"ספינת החמלה": הישראלי שהחליט לעזוב הכול ולהתנדב בבית החולים הצף הגדול בעולם

אחי קושניר בן ה-42 מגבעתיים כבר היה עמוק בקריירה המקצועית שלו, כשאחרי 15 שנה בעבודה משרדית החליט לעזוב הכול ולעשות מה שלדעתו היא השליחות שלו בחיים האלה. במהלך מגפת הקורונה הוא הגשים חלום ישן והפך למתנדב הישראלי הראשון בהיסטוריה על סיפון ספינת בית החולים האזרחי ההומניטרי הגדול בעולם.

הוא כבר התקבל למשימה הומניטרית על אונייה אחרת, אבל זו הושעתה בגלל הקורונה, ובזכות התעקשותו, הוא הגיש מועמדות לצוות הספינה הזו, שהייתה בשלבי בנייה והצטיידות, והתקבל. אצל קושניר, יליד מלבורן באוסטרליה, המודה שבנשמתו הוא הרפתקן חסר תקנה ומונה 40 מדינות בהן ביקר עד היום, החיידק סייע בחלקים הפחות מפותחים של העולם. השליחות הזו נצרבת אצלו כשיא.

"זכות אדירה נפלה בחלקי", דיווח מהספינה "גלובל מרסי" ("חמלה עולמית"), שם בימים אלה, סיים שלושה חודשי התנדבות. האונייה שתוכננה ונבנתה במשך 10 שנים בעלות כוללת של 200 מיליון דולר נועדה לשרת קהילות מעוטי יכולת, נשכחות, ללא כל גישה לתשתית רפואית, להעניק טיפולים מצילי ומשני חיים, תוך מתן תקווה חדשה והזדמנות שנייה לחיים וזאת ללא כל עלות מצד המטופל.

לכ-5 מיליארד איש, שני שלישים מאוכלוסיית העולם, אין ניתוחים כירורגים זמינים. כמות הנפטרים בעולם בשנה כתוצאה מהעדר אפשרות לניתוחים כירורגיים, מוערך ב-18 מיליון. צריך לזכור שבמדינות רבות בעולם גם טיפולים רפואיים בסיסיים אינם זמינים לאוכלוסיות רחבות. בסנגל למשל, יש עובד רפואת שיניים אחד לכל 100 אלף תושבים. בארצות הברית יש 61 רופאי שיניים לכל 100 אלף תושבים. בהיעדר רפואת שיניים גם חור פשוט יכול להתפתח לזיהום, להתנפחויות, כאבים בלתי פוסקים, חוסר יכולת לאכול מזון מוצק ולשינויים בחזות הפנים.

הארגון ביצע עד כה כחצי מיליון טיפולי שיניים ב-185 אלף מטופלים. עוד ביצע, למעלה מ-105 אלף ניתוחי שפה עליונה שסועה ("שפת ארנבת"), קטרקט, ניתוחים אורתופדיים שונים שיקום פנים, השתלות עוד לנפגעי כוויות, ניתוחי ילדים שונים וניתוחים בילודים, הנדרשים לעיתים תכופות לאחר הריונות בתנאים קשים. הספינה החדשה תכפיל את כמות הטיפולים שיכול הארגון להעניק.

הרעיון והחזון מאחורי הספינה נעוץ בעובדה שהרוב הגדול של אוכלוסיית העולם השלישי חיה בקרבת חופי ים ולכן, הנגישות למתן סיוע דרך הים על גבי ספינה שיכולה להתנייד ממדינה למדינה מהווה יתרון גדול. הארגון מאחורי הספינה העצומה הזו נקרא Mercy Ships ("אוניות חמלה") והוא ארגון נוצרי. "הם קיבלו אותי לספינה כיהודי וכישראלי הראשון בזרועות פתוחות, כבן משפחה", מספר קושניר. "יש משהו מאוד מעצים ומעורר השראה שנותן הרבה תקווה לאנושות כשבמקום אחד על סיפון של אונייה מתאספים מתנדבים מכ-60 מדינות, כולם עובדים ללא שכר, חלקם אף לשהות ארוכה של שנה עד חמש שנים, עם עולם ערכים שונה ממה שאנחנו מכירים - מאוחדים במשימה להביא תקווה, להציל חיים וליצור שינוי בר קיימא בקרב קהילות מוחלשות".

עוד סיפר כי המתנגבים "מגיעים מכל המעמדות, מבכירים בעולם התעשייה, לצעירים לפני האוניברסיטה, אנשי רפואה, מהנדסים, ימאים, אנשי אחזקה ומנהלה, מאפריקה לדרום אמריקה מנפאל דרך סין, אירופה, ארצות הברית ברזיל, אוסטרליה ועוד. זה פסיפס אנושי מגוון בעל עולם ערכים ותחושת שליחות שלא נתקלים בו ביום-יום". קושניר מבקש להדגיש כי "על הסיפון לא משנה אם אתה רופא או טבח, מה הרקע הפיננסי שלך, הגיל או הניסיון - כולם שווים בין שווים. אגו, פוליטיקה, ממון, כוח ושליטה מתחלפים בערכים של סולידריות, חמלה, אנושיות, צניעות ויושר. להיות בסביבת אנשים כאלה זה פשוט מעורר השראה ואחת מהחוויות העוצמתיות ביותר שחוויתי בשנה האחרונה בה עזבתי תפקיד בכיר בהייטק למען עשייה הומניטרית".

