שבוע הספר נפתח, ומאות אלפי קוראים נלהבים מקיפים את הדוכנים בהתרגשות, מוכנים ומזומנים להתאהב בספרים חדשים. רק מעטים מהם מודעים לעבודה הרבה והמאומצת, שהושקעה בכל ספר.
כדי שספר יצא לאור בארץ, לרוב הוא יצטרך להיקרא קודם כול על-ידי לקטור - אדם חיצוני להוצאה לאור, שתפקידו לדווח, אם לדעתו, הספר מוצלח ועשוי להתאים לקהל הישראלי. בעבור עבודה זאת, הדורשת בדרך כלל בין יום וחצי ליומיים עבודה, הוא יקבל כנראה בין 200 ל-300 שקלים, כלומר הרבה פחות משכר המינימום.
ספרים, שנכתבו בשפה שאינה עברית (כ-30 עד 40 אחוזים מכלל ספרי הקריאה, שרואים אור בעברית בישראל מדי שנה), יזדקקו כמובן לתרגום. כדי לתרגם היטב, מתרגמת צריכה, לא רק שליטה מעולה בשתי שפות, אלא גם היכרות מעמיקה עם שתי התרבויות, שהשפות מייצגות, ידע כללי נרחב, מיומנויות תחקיר מעולות, ובמיוחד רגישות גדולה לטקסטים ויכולת התנסחות בהירה ומדויקת. התשלום על עבודת תרגום אינו שעתי, אלא נעשה על-פי חישוב מדויק של אורך הטקסט.
ספרים מאתגרים במיוחד, בדרך כלל לא יזכו את המתרגמת בשכר גבוה יותר, ומתרגמות ותיקות ומעולות, לרוב לא יקבלו תשלום גבוה יותר ממתרגמות מתחילות. וכך, מתרגמת מנוסה, שעובדת על ספר מורכב, הדורש הרבה ידע ומיומנות, עלולה למצוא את עצמה מגרדת בקושי את שכר המינימום (ועוד נאלצת לשלם מסכום זה דמי ביטוח לאומי ולהפריש ממנו לפנסיה).
השלב הבא בעבודה על ספר הוא עריכה, המהדקת ומלטשת את הטקסט ומסייעת לנו לקרוא בו בצורה קלה וקולחת. אחרי העריכה באה ההגהה, שנועדה לצוד טעויות, שחמקו מן העין בשלבים הקודמים, או שנוצרו בעקבות תהליך העימוד. כמו המתרגמים, גם העורכים והמגיהים, הם עובדים עצמאים חסרי זכויות סוציאליות, שאינם מקבלים תשלום שעתי ואינם מתוגמלים על ותק, או על מאמץ מיוחד. משמעות העבודה בתנאים אלה היא שאנשי מקצוע טובים מתקשים להתפרנס בכבוד. מקצתם פורשים משוק הספרות המסחרית ועוברים לעבוד בענפים רווחיים יותר.
אחרים ממשיכים לעבוד בשוק הספרים רק כעבודה צדדית - דבר שמעכב לעיתים את פרסום הספרים שהם עובדים עליהם. ויש גם מי שנאלצים לעבוד מהר, גם על חשבון איכות העבודה, רק כדי לסגור את החודש. הנפגעים מכך אינם רק הספרים המסוימים וקוראיהם, אלא התרבות העברית כולה.
ספרים הם סוכני תרבות ראשונים במעלה. הם מנחילים שפה, חשיבה ורעיונות. ספרים, שנערכים בחופזה, שמתורגמים ביד לא מיומנת, או שמוגהים ברישול - מטפחים עילגות ומחבלים באוריינות. כבר עכשיו, אם להסתמך על ציוני מבחני PISA של השנים האחרונות, כישורי הקריאה של צעירי ישראל נמצאים הרבה מתחת לאלה של צעירי מדינות ה-OECD, ונראה שהם רק הולכים ומתדרדרים, אם לשפוט על-פי טענותיהם של מרצים ומעסיקים רבים.
כדי לעצור את הסחף הזה ולהציל את פני התרבות ואת דמותה של החברה הישראלית, על הממשלה לתמוך אקטיבית בענף הספרים באמצעות חקיקה, הזרמת תקציבים ושיפור תנאי העבודה של אנשי מקצועות הספר, כך שאלה יוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר ולהעניק לציבור הישראלי את חוויית הקריאה המגיעה לו.
הכותבת היא מתרגמת, עורכת, לקטורית, מגיהה ויו"ר איגוד אנשי הספר, המאגד את אנשי מקצועות הספר השונים