האם נחקרה בשל טענות לאלימות נגד ילדיה - בית הדין הותיר אותם במשמורת אצלה

סכסוכי גירושים המתנהלים בבתי הדין הרבניים בישראל הם רבים, ואלמלא תעלומה אחת מטרידה הסיפור הבא היה נראה אחד מהם. איך קורה שממצאי חקירת משטרה על טענות לאלימות מצד אם מהדרום נגד ילדיה, דוח שחיבר מרכז למניעת אלימות במשפחה, בדיקת פוליגרף שקרית וקרבה משפחתית לראש מועצה בדרום אינן זוכות ליחס מבית הדין הרבני שקובע כי אחד משלושת הילדים יישאר במשמרות של האם, ושני הילדים הבגירים יישארו בפנימייה למרות רצונם לעבור לגור עם אביהם?

מדובר בבני זוג שנישאו לפני 16 שנה, במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים ואז מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון, והם התגרשו כעבור 12 שנה. אלא שמאז תבע הבעל להתגרש מאשתו, ועד היום, השניים מצויים בסכסוך מתמשך שבמסגרתו מתנהל מאבק על משמורת הילדים, זמני השהות אצל האב ודמי מזונות.

במסגרת סכסוך הגירושים בין הצדדים, הטיחו הבעל והאישה לשעבר האשמות הדדיות. להליך הוכנסה מחלקת הרווחה במועצה המקומית שבה התגוררו. המטרה הייתה לתת מענה ראוי לשלושת הילדים. האב, שטען כי האם מצויה בקשרי עבודה עם מחלקת הרווחה במועצה, ביקש כי התיק יועבר לבחינת מחלקת רווחה אובייקטיבית. תחושתו הייתה מוצדקת ככל הנראה, משום שהעובד הסוציאלי החיצוני ארז בר שלום גילה בתום חקירת הילדים טענות על אלימות מצד האם. הוא העביר את ממצאי בחינתו למשטרה, ואף ציין בדוח שחיבר כי הילדים אמורים להיות מטופלים על ידי מחלקת הרווחה במועצה באזור הדרום שבה הם גרים, אלא שהעובדת הסוציאלית במחלקה המקומית הודתה בפניו כי היא מצויה בקשר מקדים עם המשפחה, קרי האמא, דבר המונע ממנה לקבל החלטות בתיק.

בעקבות ממצאיו של בר שלום, המשטרה זימנה את האם, חקרה אותה וזו נמצאה דוברת שקר במסגרת בדיקת פוליגרף. למרות ממצאים אלו, קבע בית הדין הרבני בתל אביב להשאיר את הקטין אצל אמו, ואילו את הבנות הגדולות יותר שהתחננו לעבור לבית האב, הוא הותיר בפנימייה בעל כורחן. לפני שנה, פנה לפרקליטות עורך דין משה אוסדיטשר שייצג את האב, תוך שהוא מתאר את השתלשלות הדברים ומפציר בפרקליטות להתייחס לממצאי חקירת המשטרה ולהגשת כתב אישום נגד האם בגין האלימות שנקטה כלפי ילדיה, אך לא נענה.

גם בקשה שהגיש האב למינוי אפוטרופוס עבור הקטינים נדחתה על ידי בית הדין הרבני, תוך התעלמות מהדוח של העובד הסוציאלי שציין כי האם מסוכנת לילדים. "התברר בבית הדין שמי שמהווה סכנה לילדים הוא האב עצמו ולא האם", קבעו הדיינים. לטענת האב, לאם קיים קשר משפחתי עם ראש המועצה המקומית שבה התגוררה המשפחה ולרב המועצה, ולא מן הנמנע כי גורמי הרווחה המקומיים מעניקים לה תנאיים יחודיים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מדובר בתיק שנבחן לעומקו ומצויה בו, בין השאר, התייחסות שירותי הרווחה שממנה עולה כי מערכת היחסים במשפחה זו מורכבת. מבלי להיכנס לתוכנם של הדוחות, נציין כי החשודה מצויה בהליך טיפולי עליו אנו מעודכנים מעת לעת. בסיום ההליך, אנו נקבל החלטה אם להעמידה לדין או לסגור את התיק".

מהמועצה המקומית נמסר בתגובה: "נציין כי המקרה מוכר, מטופל ומלווה על ידי צוות רב מקצועי ביסודיות אל מול גורמי המשפט והפיקוח המחוזי במשרד הרווחה. ראש הרשות לא מעורב בהתנהלות המקרה כלל וכל טענה בנושא זה הינה שקרית לחלוטין".

מבתי הדין נמסר בתגובה: "האיש הציג את מלוא טענותיו ותלונותיו לכל ערכאות הערעור האפשריות ודבריו נדחו שוב ושוב - בערעור בפני בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, בערעור לבית המשפט העליון, גם בנציבות תלונות השופטים והדיינים. כולם דחו את דבריו מכל וכל, ומשנואש פנה לתקשורת כאשר הוא מציג תמונה חד צדדית כחלק מסכסוך גירושים בין שני בני זוג".