ההכרזה על פירוק הקואליציה ומערכת הבחירות המתקרבת הכניסו את המרוץ לרמטכ"לות לסחרור פוליטי וכבר הצליחו להכתים את תהליך בחירת הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. הסערה הנוכחית, שבמרכזה ניצבים שר הביטחון בני גנץ ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, מגיעה בתום עשור בו ניסו המעורבים בממשלה ובצה"ל לקיים הליך נקי, באופן יחסי, לבחירת אחד התפקידים החשובים במערכת הביטחון והרגישים במדינה.
שלושה אלופים נבחרו על ידי גנץ להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל: הראשון - סגן הרמטכ"ל הנוכחי האלוף הרצי הלוי, שמוגדר לפי דעת רבים במערכת הביטחון כמועמד המוביל ולכאורה כבר נבחר על ידי גנץ. זאת, למרות שמשפחתו המורחבת ידועה כמקורבת למפלגת הליכוד ותנועת בית"ר. למעשה, לפני האירועים הפולטיים האחרונים, נראה כי כל מה שנותר הוא לסיים את ההליך המקצועי ולהכריז עליו.
המועמד השני - סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף איל זמיר, שבסבב הקודם היה המועמד המוביל של ראש הממשלה לשעבר נתניהו לתפקיד הרמטכ"ל ה-22, אך שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן הצליח במהלך פוליטי מבריק, מנוגד לדעתו של נתניהו, להכריז על אביב כוכבי כרמטכ"ל הבא. הפעם, האלוף זמיר, מי שהיה מזכירו הצבאי של נתניהו, נחשב למועד המוביל לתפקיד של הטוען לכסא ראש הממשלה.
המועמד השלישי - האלוף יואל סטריק, מי שהיה מפקד זרוע יבשה, מפקד פיקוד הצפון ומפקד פיקוד העורף. לדברי גורמי צבא, האלוף סטריק, שגדל בדימונה, נהנה לצד קורות חיים מרשימים וניסיון קרבי עשיר, גם מהערכה ולחץ שמפעילים בכירים בליכוד. גורמי צבא טוענים כי סטריק זוכה להערכה רבה מצדו של נתניהו וסביבתו במיוחד לאחר שהכירו היטב לאורך מבצע מגן צפוני במהלכו חשף צה"ל את מנהרות חיזבאללה.
בהתחשב בקשרים הללו ניתן לטען כי אם תהיה ביכולתו של נתניהו, במסגרת שינויים פוליטיים כאלה ואחרים, למנות את הרמטכ"ל הבא - ייתכן מאוד ויהיה זה מבחינתו האלוף זמיר, ואת סטריק ימנה כסגן רמטכ"ל.
גנץ, האמון על הובלת חילופי הרמטכ"לים, זוכה לביקורת במערכת הביטחון ומתוך צה"ל בפרט על כך שלא הקדים את הליך בחירת הרמטכ"ל, גם במחיר של יצירת מציאות בה ראש המטה הכללי הנוכחי אביב כוכבי ירגיש "ברווז צולע" כי מכריזים על רמטכ"ל חדש יותר מחצי שנה לפני תום כהונתו.
"ברגע שגנץ הבין שהמערכת הפוליטית עומדת בפני תהום, וקיים סיכוי גבוה שהממשלה תתפרק, הוא היה צריך לאשר את הליך בחירת הרמטכ"ל", אמר גורם ביטחוני והוסיף: "נתניהו רוצה רמטכ"ל משלו. נוח לו. מישהו שהוא מכיר לעומק ויודע לשרת את האג'נדה שלו. מן הסתם את הרצי הוא מכיר הרבה פחות טוב מזמיר. ולכן הוא בהכרח מעדיף רמטכ"ל שיראה את הדברים עין בעין איתו. מחויב לו. בסוף, רה"מ הוא המפקד העליון של הצבא".
גורם ביטחוני אחר מתח ביקורת על המצב אליו נגררה המערכת בהליך כה מהותי. "שר ביטחון חדש, רמטכ"ל חדש, וחצי מטכ"ל חדש - זה לא בריא. אבל יש תרחיש גרוע יותר - שלא מרכיבים ממשלה תוך חודש ושממילא יש ממשלת מעבר שתמנה. אז עדיף שגנץ ימנה עכשיו וימנע ברדק, הרי הוא התחיל את התהליך לפני שידע שיהיה בחירות".
הגורם חזר על אמירתו של גנץ היום, שהכריז כי ישוחח על הנשוא עם נתניהו עצמו. "בכוונת גנץ לשוחח על זה עם ביבי ואם ישיג ממנו הסכמה, יכול מאוד להיות שזה יקרה כי אומרים שנתניהו לא מתנגד להרצי. במצב שכזה, יהיה ניתן לפנות ליועמ"שית ולהגיד לה שכל ראש הממשלה הפוטנציאלים תומכים ותאשרי את הליך הבחירה".
