עד כאן

אחת לתקופה יוצא סרט שהוא כל כך רע, עד שהוא טוב (אד ווד בנה מזה קריירה); סרט שבדרך כלל לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ומצליח לקלוע לאזור האפור הזה שהופך אותו לסרט פולחן בלי ממש להתכוון לזה. "עד כאן" הוא לא סרט כזה.

ג'ניפר לופז הצליחה עד היום לקבל תפקידים לא רעים בקולנוע, היא הספיקה לשחק לצד ניקולסון, ג'ורג' קלוני ומתיו מקונוהי, הסרטים שלה הרוויחו לא רע (חוץ מ"דם ויין", שהרוויח מיליון ועלה 26 מיליון), וג'ניפר הצליחה לבסס לעצמה קריירה קולנועית לא רעה לצד קריירה מוזיקלית מטאורית. מה גם שבקרוב, כך לחשו לי, היא תשחק בסרט חדש של לאסה הלסטרום לצד רוברט רדפורד, שמות שמקושרים עם איכות.

ב"עד כאן" ג'ניפר מגלמת את דמותה של סלים, מלצרית בדיינר שמתאהבת, מתחתנת ויולדת בת. ממש חלום אמריקאי בהתהוות. הכל טוב ויפה, עד שהיא מגלה שבעלה הוא טיפוס ניאנדרתאלי קלאסי. הוא מתייחס אליה ברכושנות חולנית ודואג להראות לה מי הגבר בבית, כשהוא משתדל לא להשאיר יותר מדי סימנים כחולים.

יום אחד קמה ג'ני פרום דה בלוק ואומרת לעצמה די, לא עוד, נמאס לי. אבל מה, בעלה לא ממש אוהב את הרעיון של החיים ללא ג'ני, וכמה שהיא בורחת, ככה הוא רודף אחריה. הכוכבנית במנוסה לומדת קצת הגנה עצמית, והופה - יש לנו פייט. על הנייר מותחן כהלכתו, אבל בעצם מהומה רבה על לא דבר.

מדי שנה נערך בהוליווד טקס פרסי פטל הזהב, המתקיים ממש לפני טקס האוסקר כבר 23 שנים. פטל הזהב מוענק לסרט הגרוע, השחקן הפתטי והשחקנית העלובה ביותר. הזוכים מעדיפים בדרך כלל שלא להגיע. בשנה שעברה ג'ניפר היתה מועמדת לתפקיד השחקנית הגרועה ביותר של השנה על שני סרטים שונים ("עיני מלאך" ו"מארגנת החתונות"), אבל ממש בשנייה האחרונה גנבה לה מריה קארי את הפרס. אך אל דאגה, גם השנה מועמדת ג'ני לאותו פרס, ושוב על שני תפקידים שונים ("עד כאן" ו"יפה במנהטן"), ואם מדונה לא תזכה בו השנה על “swept away", לג'ני יש סיכוי של ממש לקטוף אותו.

לא ברור לי למה "עד כאן" רע כל כך. את הסרט ביים מייקל אפטד, שאחראי בין השאר ל"גורקי פארק" ול"העולם אינו מספיק" הבונדי. לופז חולקת מסך עם בילי קמפבל (אותו יהיה ניתן לראות בקרוב ב"אלים וגנרלים" שיוצא השבוע בארה"ב), נוח ווילי וג'ולייט לואיס. הכל באמת נראה כל כך מבטיח. גם קצת עצוב שנושא כל כך רציני כמו אלימות במשפחה הולך כאן לאיבוד בתוך הרים של ג'אנק הוליוודי.

הדי.וי.די עצמו נראה טוב, ההעברה שמרה על צבעים חדים ופרטים קטנים, הוא מוצג בפורמט 16:9. מבחינת הסאונד, ערוץ הדולבי 5.1 עושה את העבודה והתפריטים נראים מצוין. הוא גם רווי בתוספות מגוונות. שני ערוצי קריינות, סצנות שהוצאו בעריכה, סרטוני מאחורי הקלעים (הייתי רוצה להבין למה אומרים מאחורי הקלעים? איזה קלעים יש לקולנוע? הלא זה לא תיאטרון), וידאו-קליפ של ג'ני. הפטריוטים ביניכם יוכלו ללמוד שג'ני למדה קרב מגע לפני צילומי הסרט (אמנות לחימה ישראלית למהדרין לפי האנשים שאימנו אותה).

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאמין בג'ני, אני חושב שהיא עוד יכולה להתגלות כשחקנית טובה, אבל עד הלאסה הולסטרום הבא עלינו לטובה, אני אומר עד כאן ל"עד כאן".