עדן בן זקן היא אחת מהזמרות האהובות בישראל, כזאת שכולם רוצים לשתף איתה פעולה, היא ממלאת אולמות, מוציאה להיט אחרי להיט ומתברר שגם פמיניסטית לא קטנה (במודע או לא). כבר לפני כחודש סערו הרשתות החברתיות לא בגלל עזיבת סילמן או אי ההסכמות בקואליציה, אלא בגלל מה שלבשה עדן בן זקן לאחת מההופעות שלה. "זה לא מכובד", "היא אמא" ועוד מיני הברקות כאלה ואחרות ואז הגיעה תמונת הביקיני אתמול ומה אני אגיד לכם - עדן נראית מיליון דולר (וגם אנה ארונוב!).
לכל המצקצקים והמצקצקות, אמהות היא לא שם קוד לזה שאנחנו מפסיקות להיות נשיות, נחשקות ולהיראות טוב או לרצות להרגיש טוב גם בבקיני. ולא, להגיד לי "שכבודה של בת מלך פנימה", היא לא תשובה, אלא רק דרך נוספת לנסות ולכפות על נשים נורמות כאלה ואחרות שאנשים שמרניים רוצים לשמר.
בטח לא תופתעו לגלות שלא רק בישראל נשים שומעות את הדברים האלה, בלוגריות מסביב לעולם חוטפות את אותן התגובות כאילו אנחנו בשנת 1800, בה העלו נשים כ"מכשפות" על המוקד, לא בשנת 2022. כאילו מהפכת Me Too מעולם לא התרחשה ולא למדנו שזכות האישה על גופה הוא שלה ושלה בלבד.
כשג'י לו או ביונסה עולות לבמה בבגדים מינימליים אף אחד לא אומר שהן לא מכובדות אלא שהן נראות מיליון דולר, אז למה מה שתקף להן לא תקף גם לאחרות? העיסוק האובססיבי במראה של הנשים, במשקל בלבוש הוא דרך נוספת לשמר את חוסר השוויון ולהקטין אותנו למימדי גוף וקוד לבוש.
חוט מקשר ומטריד במיוחד עובר בין ההתערבות הלא לגיטימית במה לובשת זו או אחרת, דרך החפצת נשים ושיעור ההטרדות המיניות העולה כל הזמן, והוא הצורך הבלתי נשלט להגיד לנו הנשים איך ומה אנחנו צריכות ללבוש ולהיות.
תצאו לנו מהבגדים ותבינו שהשינוי כבר כאן ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. ההירתמות של נשים מוכשרות, חזקות ומשפיעות ברשת למחאת הביקיני היא הוכחה נוספת לכך שלא ניתן להכניס אותנו יותר לתבניות הקטנות שנוחות לחלקים בציבור שמשום מה מרגישים מאוימים, שינוי הוא דבר מבורך כשלא מפחדים ממנו ומבינים שהוא נכון ונדרש. ועדן, לך אני מצטטת את חברתי אופירה אסייג: מה שלך, שלך. בשבילי היית ונשארת מלכת השושנים.
הכותבת היא מנכ"ל לפידות גולדפינגר תקשורת ודוברת משטרת ישראל לשעבר