ב-15 במרץ, 44 לפני הספירה, קבוצה של סנאטורים רומים רצחו את יוליוס קיסר בזמן שישב על הבמה בפגישה של הסנאט. הרודן נפל, שותת דם מ-23 פצעי דקירה, מול עיניהם המזועזעות של הנוכחים באולם. קוראי המחזה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר, מכירים היטב את הסצינה: כשהוא גוסס, פנה יוליוס קיסר לאחד מהמתנקשים ובנשימתו האחרונה מילמל, "הגם אתה ברוטוס?" -משפט פיקטיבי שעד היום מבטא תדהמה ותחושת בגידה עמוקה של מי שחש נבגד על ידי אדם קרוב.
האפשרות של בגידה בידי מישהו מהמעגל הקרוב היתה סיוט של כל רודן במהלך ההיסטוריה. לכן, עריצים רבים העדיפו פעמים רבות להקיף את עצמם לאו דווקא באנשים מוכשרים, בעלי יכולות ומביני עניין, אלא במשרתים חלשים וממוצעים יותר שבדרך כלל מתגלים גם כנאמנים ביותר. יתרה מכך, במקרה של דיקטטורה פרסונליסטית (כדוגמת הסטליניזם שהתרחק מעקרונות המהפכה כדי להקים משטר פרסונליסטי), הבעיה הגדולה ביותר של הרודן היא אינה אי יכולת, אלא חוסר נאמנות של המקורבים שלו.
לדברי סטיבן האבר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת סטנפורד, כל הסובבים את הרודן - "לפחות אלה שמעריכים את חייהם" נשבעים לו נאמנות, "גם אם הם זוממים נגדו". מאחר שרודנים אינם יכולים לבד לגמרי, וכל רודן חייב להסתמך על צוות של סגנים ועושי דברו שיסייעו לו להשלים משימות שמטרתן העיקרית להבטיח את ההישרדות שלו בשלטון, הם תמיד נמצאים בסכנה של בגידה.
נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ היה רודן שהקיף את עצמו במעגל מקורבים ונאמנים שככל הנראה החשיבו את חייהם יותר מכל דבר אחר - כולל הדמוקרטיה, האמת, הצדק ולעתים אף השפיות. אך אותם נאמנים שבמהלך כהונתו של טראמפ היו מוכנים לקדם כל רצון, הזוי ומזיק ככל שיהיה, שעלה במוחו הרדוף של הנשיא לשעבר, אינם מתביישים להרחיק את עצמם כעת, ולמעשה מבצעים את אותה בגידה קלאסית שממנה חושש כל רודן פרנואידי.
משני השימועים הציבוריים שערכה עד כה הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים שחוקרת את המתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021, עובדה אחת בולטת במיוחד: ההיסטוריה לעולם לא נכשלת לחזות נכונה את העתיד לקרות, כלומר לחזות במדויק את התנהגות בני האנוש.
כפי שעשו לא פעם בעבר נאמני משטרים רודניים אחרים, עושי דברו בעבר של טראמפ ממהרים כעת להגן על עצמם ולהפליל את הבוס לשעבר - בין אם בשל אינטרס מקצועי ובין אם בגלל ש"ראו את האור" והבינו עד כמה התנהלותם היתה פסולה - ואחד המרכזיים בהם הוא התובע הכללי לשעבר של ארצות הברית, ויליאם בר.
כשכיהן בתפקידו, בר היה מושא לביקורת חריפה מצד הדמוקרטים, שהאשימו אותו בניצול הסמכויות של משרד המשפטים כדי לבצע את הוראותיו ורצונותיו של טראמפ, למשל, חתירה תחת החקירה לגבי המעורבות של רוסיה בבחירות או קידום תיאוריות קונספירציה ימניות. אך בשבועיים האחרונים, ובמיוחד לאחר עדותו בשני השימועים, הוא נהפך לגיבור החדש של המחנה הליברלי שמפריך ומגנה את השקרים של טראמפ לגבי תבוסתו בבחירות ב-2020.
בשימועים הוצגו עד כה יותר סרטונים של עדות בר מאשר כל עד אחר (לסיבור האוזן, הוועדה ראיינה יותר מאלף איש במהלך החקירה בת השנה של האירועים). הסרטונים האלה ביססו את מעמדו של בר כגורם הרשמי הבכיר ביותר בממשל טראמפ שאישר את הלגיטימיות של תוצאות הבחירות בנובמבר 2020 וניסה להניע את ניסיונותיו הבלתי נלאים של טראמפ לטעון כי התרחשה הונאת בחירות נרחבת וכי הניצחון הוא בעצם שלו - "תיאוריית ה"שקר הגדול" המפורסמת.
בשימוע אתמול, בר פירק לגורמים את הטענות של טראמפ לגבי הונאת בחירות, ואמר גם כי התיאוריות שבהן טראמפ תמך היו "אידיוטיות" ו"ילדותיות" ובסך הכל אלה היו "שטויות". בר אף הרחיק לכת, כפי שיכול לעשות מקורב לרודן רק לאחר שאותו עריץ כבר לא נמצא בשלטון, ופסק כי טראמפ "היה מנותק מהמציאות" ו"לוקה באשליות".
בר נזכר בעדותו כי חש "תסכול" בשל העובדה שטראמפ האמין באמת ובתמים כי מכונות ההצבעה של חברת דומיניון בעבור קלפיות בבחירות לנשיאות ארצות הברית הן האשמות בזיוף הבחירות וגניבתן ממנו. "חשבתי לעצמי, 'אלוהים, אם הוא באמת לזה, הוא, אתם יודעים, איבד קשר עם - התנתק מהמציאות'". לדבריו, ההפסד בבחירות לא היה קשור כלל וכלל להונאה, אלא לחולשה של טראמפ כמנהיג. טראמפ "היה בדרך כלל החולייה החלשה. זאת הסיבה להפסד, ולא הונאה", הוא הוסיף.
למעשה, בעדותו, בר לא רק מחזק את הטיעון של הוועדה, שלפיו טראמפ ידע שטענות ההונאה שלו כוזבות וקידם אותן בכל מקרה - אלא מבסס גם שהנשיא באמת ובתמים האמין לשקרים האלה.
בשימוע הראשון הוצגו העדויות של בתו של טראמפ, איוונקה, ובעלה ג'ארד קושנר - שניהם מהמעגל הקרוב ביותר לנשיא לשעבר. קושנר אמר לוועדה כי דחק בזמנו בטראמפ לא להקשיב לעצותיו של עורך דינו רודי ג'וליאני, שקידם תיאוריות קונספירציה לגבי הבחירות. לדבריו, טראמפ לא התעניין במה שהיה לו לומר.
איוונקה, שהיתה גם יועצת של הבית הלבן במהלך כהונת טראמפ, העידה כי לא סברה שאביה נמצא במעמד להכריז על ניצחון ביום הבחירות. "איני יודעת אם היתה לי דעה נחושה לגבי מה עליו לומר באותו רגע. הקולות עדיין נספרו אז", היא אמרה, אך הוסיפה שדעתה השתנתה כשבר אמר שאין שום ראיות להונאה ועל טראמפ לקבל את העובדה שהפסיד. "זה השפיע על ההשקפה שלי. אני מכבדת את התובע הכללי בר, כך שקיבלתי את דעתו ואת דבריו", היא אמרה בעדותה - ולעזאזל עם אבא היקר.
ב"קומדיה האלוהית - התופת", דנטה אליגיירי מתאר את מסעו בגיהינום. בדמיונו, הגיהינום כולל תשעה מעגלים משולבים, כל אחד הוא עונש אחר שמבוסס על החטא שהאדם ביצע. ככל שהאדם מתקרב למרכז, העונשים מחמירים. האנשים שמגיעים למעגלים הפנימיים הם מבצעי החטאים הגרועים ביותר.
המעגל התשיעי הוא האחרון והפנימי ביותר ושמור לחוטאים הגדולים מכולם. האנשים שנשלחים אליו הם אלה שבגדו באמון של מישהו הקרוב אליהם. המעגל התשיעי מחולק לארבע טבעות - כל אחת עונש על בגידה ברמה שונה. הטבעת האחרונה היא העונש לאנשים שבגדו במיטיבים שלהם, בפטרונים, בנדבנים, במי שתמך בהם, בבוס הגדול - ברודן. הטבעת הזאת נקראת "יהודקה", על שמו של יהודה איש קריות שבגד בישו והסגיר אותו לידי הרומאים.
ההיסטוריה, לצערנו, היא אינה המצאה פיקטיבית שבה החוטא נענש. אותם סגנים, יועצים ומקורבים לרודן לא תמיד נענשים על כך שסייעו להוציא לפועל את הוראותיו המסוכנות. נהפוך הוא, פעמים רבות הם אף מרוויחים מכך שבגדו בו - ובכך נתפשו כמי שפעל למען טובת הציבור. הרווח האמיתי של הציבור האמריקני מהבגידה הלא מפתיעה של מקורבי טראמפ יתגלה אם אותו רודן לא יתמודד שוב לתפקיד ציבורי ב-2024.