נשיא המדינה יצחק הרצוג האשים היום (שלישי) את מוסדות המדינה באחריות לפרשת ילדי תימן ואמר כי בחלק מהמקרים הדברים נעשו בזדון. בהתבטאות יוצאת דופן אמר הרצוג כי "ברור לי שהיו מערכות שכשלו, בין במזיד ובין ברשלנות". הדברים נאמרו בכנס בבית הנשיא לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן.
"בליבה של החברה הישראלית שותת פצע פתוח, והוא מוסיף לכאוב גם אחרי שנים רבות", המשיך הנשיא. "דמיינו לכם אמא שמגיעה אל בנה התינוק והוא איננו, ושמועות רבות עופפות את ההיעלמויות. ילדים רבים נעלמו והורים רבים הלכו לעולמם בלי לדעת מה קורה. צריך להכיר בפרשה הכואבת ולסייע למשפחות האהובות", הוסיף.
עוד אמר הרצוג: "אני שמח שיש מי שרוצים להגיע לחקר האמת. אנחנו מחוייבים לחשוף כל ארכיון וכל חיסיון כדי לעשות צדק וריפויה של הפרשה".
הפרשה העוסקת בהיעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, רובם עולי תימן, בין השנים 1948-1954, יצרה סערה ציבורית לאורך השנים. למרות מאות טענות ותלונות של הורים כי ילדיהם נלקחו מהם ביוזמה מקומית או באופן ממוסד, עד היום לא התגלה אף מקרה שבו הילדים המדוברים נלקחו לאימוץ ללא ידיעת ההורים.
בחודש שעבר, לראשונה מקום המדינה, שני קברים נפתחו במסגרת חקירה רשמית הבודקת את פרשת ההיעלמות. הקברים נפתחו בניסיון לאתר את הקטין עוזיאל חורי שנחשד כאחד מילדי תימן החטופים, ואולם, נוכח המצב, לא ברור מי מבין שתי הגופות שנמצאות מתחת למצבה היא של חורי - אם אחת מהן היא בכלל שלו. פתיחת הקבר אירעה בתום מאבק משפטי של חמש שנים, ולאחר דחייה של בית המשפט את טענות המדינה כי יש לדחותה בשל רטיבות האדמה.
ביוני 2020 פורסם כי הוגשו 17 בקשות לפתיחת קברים של ילדים שנעלמו לכאורה, והחלטה בעניין התקבלה בחלק מהמקרים בדלתיים סגורות. בפברואר 2021 החליטה הממשלה להביע צער על האירועים ולהקצות פיצויים בסך של 150-200 אלף שקלים למשפחות של 1,050 הילדים שוועדות חקירה שנפתחו בעניין קבעו כי נסיבות פטירתם לא נמסרו למשפחות בזמן אמת או שמקום קבורתם לא אותר.