שלט של קולקטיב אמנות אינדונזי שספג ביקורת בשל מאפיינים אנטישמים, כוסה במהלך תערוכת אמנות חשובה בגרמניה והורד מהתצוגה ביום שלישי, אמרו גורמים בכירים אתמול (רביעי).
תערוכת האמנות Documenta נתונה במחלוקת כבר חודשים בשל ההכללה של קבוצת האמנים הפלסטינים, שמבקרת בחריפות את המדיניות הישראלית בשטחים.
המיצג הגדול של טארינג פאדי שכותרתו " People's Justic" גרר התנגדויות עזות לאחר שהוצג בכיכר מרכזית בעיר קאסל כחלק מהתערוכה של אמנות מודרנית.
הביקורת התמקדה בייצוג שעל השלט שבו נראה חייל עם פני חזיר, עונד מטפחת עם מגן דויד וקסדה שעליה כתוב "מוסד". באותה עבודה, אדם נוסף צויר עם פאות לחיים, ניבים בולטים ועיניים אדומות, חובש כובע שחור עם הכיתוב SS עליו.
ביום שני, שגרירות ישראל בברלין אמרה כי "היא מזועזעת מהמאפיינים האנטישמים" שהוצגו בקאסל, וקראה להסרה מיידית שלהם מהתערוכה . "אין לזה שום קשר לחופש הביטוי, אלא לאנטישמיות בסגנון הישן", נמסר מהשגרירות. "מאפיינים שהוצגו בתערוכות מסוימות מזכירות תעמולה של גבלס בתקופות שחורות בהיסטוריה הגרמנית. כל הקווים האדומים לא רק נחצו, אלא התנפצו".
העיתון הגרמני Jüdische Allgemeine קרא לשרת התרבות הגרמנית קלאודיה רות להתפטר. "מספר השערוריות האנטישמיות בתערוכה מציין נקודת מפנה" נכתב במאמר דעה בעיתון. "יש צורך בהשלכות קשות - גם בעבור שרת התרבות".
מארגני התערוכה אמרו ביום שני - שלושה ימים לאחר שהמיצג עלה - שהעבודה כוסתה, כחלק מהחלטה משותפת עם קולקטיב האמנות. ביום שלישי, ראש העיר של קאסל, כריסטיאן גיזלה, אמר כי המיצג הוסר לחלוטין בהמשך היום. רות אמרה בהצהרה כי הסרת המיצג "קרתה באיחור, והיא רק הצעד הראשון".
"צריך לעשות עוד", היא הוסיפה. "חייבים להבהיר כעת כיצד קרה שציור קיר עם אלמנטים אנטישמיים הוצג שם".
ביקורת על שרת התרבות הגרמנית
הקולקטיב התעקש כי למיצג, שהוצג לראשונה ב"פסטיבל האמנות של דרום אוסטרליה" בעיר אדלייד לפני עשרים שנה, אין כל קשר לאנטישמיות. "כל הדמויות שצוירו על השלט מתייחסות לסמליות שנפוצה בעולם הפוליטי של אינדונזיה".
על פי הקולקטיב, "אנחנו מצטערים שהתוכן של השלט לא הובן בהתאם למטרתו המקורית. אנחנו מתנצלים על הפגיעה שנגרמה במובן הזה".
Documenta כוללת עבודות של יותר מ-1,500 משתתפים. עוד לפני התערוכה, נמתחה ביקורת על כלילת הקולקטיב האינדונזי בשל קשריו עם תנועת החרם BDS. התנועה הוגדרה אנטישמית על ידי הפרלמנט הגרמני ב-2019, ונאסר עליה לקבל מימון פדרלי. חצי מהתקציב בסך 44 מיליון דולר של התערוכה מגיע מכספי ציבור.
נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר אמר כי "בזמן שיש ביקורת מוצדקת על המדיניות הישראלית, למשל נגד הבנייה בהתנחלויות, ההכרה במדינת ישראל היא הבסיס ותנאי הכרחי של הדיון בגרמניה".