המערכה באוקראינה עדיין רחוקה מסיום. יעדי המלחמה טרם הושגו באופן מלא על ידי הרוסים. אוקראינה לא הצליחה לשחרר את חצי האי קרים ואת חבל דונבאס אותו תפסו הרוסים ומליציות מטעמם ב-2014 והיא מנהלת מערכה כבדה כדי למנוע השתלטות נוספת בשטחיה מאז החלה הפלישה.
לפי פרסומים אוקראינים, כחמישית משטחה של המדינה מצוי בשליטה רוסית. מדינות מפתח באירופה מפעילות לחץ כבד על הנשיא וולודימיר זלנסקי ועל הממשלה בקייב להיכנס למשא ומתן מואץ עם הרוסים לסיום המלחמה. החשש מפני תוקפנות רוסית א-סימטרית, שימוש בנשק גרעיני טקטי ואולי מהלכים אופנסיביים נוספים כלפי מדינות אחרות באירופה - כל אלה מצטרפים לחשש הכבד הנובע מהתלות האנרגטית של אירופה בגז הרוסי. האמירה המפורסמת ממשחקי הכס נכונה גם כאן - "החורף מגיע, שוב".
עוד בוואלה!
לצד ניתוח גיאו-אסטרטגי, חשוב לבחון את השפעותיה הרחבות של המערכה בין רוסיה לאוקראינה על המערב בפרט ועל העולם בכלל. עליית מחירי חומרי הגלם, עליית מחירי הנפט והתבואות - כל אלה מביאים לגל אינפלציוני דרמטי שמסכן את יציבות המשלות במערב. באפריקה וברחבי העולם השלישי, מחסור חמור במזון עלול להביא להידרדרות עד כדי חרפת רעב. לא רק מעמדה של אוקראינה בסכנה, אלא יציבות המשטרים והממשלות ברחבי העולם.
זלנסקי ניצל עד תום את היתרונות שהיו לו במערכה על השגת השפעה בדעת הקהל. התנהלות אישית יוצאת דופן, שימוש מושכל בכלים זמינים ומיידיים והבנה עמוקה של יתרונות המדיה החברתית לסוגיה - כל אלה הביאו לשיפור דרמטי בכושר השרידות של אוקראינה והפכו למשאב אסטרטגי במערכה - בה ידה של אוקראינה נחותה בכל פרמטר צבאי אובייקטיבי.
שרידות מערכת הסלולר והאינטרנט יצרה לזלנסקי מעמד בינלאומי, העתיקה את המערכה על דעת הקהל ישירות למדינות המפתח באירופה ובארצות הברית. תוצאותיה המוצלחות של מערכה זו תורגמו לתמיכה כספית, למשלוחי נשק, מודיעין בזמן אמת ונכונות, מצד אירופה, לקליטת פליטים בהיקפים כמוהם לא ידעה אירופה מאז מלחמת העולם השניה.
אוקראינה חייבת חוב היסטורי למנהיג שמוביל אותה ולאתוס הלאומי שהוא מעצב תוך כדי תנועה. אולם, היא מצויה בשלב מכריע של המערכה התודעתית. ככל שמתקרבים לרגעי ההכרעה הדיפלומטים או הצבאיים, תידרש אוקראינה להגדרה מחודשת של מטרות, יעדים ואיומים שישפיעו על המשך דרכה. בעוד המערכה על דעת הקהל ושימוש בכלי השפעה הטיבו את מצבה הבינלאומי של אוקראינה, יצרו בה לכידות חברתית, הביאו להתגייסות לאומית ולמיצוי הכוח המתנדב שעמד לטובתה - הרי שכעת צריך יהיה לבצע התאמה של ציפיות לקראת היציאה מהמערכה.