האונייה באורך 174 מטרים שטה תחת דגל מלטה. יש לה 12 סיפונים ושטחה הכולל 7,000 מ"ר ובנוסף, לציוד הרפואי, היא משמשת אכסניה ל-641 אנשי הסגל ומשפחותיהם, מאובזרת במתקני כושר, בריכה, בית ספר לילדי משפחות המתנדבים מגן חובה ועד כיתה י"ב, סופרמרקט, בנק. "זו לא ספינת נופש ולא הפינוקים של הרויאל קריביאן", אומר קושניר בחיוך, "זה קודם כל בית חולים. זו ספינה שבליבה 199 מיטות אשפוז, 6 חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ, ציוד הדמיה עם סורק סי-טי ומכשיר רנטגן מהמתקדמים בעולם ועם כלים ויכולות להעברת ידע ופיתוח מיומנויות לאנשי רפואה מקומיים".

"כמהנדס ביו רפואה", ממשיך לספר, "אני זכיתי לתמוך בכל הפעילות של ההשמה וההתקנה של הציוד הרפואי על הספינה - בתחילה בשלב ההצטיידות בבלגיה בהמשך בספרד ואז בהפלגת הבכורה הראשונה יצאנו לסנגל לשירות באפריקה והיא הצטרפה לפעילות של ספינת האם - The African Mercy שנמצאת כבר 20 שנה בפעילות רפואית באפריקה".

"בשלושת השבועות האחרונים, היתה לי זכות גדולה לשרת על סיפון האונייה הוותיקה ולראות במו עיניי את עבודת הקודש שמנתחים ואנשי בית החולים עושים ימים כלילות לילדים ומבוגרים מאזורים מרוחקים ומבודדים מכל רחבי סנגל. ניתוחי פה ולסת, אורתופדיה, הסרת גידולים, החזרת הראייה בניתוחי קטרקט - רוב המקרים לא נתקלים בהם בעולם שלנו והם ייחודים לאפריקה עקב הזנחה וחוסר גישה לטיפול הנכון בזמן הנכון. חלק גדול מהמטופלים לא היו שורדים, אחרים מוזנחים ומבודדים בקהילה שלהם עקב מצבם הרפואי. מעבר לטיפול המציל חיים שניתן להם, הוא גם משנה את חייהם - התמורות החברתיות, התקווה החדשה והיכולת שלהם להיקלט חזרה בקהילה משאירים לא אחת את צוות המטפלים המסור בהתרגשות גדולה ובדמעות", אומר קושניר.

כוד הוא מציין כי דגש מאוד גדול בשנים האחרונות הושם על בניית תשתיות של ידע ופיתוח יכולות רפואיות מקומיות על ידי העצמת צוותי רפואה מקומיים, סדנאות והכשרות טכניות למהנדסי ביו רפואה, וקורסי החייאה לתינוקות שבהם אף נטלתי חלק כמשתתף יחד עם אחיות מכל רחבי סנגל. "מדהים היה לראות שרק יומיים לאחר הקורס דווח לנו ששלושה תינוקות חייהם ניצלו בעקבות הידע והכלים החדשים שנרכשו בקורס".

העובדה שמדובר בארגון נוצרי והרוב המוחלט של המתנדבים בו הם נוצרים, הופכת את השהייה שלו לייחודית מזווית נוספת. "יש לי הזדמנות מיוחדת ללמוד על הדת הנוצרית בצורה שאף פעם לא התאפשרה לי, ומדובר בדרך דו-סטרית", הוא מספר. "הייתי על הספינה בזמן ליל הסדר השנה שנחגג בסמוך לחג הפסחא הנוצרי. כמחווה מאוד מיוחדת של הנהגת הקהילה, קרוב ל-200 איש חגגו לראשונה בחייהם ליל סדר של פסח עם קריאת חלקים של ההגדה באנגלית והתפילות והשירים לימדתי אותם בעברית, הם אפילו ארגנו משלוח גדול של מצות מבעוד מועד שהם ניסו לראשונה והיה להם מאוד טעים".

"חיי הקהילה על הספינה הם מאוד קרובים ומיוחדים ונוצרות חברויות מאוד מיוחדות", סיפר. "אני בטוח שהיכולת של רבים מהם ללמוד מקרוב על היהדות, על ישראל וההיסטוריה שלנו דרך השהות שלי עימם, הביא להרבה קרבה וחשף אותם לדברים שמעולם לא הייתה להם האפשרות להיחשף אליהם בדומה מאוד לדברים שאני חוויתי דרכם על הנצרות. אני עצמי חילוני בהגדרה אבל לקחתי איתי למסע ספר תהילים".

