הגידול הדמוגרפי המשמעותי של האוכלוסייה החרדית, הופך אותה לבעלת משקל הולך וגדל בכלכלה הישראלית. בהתאם לכך, לאופן ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, בהיבטים של כמות ואיכות, השלכות חברתיות-כלכליות כבדות משקל ברמה הלאומית, וסוגיית תעסוקת החרדים עומדת במוקד העשייה המדינית והחברתית בתקופה האחרונה.
החודש, פורסם בוואלה! מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שסוקר את המגמות והאתגרים המרכזיים העומדים בפני השתלבות איכותית של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. המסמך, שנשען בין היתר על נתונים מתוך מחקר משותף של "המכון החרדי למחקרי מדיניות", "מכון אהרן" ו"זרוע העבודה", מצביע על פערי שכר משמעותיים בין נשים וגברים חרדים ללא חרדים, ומערך כשלים וקשיים הנוגעים בעיקר לפערי ידע ומיומנויות והשכלה לא איכותית.
מכל האפשרויות לקדם כמות ואיכות תעסוקה, אני טוענת שהכלים המרכזיים והמשמעותיים ביותר לתעסוקה איכותית הם הון אנושי ומיומנויות קשות ורכות המותאמות לשוק העבודה. אלה, מושפעים במידה רבה מאוד מטיב ההכשרה של העובד. עם כל הרצון הטוב, היכולת להשפיע על אופן ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה הינה מוגבלת מאוד, כל עוד אין בישראל מערכות הכשרה מקצועיות המותאמות לצרכי המעסיקים בישראל.
מסיבות היסטוריות ומערכתיות שונות, מערך ההכשרות המקצועיות בישראל מוגבל ולא נותן מענה מיטבי, ובניגוד למגמות בעולם, מתקיימת הסללה ברורה לאקדמיה במרבית ענפי התעסוקה בישראל. כיום, במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, שוויץ ודנמרק, עומד לרשות האוכלוסייה מערך הכשרות גמיש, דינמי, מותאם לצרכי המעסיקים ובעל מרכיבי התמחויות.
להיעדר היכולות לתת הכשרות מקצועיות איכותיות לאוכלוסייה בישראל, השפעה על ההון האנושי ופריון העבודה בכלל האוכלוסייה, אך על האוכלוסייה החרדית בפרט: חסמים תרבותיים וכלכליים, לצד פערי ידע ומחסור בכלים ומיומנויות נדרשות, מובילים את ההימנעות של מרבית הצעירים החרדים מלימודים אקדמיים. כך, הציבור החרדי המעוניין להשתלב בשוק העבודה, נשען ברובו המוחלט על מערך ההכשרות המקצועיות בישראל.
להישענות זו על מערכת מוגבלת השלכות קריטיות על טיב ההשתתפות בשוק העבודה של הציבור החרדי, ובמיוחד עבור גברים חרדים. בהיעדר מערך הכשרות מותאם ואפקטיבי שמוביל לתעסוקה איכותית, איכות התעסוקה נותרת נמוכה ומשמרת את פערי השכר הקיימים בין הקבוצות. יתרה מזאת, היכולת להשפיע על שיעור ההשתתפות של גברים חרדים מושפעת מאיכות ההכשרה המוצעת להם: היעדר היכולת לרכוש כלים המובילים לתעסוקה איכותית מייצרת מצב בו אין מודלים בקהילה של הצלחה בהשתלבות בעבודה איכותית ובשכר גבוה, כך שהתמריץ להשתלב בתעסוקה נותר נמוך ומוגבל.
גם איכות התעסוקה של הנשים החרדיות מושפעת ממגוון ואיכות הכשרות מקצועיות מוגבל מאוד, וגם היעדר מערכי הכשרות מקצועיות מתקדמים אינם מאפשרים להן להתמקצע ולהתקדם לאורך מסלול התעסוקה שלהן.
מאמצים ממשלתיים ופילנתרופיים מרובים שהושקעו בשנים האחרונות לא מצליחים לייצר שינויים מהותיים בטיב ההשתתפות בשוק העבודה של האוכלוסייה החרדית. חייבים לחשוב מחדש על ארגז הכלים להאצת שילוב איכותי של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, באופן שגם ייתן כמובן מענה לצרכי המשק והמעסיקים בענפים השונים. יש צורך להמציא מחדש את מערכת ההכשרות המקצועיות לשוק העבודה, באופן שיינתן מענה לענפי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, שיצמצם פערי ידע ומיומנויות, יגביר מעורבות מעסיקים בהכשרה ובתכנים ויסדיר התמחויות והכשרות מעשיות.
בנוסף, חשוב לזכור שהחברה החרדית מתנהלת באופן ייחודי ביחס לקבוצות אחרות בחברה הישראלית, במיוחד בהקשרים של הכשרה ותעסוקה. לפיכך, נדרשת התבוננות וחשיבה מותאמת לחסמים, ההזדמנויות והצרכים השונים של קבוצות שונות בחברה החרדית. על מנת לייצר מענה מותאם ובעל ישימות ומידת השפעה עמוקה ורחבה ככל הניתן, יש צורך להתייחס למערכי הכשרות המותאמים להבדלים המגדריים בחברה החרדית. הנשים והגברים החרדים עוברים במערכות חינוך שונות, ונקודת הסיום שלהם - שהיא נקודת הפתיחה בכניסה להכשרות לעבודה - הינה שונה בהיבטים של מיומנויות, ידע, כלים וכישורים.
בנוסף, אפשר לייצר מערכות מותאמות גיל, שמוכנות לתת מותאם בשלבי חיים שונים, בהם יש צרכים וחסמים שונים הנוגעים להכשרה ותעסוקה. בניית מודל אחיד לכל קבוצות הגיל בכל שלבי החיים, לא תיתן מענה הולם ומותאם ותגביל את יכולות ההשפעה והשינוי של המודל החדש. לבסוף, יש לתת את הדעת לחלוקה להכשרה ראשונית ולהכשרה מתקדמת, על מנת לתת מענה קוהרנטי ומודולרי לאורך כל מסלול התעסוקה של העובד.
לסיכום, שינויים אמיתיים ומהותיים בטיב ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה תלויים בשינויים אמיתיים ומהותיים במערכות שמכינות ומכשירות את הנשים והגברים בישראל בכלל והחרדים בפרט לשוק העבודה.
יהודית מילצקי היא חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות