אחת המטרות העיקריות של הביקור הקרוב של הנשיא ג'ו ביידן במזרח התיכון היא להוסיף חוליה למערכת הבריתות האסטרטגיות שהוא מקים כדי לבלום יריבים ולחזק בני ברית. המהלכים שלו נובעים מעמדה עקרונית של שלושת הנשיאים האמריקנים האחרונים, אובמה, טראמפ והוא עצמו, הגורסת שאחרי המלחמות הכושלות באפגניסטאן ובעירק, ארצות הברית אינה יכולה עוד לתפקד לבדה "כשוטר העולם." ביידן חותר לשיתוף פעולה אסטרטגי ולהקמת בריתות אזוריות חדשות שיוכלו להתמודד עם איומים ישנים וחדשים. במידה רבה, הוא חוזר לחגורת הבריתות שארצות הברית כוננה כדי לבלום את ברית המועצות בתחילת המלחמה הקרה: נאט"ו במרחב האטלנטי, סיאט"ו בדרום מזרח אסיה וברית בגדד במזרח התיכון.
שלושת הנשיאים האמריקנים הגדירו את סין כיריבה העיקרית של ארצות הברית על שליטה והשפעה בזירה הבינלאומית במאה הנוכחית. מאידך, סין היא גורם חשוב בכלכלה הגלובלית. לכן ניתן להגדיר אותה כ"חבריבה" (Frenemy -) ידידה ויריבה בעת ובעונה אחת, של ארצות הברית; ידידה או שותפה בתחומי הכלכלה ויריבה בתחומי הביטחון. טראמפ בחר להתעמת כלכלית עם סין, בעיקר באמצעות מלחמות סחר ומכסים גבוהים. אך כדי להקל על המצב הכלכלי הקשה בארצות הברית שהתפתח בחודשים האחרונים, ביידן שוקל להקל במכסים על סין ובמקביל מקים בריתות חדשות כדי להרתיע את השאיפות הצבאיות שלה מול טייוואן ובנות ברית אחרות של ארצות הברית באסיה.
בספטמבר 2021, ביידן הקים שתי בריתות הגנה קשורות וחשובות באסיה: ברית דוברי האנגלית, AUKUS, ראשי תיבות של אוסטרליה, בריטניה וארצות הברית, וברית "הרביעייה" (QUAD) בהשתתפות ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו. הבריתות נועדו לפתח שיתופי פעולה משמעותיים בתחומים צבאיים וביטחוניים מגוונים. סין טענה שהבריתות מכוונות נגדה וביקרה אותן בחריפות.
במהלך ביקורו הקרוב של ביידן, הוא עומד לכונן ברית הגנה אזורית בוועידה שתתכנס בעיר ג'דה בסעודיה, שבה ישתתפו ארצות הברית, ישראל ושורה של מדינות ערביות: כל המפרציות, ערב הסעודית, מצרים, ירדן ועירק. במובן זה, ביידן ממשיך את מדיניות טראמפ שבאה לידי ביטוי בהסכמי אברהם.
הברית מיועדת לבלום את איראן, ובשלב הראשון תתבסס על מערכת של הגנה אוירית מול טילים וכטמבי"ם איראניים. יתכן שביידן יצליח להשיג שדרוג של היחסים בין ישראל לבין ערב הסעודית.
המטרה היא להעביר מסר כפול לידידים ולאויבים כאחד: למרות הכרזות ומעשים של שלושת הנשיאים האחרונים, לרבות הנסיגה הכושלת של ביידן מאפגניסטאן, ארצות הברית אינה מתכוונת לעזוב את המזרח התיכון ותמשיך להיות מעורבת בתהליכים מרכזיים. המסר השני מיועד לאיראן: יש עוד הזדמנות אחרונה אחרי ההזדמנות האחרונה להגיע להסכם גרעיני, ולא, המחיר יהיה טיפוח וביסוס ברית ההגנה האזורית נגדה.
הגורם המרכזי בברית המתוכננת היא ערב הסעודית, ואין זה מקרה שביידן יבקר בה ושהוועידה המכוננת תתנהל על אדמתה. ביידן הפך לגמרי את מדיניותו כלפי סעודיה. הוא עצמו וחבריו במפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב אלה שמכנים עצמם פרוגרסיבים, תקפו בחריפות יוצאת דופן את השליט בפועל של סעודיה, נסיך הכתר, מוחמד בן סלמאן, על רקע מעורבתו ברצח של העיתונאי בעל האזרחות האמריקנית ג'מאל ח'אשוקג'י והפרות של זכויות אדם. הביקורת גרמה למשבר קשה בין שתי המדינות. הביקור בסעודיה מכוון להשיג פיוס עם בן סלמאן.
הסיבה העיקרית למהפך במדיניות האמריקנית כלפי סעודיה היא המלחמה באוקראינה והשלכותיה הכלכליות. הסנקציות על רוסיה גרמו לעלייה תלולה במחיר הדלק שהגיע לשיא של כל הזמנים, מעל 5 דולרים לגלון. האינפלציה הגיעה לשיעור של 8.6%, הגבוה ביותר מזה ארבעים שנה. הריבית ויוקר המחיה עולים. כל אלה מעצימים את הסיכוי לנצחון ריפובליקני בבחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו בעוד פחות מ-5 חודשים. ביידן החליט שהכלכלה והבחירות יותר חשובים ממוסר, מערכים ומהביקורת שספג מהאגף הפרוגרסיבי. הוא ביקש מסלמאן להעלות את תפוקת הנפט כדי לצמצם את החוסר שנגרם בשל הסנקציות על רוסיה. סלמאן סרב בזלזול ודרש שינוי במדיניות של ביידן כולל עליה לרגל לערב הסעודית.
גם סין מופיעה ברקע של המהלכים האמריקניים. במרץ 2021, שרי החוץ של איראן ושל סין חתמו בטהראן על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לתקופה של 25 שנים. סין התחייבה להשקיע במשק האנרגיה של איראן 400 מיליארד דולר תמורת רכישות נפט וגז ענקיות במחיר מוזל. ההשקעות מיועדות לגילוי ולפיתוח שדות נפט וגז ורכישת מוצרים פטרוכימיים. בשנים האחרונות, סין עקפה את הסנקציות שטראמפ הטיל על איראן ורכשה ממנה כמויות גדולות של נפט. ההסכם מאפשר לסין להציב באיראן כ-5,000 אנשי ביטחון משלה, וזאת כבר דריסת רגל צבאית. מבחינת ארצות הברית, הברית המזרח תיכונית אמורה לבלום גם את החדירה של סין לאיראן.
לכן, במהלך ביקור ביידן באזור, תתקיים ועידת פסגה נוספת בזום, ברמה של מנהיגים, שמחברת את הבריתות של אסיה עם הברית האזורית המוקמת. מדובר ברביעיית מדינות נוספת של ארצות הברית, ישראל, האמירויות והודו. הברית נקראת באנגלית I2U2, שתי מדינות ששמן מתחיל באנגלית ב-I, ישראל והודו, ושתיים ששמן מתחיל ב-U, ארצות הברית והאמירויות. ארצות הברית והודו מחברות את הבריתות האסיאתיות עם הברית המזרח תיכונית.
במערך הכוחות במזרח התיכון, מתרחשים שינויים טקטוניים ולישראל יש בהם מקום מרכזי. הבית הלבן הודיע שהביקור בישראל יתקיים גם אם הקואליציה של בנט ולפיד תתפורר סופית. במצב כזה, ביידן היה נמנע מביקור בישראל שהיה עלול להתפרש כהתערבות בפוליטיקה הישראלית.
אבל ביידן מגיע לישראל בעיתוי רגיש במיוחד שכולל את הקיפאון בשיחות הגרעין עם איראן, ייצור אורניום מעושר שקרוב לרמה צבאית, החלטת מועצת הנגידים של סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית לגנות את איראן על הפרות של הסכמים והתחיבויות ובתגובה כיבוי מצלמות הפיקוח באתרי הגרעין האיראניים, עצבנות בקרב בנות בריתה של ארצות הברית באזור לגבי מדיניותה, השלכות המלחמה באוקראינה והבחירות המתקרבות לקונגרס בארצות הברית. ביידן לא היה יכול להמתין לעוד לשגיונות הפוליטיקה הישראלית, ולסיבוב בחירות נוסף שאף אחד לא יודע איך הוא יתחיל ואיך הוא יסתיים.
פרופ' גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.