"אף פעם לא האמנתי באפשרות לחזות את העתיד או בחושים עליונים, אבל הפרידה של יוני הייתה כמו מישהו שיודע לקראת מה הוא הולך. הוא עבר בין כל האנשים במטוס, הגיע גם לרכב שלנו שהיה בתוך המטוס, לחץ ידיים לכל החיילים. אחרי כמה דקות המטוס נגע בקרקע והפעולה החלה", כך תיאר אחד מלוחמי סיירת מטכ"ל את מה שהתרחש בתוך מטוס ההרקולס, רגעים ספורים לפני שנחת בשדה התעופה באנטבה והחל המבצע לשחרור בני הערובה שנשבו בידי מחבלים.
יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, אותו מתאר אותו לוחם, נהרג במהלך המבצע שנושא מאז את שמו, "מבצע יונתן". היום (שני), 4 ביולי, יום השנה ה-46 למבצע יונתן, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף סרט פנימי שהוכן במלאת עשור למבצע ובו מתארים שלושה מלוחמי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע את האירועים כפי שחוו באותו יום, כשפניהם מוסתרות.
שלושת הלוחמים משתפים באותו סרטון את התחושות שליוו אותם לפני המבצע ובמהלכו, במבט של עשר שנים לאחור. "הגעתי עם הרכב שלי לבסיס, אחד החברים מהצוות עמד שם בשער והודיע: חבר'ה, אנחנו חוליית הפריצה ואז יש כל מיני פרפרים בבטן שמתחילים לקפוץ לכל עבר", סיפר אחד מהם וחברו מוסיף: "אמרתי לאילן, 'איך אפשר לעשות מבצע כזה' והוא אמר 'באמת זה לא יאומן'. לא האמנתי שיהיה אישור, אבל אני זוכר שאמרתי - או שזה יהיה הכישלון הכי גדול של צה"ל או ההצלחה הכי גדולה של צה"ל. כשאמרתי את זה, לא האמנתי שאני אהיה הכישלון הכי גדול של צה"ל".
הם הבינו את גודל השעה ואת חשיבותו של מבצע שחרור בני הערובה. "אתה חושב שאתה מוכרח להציל אותם, מוכרח, לא בגלל שאמרו לך שאתה חייל או משהו כזה, מוכרח כי זה העם שלך, זו ההיסטוריה שלך", הסביר אחד המרואיינים.
15 חודשים לפני כן השתתפו לוחמי היחידה בקרב ההשתלטות על חוליית מחבלים שנכנסה למלון סבוי בתל אביב ותפסה בני ערובה. במהלך המבצע נהרגו אל"מ עוזי יאירי ששמונה שנים קודם לכן היה מפקד היחידה ואיתמר בן-דוד, לוחם ביחידה. "מה שלי ישב בראש זה מה שהיה במלון סבוי, שחלק מהבניין התמוטט עלינו איך שהתחילו היריות. חייל נהרג", סיפר אחד הלוחמים על החששות ערב היציאה לאנטבה וחברו הוסיף: "החבר הטוב שלי, איתמר, נהרג במלון סבוי. חבר מהצוות, וזה משקע או טראומה שנשארת והולכת הלאה והנה אנחנו שוב בסיטואציה דומה".
בזמן הטיסה לאוגנדה כבר היו שקועים הלוחמים במחשבות על מה שמצפה להם כשתתחיל הפעולה. "אתה מנסה להבין מה בדיוק יש לפעולה כזאת, ליריות בטווח כזה קרוב יש את הריח שלו, את הרעש שלו, את הצעקות שלו. כל הזמן שיחזרתי בראש מה אני צריך לעשות, כל הזמן בדקתי את היראור (פנס שמורכב על הרובה ואלומת האור שלו מצביעה על מקום הפגיעה הצפוי של הקליע), על הקלאצ'ניקוב ,לבדוק שלא יצא מאיפוס. זה נורא הטריד אותי כי היה נורא צפוף (במטוס), וכל הזמן חטפתי מכות בנשק ודברים זזו שם ונורא פחדתי שהיראור לא יהיה מאופס. בסך הכל מה שאתה רואה זה מה שאתה יורה, מה שהפנס מצביע".
אחד מהלוחמים נזכר במחשבות הראשונות שעברו בראשו מיד אחרי הנחיתה. "איך שירדנו היה לי ברור שזו אפריקה, שזה עולם אחר, זה קו המשווה. חיכיתי לראות קופים, אריות, קוקוסים, אני לא יודע מה, כל הדמיונות שלי על אפריקה. נחתנו ושום דבר. הדלת נפתחת, המסלול מואר, שקט, נראה כמו מסלול בלוד, בדיוק אותו דבר. התחלנו לנסוע, המרצדס נוסע ראשון, אחריו ג'יפ מספר 1, אחריו ג'יפ מספר 2. נוסעים לאט, לא מהר. ראינו מרחוק את מגדל הפיקוח, את הטרמינל. הטרמינל היה מואר". "ישבתי בתוך המרצדס, יצאנו, קפצנו מהרכב, התחלנו לרוץ", מוסיף חברו.
הלוחם שזמן קצר קודם לכן חשש כי איפוס היראור שלו נפגע, נוכח כעת שהנשק היה מאופס כהלכה. "פתאום ראיתי את הזכוכית נשברת, הבנתי שמישהו יורה עלי. לא שמעתי את היריות, זה מדהים, הייתי כל כך מרוכז שלא שמעתי את היריות. ראיתי את הזגוגית נשברת, העפתי מבט, ראיתי בתוך הבניין, בערך 5 מטר בתוך הזה... כולם שכבו שם. ראיתי בן אדם עם קלאצ'ניקוב שוכב, יורה לכיוון שלי. באופן אוטומטי, אינסטינקטיבית, יריתי בו 5-4 כדורים דרך הזכוכית. הוא ירה בשכיבה עלי, ראיתי את הראש שלו נופל".
"צעקתי בקול חנוק לגמרי"
"צעקתי בקול חנוק לגמרי, התרגשות בלתי רגילה, בקושי הייתי מסוגל להוציא מילה מהפה, מזל שהיה מגפון. צעקתי: כולם לשכב. שכבו שם על מזרונים, כולם מכוסים בשמיכות, לאט לאט התחילו לצוץ ראשים מתחת לשמיכות ולאט לאט הם תפסו שלא באים להרוג אותם, באים להציל אותם. תוך כדי יריות קם ילד בן 6 והתחיל לצעוק: 'אמא, איזה יופי איזה יופי'. למה? כי מזרונים התחילו להידלק באש, היו קצת כדורים נותבים, ואש ואקשן, והוא צעק: 'אמא, איזה יופי'".
אחד הלוחמים זוכר רגע מחוייך כשליווה בתום מבצע ההשתלטות אחד מהנוסעים ששוחררו. "בן אדם מבוגר שאל אם יש מטוס. אמרתי לו: 'אתה רוצה ללכת ברגל? זה רחוק". אחרי כמה שעות נחתו מטוסי ההרקולס בלוד. בסרטון שמתפרסם היום משולבים קטעים מהשמחה הגדולה בשדה התעופה וכן קטעים מתוך מהדורת חדשות שבהם רואים ושומעים אזרחים מאושרים שמביעים את השמחה הגדולה נוכח הצלחת המבצע.