מדובר בניהול אחר לחלוטין של המערכה על ההשפעה, שינוי בקהלי המטרה, בסגנון ובמהות. ביצענו אנליזה שבחנה את מכלול הפרסומים שהיו קשורים במלחמה באוקראינה מחודש ינואר 2022 ועד היום. הבדיקה התמקדה במבחן כמותי של האזכורים הרלוונטיים בחיפוש בגוגל במדינות יעד מרכזיות: ארצות הברית, גרמניה, צרפת ובריטניה. אלה המדינות שתרומתן לאוקראינה ולשרידותה במערכה הנוכחית היא המשמעותית ביותר. בשיא (פברואר-מרץ 2022) היו מעל ל-3 מיליון אזכורים ומאז נמשכת בהדרגתיות הירידה בנפח. בחודשים מאי-יוני 2022 כמות האזכורים צנחה בלמעלה משני שליש. הנה אפוא, ביטוי כמותי, לירידה בעצמת ההשפעה הבינלאומית ככל שנמשכת המלחמה ולמרות הגילויים על ביצוע פשעי מלחמה מצד הצבא הרוסי.
החשיבות האסטרטגית של שינוי המהלך טמון בכך שאלמלא תבצע אוקראינה הערכה מחדש של משימות ההשפעה שלה וייעדיהן - היא תזרע את זרעי הפורענות להשמדה עצמית של הממשל הנוכחי עד כדי פגיעה מהותית בהישגיה עד כה. עבור הציבור האוקראיני, כל הישג שיפחת מהשבת השטחים בחצי האי קרים וחבל דונבאס - יראה ככישלון. התאמת הציפיות למציאות והגדרה מעודכנת של ההישג הנדרש הם תנאי ליציאה מחוזקת של אוקראינה מהמערכה.
אוקראינה ניצבת מול גידול דרמטי ונמשך בהיקף הנפגעים מקרב כוחותיה. מלאי התחמושת הולך ואוזל. ההרס בעורף גדול. היקף הפליטים עצום והכלכלה נחרבה כמעט לחלוטין. דעת הקהל הבינלאומית עוברת למשברים אחרים, הרבה יותר קרובים ומעניינים מבחינתה. בעידן המודרני, הסובל גם כך ממצוקת קשב כרונית, קשה לרכז תשומת לב למשך תקופה כל כך ארוכה.
לצד כל אלה, אוקראינה שרדה בניגוד לכל הציפיות. היא התמודדה עם אחת משתי המעצמות הגדולות בעולם ויכלה לה. מה שהיה נראה בתחילה כתבוסה ידועה מראש שתושג בתוך ימים, היה למופת של עמידה. יש במציאות הקיימת של המערכה הזו את כל החומרים לבניית אתוס לאומי אדיר ומסגור של ניצחון הראוי בדרך לסיום המלחמה. לשם כך, על זלנסקי להגדיר את מטרות היציאה, לעצב מחדש את האתגר הלאומי האוקראיני ולבנות את הסיפור הלאומי לסיום המערכה וליציאה ממנה.
מרבית המנהיגים מפספסים את העיתוי החמקמק הזה. ההישג של ישראל בבלימת מתקפת ההפתעה של סוריה ומצרים במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) עדיין נתפס בישראל כמחדל צרוב עמוק בתודעה הלאומית וכרגע של שפל על סף הכחדתה של המדינה. מלחמת לבנון השנייה (2006) שהביאה לרגיעה ארוכה והיסטורית בגבול בין ישראל לבין לבנון, נתפסת בעיני רבים כמחדל צבאי שלא השיג את מטרותיו.
במערכה על ההשפעה, כמו בחיים עצמם, צריך לגלות גמישות ויצירתיות מחשבתית על מנת שפירות ההשפעה ישרתו את הצרכים והיעדים הלאומיים בכל רגע נתון. הצרכים הללו משתנים ודינמיים. כמו במערכה הצבאית, כך במערכה התודעתית, זיהוי השינוי הנדרש, יכולת לבצע את ההתאמות והשינויים - כל אלה הכרחיים להשגת המטרה.
ליאור חורב הוא מייסד משותף ויו"ר חברת international percepto ,אסטרטג ומומחה בינלאומי לתודעה. שלמה גיא הוא COO בחברת פרספטו , מומחה השפעה ומודיעין.