"ללפיד אין ניסיון - הארכת כהונת כוכבי היא רווח כפול"
גורמי ביטחון אמרו היום בשיחות סגורות כי נכון להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי בכמה חודשים, וזאת כדי לאפשר בהליך מקצועי ונכון גם לצה"ל "בחירת רמטכ"ל מלווה לא רק בהחלפת רמטכ"ל. יש בזה משמעות לבחירת סגן הרמטכ"ל הבא ומיד לאחר מכן החלטות על מינוי אלופים ופרישה של כמה מהם. זאת אומרת שהמטה הכללי מתעצב מחדש סביב החלטה אחת של בחירת רמטכ"ל ונכון מאוד להמתין עם זה".
אנשי מערכת הביטחון לשעבר הביעו תמיכה בהארכת כהונתו של כוכבי ואמרו כי "תחת המציאות הביטחונית הרגישה נכון להשאיר את כוכבי בתפקיד הרמטכ"ל, במיוחד כשלראש הממשלה הבא יאיר לפיד אין ניסיון משמעותי בביטחון". לדבריהם, רצוי שיהיה רמטכ"ל ותיק ומנוסה שייתן לו גיבוי ביטחוני. "אסור להחליף אותו. הארכת כהונה של כוכבי היא רווח פעמיים, כי גם הרמטכ"ל נשאר עם הניסיון והוותק וגם סגן הרמטכ"ל שהוא הדמות המובילה לתפקיד הרמטכ"ל נשאר. יחד הם צוות ותיק שניתן לסמוך עליו".
לצד מינויים רבים שעברו תחת קונצנזוס כמעט מוחלט, נרשמו גם כמה מחלוקות חריפות מעת לעת בשני העשורים האחרונים סביב ההליך.
בשנת 2005 היה זה שר הביטחון שאול מופז שהטיל פצצה תקשורתית לפני ביצוע הליך ההתנתקות והודיע כי לא יאריך בשנה נוספת את כהונתו של הרמטכ"ל דאז משה בוגי יעלון, כשברקע חילוקי דעות על הליך ההתנתקות. שבועות לפני סיום כהונתו כרמטכ"ל נשא יעלון כשהוא מאוכזב וכועס את "נאום הנחשים" והסביר בציניות כי הוא הולך עם נעליים צבאיות בקריה בגלל "הנחשים".
אחרי יעלון נבחר לראשונה לתפקיד הרמטכ"ל מפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ חרף הביקורת החריפה מאחורי הקלעים של קציני היבשה שראו בגבי אשכנזי את המועמד המוביל. שנה לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה והביקורת על חלוץ החריפה. בינואר 2007 התפטר חלוץ מתפקידו. חודש לאחר מכן מינה שר הביטחון עמיר פרץ את גבי אשכנזי, מנכ"ל משרד הביטחון, לתפקיד הרמטכ"ל. מערכת היחסים בין אשכנזי לאהוד ברק שהיה אז שר הביטחון העכירו בלשון המעטה ובשנת 2010, הודיע ברק, כי לא יאריך את כהונתו של אשכנזי לשנה חמישית.
מספר חודשים לאחר מכן התפוצצה פרשת "מסמך הרפז" בערוץ 12 שטלטלה את צה"ל בפרט והמערכת הביטחונית בכלל. בתום בדיקות וחקירות התברר כי מדובר במסמך מזויף. באותה שנה אישרה הממשלה את המלצת אהוד ברק, למנות את גלנט לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל אך מינויו בוטל ברקע בדיקת מבקר המדינה והתערבות היועץ המשפטי לממשלה. ברק הציע לגדי איזנקוט להתמנות לתפקיד אך הוא סרב והודיע שיתמודד על התפקיד בעתיד וכי בני גנץ ראוי יותר באותה נקודת זמן. גנץ, הוחזר מחופשת פרישה מצה"ל והתמנה לתפקיד הרמטכ"ל.
בשנת 2015 עברה הבחירה של איזנקוט באופן די חלק אחרי הסערות התקשורתיות. אך בישראל כמו בישראל הכול זמני ובחירתו של רא"ל אביב כוכבי לרמטכ"ל ה-22 לוותה אף היא במתיחות בין שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן שהתעקש למנות את כוכבי לבין רה"מ נתניהו שרצה לקדם את מזכירו הצבאי לשעבר האלוף איל זמיר. ליברמן השהה את ההחלטה, ולבסוף ביצע תרגיל פוליטי והודיע בחטף על בחירתו בכוכבי באופן שנתניהו לא יכול היה להתנגד לו.