בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך היום (חמישי) חוק שנחקק לפני יותר ממאה, שהטיל מגבלות על נשיאת נשק מוסתר מחוץ לבית - פסיקה שמהווה את ההרחבה המשמעותית ביותר של זכויות נשק במדינה מזה עשור.
"משום שמדינת ניו יורק מנפיקה רישיונות לנשיאת נשק בפומבי רק כשהמבקש מוכיח צורך מיוחד להגנה עצמית, אנחנו מסיקים שמשטר הרישיונות של המדינה מפר את החוקה", כתב השופט קלארנס תומאס. ההחלטה התקבלה ברוב של 6 מול 3.
"להרחבה של מה שהתיקון השני בחוקה מגן עליו יהיו השלכות עצומות הרבה מעבר לנשיאת נשק בציבור -כולל מגבלות על גיל בנוגע לרובי סער ומחסניות מרובות כדורים", אמר סטיב ולדק, פרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת טקסס, ל-CNN. "אנחנו נכנסים לעידן של חקיקה חדשה שמאתגרת את כל האמצעים נגד נשק לאור הפסיקה כיום".
25 מדינות מאפשרות לאנשים לשאת נשק מוסתר במרבית החללים הציבוריים ללא אישור, בדיקות רקע או הדרכה ביטחותית, על פי מרכז החוק גיפורדס למניעת אלימות נשק.
תומאס כתב בדעה כי "רק אם הרגולציה על נשק תואמת למסורת של המדינה הזאת, יכול בית משפט להסיק שההתנהלות של אדם מסוים אינה במסגרת התיקון השני לחוקה".
בדעה המתנגדת ציין השופט סטיבן ברייר הליברלי את גל אלימות הנשק, כולל באפלו ואובלדה בטקסס, ואמר כי הפסיקה היום "מכבידה קשות על מאמצי המדינות" להגביל את אלימות הנשק.
"ההבדל העיקרי בין השקפת בית המשפט לשלי היא שאני מאמין שהתיקונים מאפשרים למדינות לקחת בחשבון את הבעיות הרציניות שמציבה אלימות הנשק שהרגע תיארתי", הוא כתב. "אני חושש שהפרשנות של בית המשפט מתעלמת מהסכנות המשמעותיות האלה ומותירה את המדינות ללא יכולת לטפל בהן".
השופט סמואל אליטו השמרני כתב בדעה מתנגדת כי "כיצד ההתנגדות שלך מתייחסת לעובדה שאחד ממסעות הירי ההמוני שמנית קרה בבאפלו? החוק במדינת ניו יורק במקרה הזה לא עצר את היורה".
השופטים השמרנים גם פטרו את החששות של תומכי החוק הקיים לגבי האופן שבו החוק מגביל את נשיאת הנשק במקומות מסוימים. "נכון שאנשים מכנסים ב'מקומות רגישים', ונכון שאוכפי החוק בדרך כלל זמינים במקומות האלה. אך הרחבה של הקטגוריה של 'מקומות רגישים' רק כדי לכלול את כל החלל הציבורי היא פשוט נרחבת מדי", כתב תומאס.
ב-2008 וב-2010 בית המשפט העליון פסק בשני תיקים חשובים בנשוא, אך מאז ניסה להתחמק מהסוגייה. הוא הסכים לקבל את התיק לאחר שהשופטת איימי קוני בארט השמרנית מונתה לבית המשפט על ידי דונלד טראמפ.
התיק הנוכחי, ניו יורק סטייט רייפל אנד פיסטול נגד ברון, התמקד בחוק בניו יורק שמפקח על הנפקת רישיונות לנשיאת נשק מוסתר בציבור למטרות הגנה עצמית. החוק דורש מתושב להשיג רישיון לנשיאת נשק מוסתר ולהציג "סיבה ראויה" לרישיון. התושבים חייבים להוכיח שיש להם צורך גדול לרישיון ושהם מתמודדים עם "סכנה מיוחדת או ייחודית בחייהם". החוק דורש שמבקשי הרישיון יראו "צורך להגנה עצמית אמיתי" לעומת "צורך ספקולטיבי".
פאנל של שופטים בבית המשפט המחוזי לערעורים טען כי החוק בניו יורק אינו מפר את התיקון השני. ממשל ביידן גם כן תמך במדינת ניו יורק ואמר לבית המשפט כי התיקון אולי מגן על הזכות של אנשים לשאת נשק, אך הזכות הזאת "אינה מוחלטת".
התובעים במקרה היו רוברט נאש, ברנדון קוץ' וארגון המקור לאיגוד הרובאים הלאומי (NRA). הם יוצגו על ידי פול קלמנט, עורך דין מתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש שטען כי התיקון השני לחוקה מבטיח את הזכות לא רק להחזיק בנשק אלא גם לשאת אותו. קלמנט טען כי החוק הקיים אינו מאפשר לאדם רגיל השיג רישיון משום שאמת המידה של "סיבה ראויה" הוא כה תובעני ואינו מותיר "שיקול דעת נרחב" למנפיק הרישיון.