בית המשפט העליון המיר היום (חמישי) להריגה את עבירת הרצח בה הורשע ראש המועצה לשעבר של ג'וליס, סלמאן עאמר. בכך קיבל את ערעור סנגוריו של עמאר, עו"ד רועי בלכר, עו"ד גיא זהבי ועו"ד רון שריקי, ובמקביל דחה את ערעור המדינה על קבלת העונש של עשרים שנות המאסר, שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני כשנה וחצי. נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, השופט יצחק עמית והשופט אלכס שטיין אף הורו להקל בעונשו עוד, ולהעמידו על 14 שנות מאסר.
סלמאן עאמר ערער לפני שנה וחצי לבית המשפט העליון על פסק הדין ששלח אותו לעשרים שנות מאסר בגין רצח תושב כפרו, קבלן הגינון מוניר נבואני, עליו ירה מטווח קצר. היום קבע השופט כי עאמר "אינו כאחרון העבריינים. נהפוך הוא. למערער אין עבר פלילי, הוא תרם רבות לביטחון המדינה כפי שעולה מראיות שהובאו בפני בית משפט קמא.
"אחיו נהרג כמג"ד גולני בשנת 1995 והמערער היה הרוח החיה בעמותה שהוקמה להנצחת זכרו", נמסר בנוסף. "בין עדי האופי שהעידו לזכותו - האלוף במיל' קפלינסקי וראש השב"כ לשעבר דיכטר. עדי האופי ציינו כי המערער הוא מנהיג השואף לחינוך, לערכים ולעזרה למיעוטי יכולת, וכי עזר לסטודנטים נזקקים ומצטיינים, וכי בתפקידו כראש מועצה קידם מאוד את המועצה המקומית ג'וליס".
משפחתו של נבואני בחרה שלא להגיב על ההחלטה.
השופט יצחק עמית ציין כי קו ההגנה בו נקט עמאר בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה היה "מופרך ושקרי", וכי "לא בכדי 'הושלך לפח' ולא בא זכרו בערעור". על פי אותו קו הגנה, עאמר לקה בשכחה דיסוציאטיבית של מספר שניות, שהסתיימה כשהקורבן היה שרוע על הרצפה. עאמר אכן החליף סניגורים, ולבית המשפט העליון הגיע כשקו הגנה העיקרי השתנה, ולפיו טען כי יש להרשיעו בהריגה או בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
השופט שטיין, שכתב את פסק הדין, ציין כי הסכנה של פגיעה גופנית שנשקפה לעאמר ממעשה התקיפה בו פתח הקורבן היתה "בלי ספק רצינית, אולם לא מפליגה בחומרתה", וכי עאמר, אינו בגדר אדם רגיל מן היישוב, אלא בעל עבר ביטחוני, שכיהן כראש מועצה והיה מצויד באקדח, כך שאפשר לצפות ממנו למידה רבה יותר של שליטה עצמית ושל ריסון. למרות זאת הוא "איבד את עשתונותיו, פתח במעשה ירי אכזרי, גבר על המכשול בדמות המפריד, והרג את המנוח". מסיבה זו קבע כי "מעשה זה נמצא אפוא ברף חומרה גבוה, אשר גורר אחריו ענישה מחמירה".
בערעור שהוגש בשנה שעברה ביקשו סנגוריו לזכות את עאמר מכל אשמה, תוך קביעה שמעשיו שגרמו למותו של נבואני היו הגנה עצמית. לחלופין, הם ביקשו לקבוע שלא התגבשה אצל עאמר כוונה להמית את ידידו לשעבר, ולכן יש לזכות אותו מעבירה של רצח בכוונה תחילה ולהרשיעו בעבירה של הריגה. לטענתם, גם אם לא תתקבל פרשנות זו, יש לקצר באופן משמעותי את מאסרו של ראש המועצה לשעבר, "באופן ההולם הן את הפסיקה הנוהגת והן את הנסיבות החריגות של האירוע הטראגי".
האירוע בו נורה נבואני אירע בספטמבר 2016, אז הוא הגיע לחנייה של בניין המועצה ג'וליס ואיים על עמאר, תוך שגרם נזק לרכבו באמצעות מקל עץ. בתגובה לכך ירה עמאר לעברו מספר יריות מטווח קצר בפלג גופו העליון ובראשו.