעלות צלזיוס בימים הקרובים. מניין הקורבנות עומד כעת על כאלף אנשים, בעיקר בספרד ופורטוגל שסובלות גם משריפות קטלניות, אך צפוי לעלות כל עוד החום הקיצוני לא יישבר.
בסוף השבוע, צפויה ככל הנראה הקלה בחום - תחזית אופטימית ומשמחת לכל הדעות. הבעיה היא שתחזיות אופטימיות משמחות בדרך כלל לא מככבות בשערי עיתונים, בכותרות אתרים ובפתיחת מהדורות חדשות. תחזיות אופטימיות ושמחות נשכחות מהר - ואפילו נדחקות הצדה בכוונה תחילה כדי לפנות מקום לרצח מזעזע, שערורייה מביכה של אישי ציבור, משפט פלילי עסיסי - מה שטרנדי ומקליק באותו רגע - והפוליטיקאים יודעים זאת.
המחקרים כבר מראים כי שיאים של טמפרטורות גבוהות נשברים השנה בקצב מהיר בהרבה לעומת שיאים של טמפרטורות נמוכות, כלומר הסבירות לגלי חום גבוהה בהרבה לעומת גלי קור ברחבי העולם. בארצות הברית עד ה-16 ביולי נשברו 92 שיאים של טמפרטורות גבוהות, לעומת חמישה שיאים בלבד של טמפרטורות נמוכות במיוחד. ובסך הכל, על פי נתונים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), 188 שיאי חום של כל הזמנים נשברו עד עתה ב-2022 לעומת 18 שיאים של קור.
גלי חום קיצוני צפויים גם להתרבות, להתעצם ולהימשך פרקי זמן ממושכים יותר בשל ההתחממות הגלובלית. "זה מה שקורה כשכדור הארץ מתחמם, בעיקר בשל פליטות של גזי חממה. זה העולם שבו אנו חיים כעת", אמר גבריאל וקי, מדען אקלים באוניברסיטת פרינסטון ל-CNN. כמובן, השפעות ההתחממות הגלובלית אינן מוגבלות רק לגלי חום. קיץ 2021 למשל היה עד לסערות ושיטפונות קטלניים ברחבי העולם, אלא שגלי החום יהיו תדירים ועוצמתיים בהרבה.
על פי מחקר מ-2021 , עליית הטמפרטורות ברחבי כדור הארץ ב־50 השנים הבאות תהיה חדה יותר מזו שהתרחשה ב- 6,000 השנים האחרונות. על פי המחקר, עד 2070, אזורים חמים באופן קיצוני כמו מדבר סהרה, שמכסים כיום פחות מ־1% משטח הכדור, יכסו כחמישית (19%) מכל השטח, מה שבאופן פוטנציאלי מציב אדם אחד מתוך כל שלושה אנשים מחוץ ל"נישות הטמפרטורה", אזורי מחיה אקלימיים שבהם שגשגו בני אדם במשך אלפי שנים.
מחקר אחר, שפורסם ב־2017 בכתב העת Science Advances, חזה כי עד 2100 הטמפרטורות בעולם יעלו לנקודה כה גבוהה עד שבכמה אזורים, כולל חלקים מהודו ומזרח סין, אפילו יציאה החוצה למשך כמה שעות "תסתיים במוות, אפילו של האנשים הבריאים והחזקים ביותר".
ולמי שרוצה להתנחם בעובדה שבאופן כללי, מדובר כעת במערב-צפון אירופה או בארצות הברית - מקומות עשירים, מפותחים ובשורה התחתונה, בעלי יכולת כלכלית להתמודד עם חום קיצוני - הבעיה הגדולה והמאיימת הרבה יותר שעמה יתמודד אותו החלק המפותח של העולם היא מיליונים של פליטים שבשל החום לא יוכלו יותר להמשיך לחיות במולדתם ויידפקו על גבולות מערב אירופה בתקווה למצוא מקלט. מחקרים ראשוניים על היקף הגירת האקלים הגלובלית הצפויה העריכו את מספר העקורים ב־50־300 מיליון עד 2050 .