עוד הוסיף כי "רוב המטופלים שמקבלים טיפול על ידי הארגון במערב אפריקה הם מוסלמים כמו בסנגל, מדינה שבה קרוב ל-95% מוסלמים. מהשהייה עם מתנדבי הארגון הנוצרי, ומהחברות הקרובה שנרקמה עם האוכלוסייה המקומית המוסלמית בסנגל אתה מבין עד כמה אנחנו דומים".

חיידק השליחות ויצר ההרפתקנות של אחי קושניר הביאו אותו לפעילות ההומניטרית נוספת והוא מתכוון להמשיך. הוא מספר כי "בשנה האחרונה ביליתי זמן והתנדבתי עם ארגונים מעוררי השראה שעושים אימפקט עצום באפריקה, אם זה עם ארגון אוסטרלי שמציל תינוקות וילדים עם בעיות נשימה באזורים נידחים בטנזניה בזכות גישה ואספקה זמינה לחמצן או ארגון ספרדי שמספק ידיים תותבות בהדפסת תלת מימד לילדים בכפרים נידחים באפריקה ודרום אמריקה, ובנוסף גם עם יוזמות מקומיות בקונגו ומזרח אפריקה העוסקות בהעצמת נשים, חינוך ופיתוח קהילה".

"השהות על בית החולים הצף האזרחי הגדול בעולם הוא בהחלט "פסגת שיא" וחוויה בלתי רגילה וייחודית שעברתי בשנה האחרונה". השבוע הוא עזב את סנגל, סיים את ההתנדבות שלו עם הארגון לעת עתה, טס לתאילנד והוא בדרכו לאוסטרליה. "אני מקווה מאוד שיום אחד יתאפשר לי לשוב, אבל עד אז כישראלי הראשון על סיפון האונייה האזרחית הגדולה בעולם - הייתי מאוד שמח שהשהות והחוויה המעצימה שחוויתי יוכלו לפתוח דלתות לישראלים נוספים להשתלב ולהתנדב בארגון הכול כך חשוב והמשמעותי הזה. הארגון זקוק למתנדבים בתחומים מגוונים, לא רק במקצועות הרפואה".

• כל מתנדב ישן בתא-קבינה (cabin) לבד, או עם שותף לחדר. החדר אמנם קטן אבל מאובזר בכל מה שצריך.
• ב-06:45 אתה קם מהמיטה ויורד לקומה השנייה בה נמצא חדר הכושר לאימון של הבוקר. אחר כך ישר לחדר האוכל בקומה 7 שם ארוחת הבוקר מוגשת בין 06:45 ל-07:45. משם אני יורד לקומת בית החולים ויחד עם צוות המחלקה הביו רפואית מתחיל את היום בתפילת הודיה וחלוקת המשימות השוטפות. בבוקר אני עובד מול ארצות הברית לפתור תקלה באחת המערכות הממוחשבות שנותנות בקרה על מלאי התרופות בחדר הניתוח,לאחר מכן קונטיינר שלם עם ציוד מתקדם של רפואת עיניים מגיע ועליי לפרוק את הציוד, להתקין אותו ולעשות בדיקות בטיחות ותקינות. המערכות מתויגות ונכנסות למסד הנתונים.
• ב-10:00 יש הפסקת קפה עם צוות בית החולים. עד השעה 12:00 ממשיכים בהתקנת המערכות החדשות ואחר כך הפסקת צהרים שם יש הזדמנות לשבת ולאכול עם כל צוות הספינה והחברים שיוצא לך להכיר ממחלקות אחרות.
• ב-13:00 יש פגישה שבועית של כל צוות בית החולים מול המרכז הלוגיסטי והתפעולי של הארגון בטקסס ארצות הברית שם דנים בעדכונים שוטפים ועולות סוגיות שמצריכות דיון של מגוון המחלוקות עם מתן פתרונות. עד 15:00 נשאר זמן להשמיש חלק מהציוד הדנטלי בקליניקה שמיועדת לשרת את אנשי צוות הספינה הפסקת קפה אחרונה ומסיימים את היום במעבר על דוחות שמצריכות תחזוקה לציוד שעודכן בשנה האחרונה.
• 17:00 ארוחת ערב בחדר האוכל, שמכיל קרוב ל-641 מקומות.
• 18:00 זה זמן שאתה יכול לנוח ולבלות עם עצמך, או לצאת לטייל בחוץ בסנגל או לחילופין שלוש פעמים בשבוע יש פעילויות ערב שמיועדות לקהילה, אם זה ערבי קולנוע, משחקי ספורט במגרש שקיים בקומת הבריכה או מפגשים עם קבוצות המתנדבים לפי ארצות המקור.
• 22:00 הולכים לישון.