על פי דו"ח של הבנק העולמי מאפריל 2021, כ־55% מאוכלוסיית העולם - 4.2 מיליארד איש - חיים כיום בערים. המגמה הזאת צפויה לגדול ל־67% עד 2050 בשל משבר האקלים, על פי הדו"ח. חלק מהערים לא יעמדו בזרם המהגרים. אנשים יתגודדו בשכונות עוני ללא חשמל ומים, שם יהיו חשופים יותר לאסונות טבע, פגעי מזג אוויר וכדומה - ויהוו גם כר פורה לאלימות, קיצוניות, אי יציבות חברתית ופוליטית וכאוס.
אל מול הנתונים הנערמים, מנהיגים ברחבי העולם מתחייבים שוב ושוב ליעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי החממה, אך לא עומדים בהם. יתרה מכך, בארצות הברית, רק בחודש שעבר כשחום קיצוני כבר שרר בחלקים מהמדינה, ריסן בית המשפט העליון באופן משמעותי את היכולת של הסוכנות להגנת הסביבה לפקח על מגזר האנרגיה באופן נרחב וליישם מדיניות גורפת שהכרחית לצמצום פליטות גזי החממה. במקום זאת, איפשר בית המשפט רגולציה צרה מאוד שעשויה להוביל להפחתת פליטות בתחנות כוח בודדות בלבד - החלטה שתקשה עד מאוד על הנשיא ג'ו ביידן לעמוד ביעד שהציב של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030.
גם מנהיגי אירופה מבינים כעת כי בשל ההתחממות הגלובלית וגלי החום הצפויים, צריכת האנרגיה במדינותיהם רק תלך ותעלה במקום לרדת. בנוסף לשימוש הגבוה בגז מזהם (כמו גם בנפט, עדיין) בעונת החורף, האזרחים שלהם ייאלצו גם להדליק מזגנים פולטי גזי חממה ומזהמים למשך פרקי זמן משמעותיים בעונת הקיץ. מה יעלה בגורל ההתחייבויות לאפס פליטות?
סקר עדכני של "ניו יורק טיימס"/סיינה קולג' מצא כי רק 1% מהבוחרים האמריקנים סבורים כי משבר האקלים הוא הסוגיה החשובה ביותר שעמה מתמודדת המדינה - בפיגור משמעותי אחרי האינפלציה, הכלכלה, וכן הלאה. אפילו בקרב בוחרים מתחת לגיל 30, 3% בלבד אמרו כי זה הנושא החשוב ביותר בבחירות.
מסקר עמדות בציבור הישראלי כלפי משבר האקלים שנערך במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בדצמבר 2020, עלו תוצאות דומות: רק 30%-33% מהישראלים מביאים בחשבון שיקולי סביבה בהצבעתם.
הציבור בעולם כולו תשוש מהמאבק היומיומי ביוקר המחיה, משנתיים של מגפה, מקיטוב חברתי חסר תקדים ומשינויים גיאופוליטיים שרבים חשבו כי לא יישנו במאה ה-21. "אנשים גם נוטים לחשוב על האקלים כבעיה של מחר", אמרה אנושה נראיאנאן, מנהלת קמפיינים בגרינפיס ארה"ב ל"ניו יורק טיימס". לפיכך, תפקידם של המנהיגים בתקופה כזאת הוא קריטי מתמיד - האחריות והיכולת להביט קדימה ולראות את העולם במבט ארוך טווח שהאזרח הקטן אינו מסוגל לו - היא בסופו של יום הסיבה העיקרית שלשמה הם נבחרים. המנהיגים הם אלה שחייבים ללמד את האזרחים לראות את משבר האקלים כבעיה מיידית כמו גם ארוכת טווח באותה מידה, באמצעות מדיניות תואמת ועמידה במדיניות הזאת.
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז ביקר השבוע בזירה של אחת מהשריפות הרבות שמשתוללות במדינה בימים האחרונים. "משבר האקלים הורג אותנו" הוא סיכם. כעת נותרה רק השאלה הנצחית: האם התובנה הזאת תהיה מספיקה הפעם גם כדי להתחיל לפעול בהתאם?