הרמטכ"ל אישר: לוחמות יוכלו לשרת לראשונה בחטיבות חי"ר

הרמטכ"ל אביב כוכבי אישר היום (שלישי) לראשונה שילוב של לוחמות בחטיבת חי"ר. מעתה נשים יוכלו לשרת בתפקידי לחימה בחטיבות גולני, גבעתי, צנחנים, נח"ל ועוד. כמו כן, יוכלו נשים לשרת בתפקידי לחימה ביחידות הגששים וכן ביחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר, 669.

ברקע העתירה לבג"ץ נגד צה"ל על כך שלא כלל המקצועות בצבא פתוחים לשירות נשים מסיבות מגוונות, הוחלט בצה"ל להקים צוות רב זרועי בהשתתפות תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון וכוח אדם באכ"א, בנוסף לקציני רפואה וזרוע יבשה, שיבחן אפשרויות לאשר שירות נשים ביחידות קרביות.

לאחרונה הוצגו המלצות הצוות לרמטכ"ל והוא אימץ חלק מהן. לפי הערכות של הצוות, כבר בשנה הראשונה לשילוב נשים ביחידות קרביות נוספות יש היתכנות לקלוט עשרות בנות שיעמדו בסף הפיזיולוגי ביחידות כמו מחלקות ניוד בחטיבות חי"ר מתמרנות.

הצוות הרב-זרועי המליץ להתחיל בפרויקט ניסיוני בחטיבות חי"ר לשילוב בנות לוחמות בדומה לפרויקט בחיל השריון שבשלב הזה התרחב ומשלב לוחמות וקצינת שיריון ראשונה בהגנת גבולות. לפי המבנה והארגון החדש בחטיבות המתמרנות בצה"ל, משולבות מחלקות הניוד, הכוללות רכבי שטח מסוגים שונים, בחטיבות החי"ר בתוך פלוגות 'חשיפה תקיפה', והן יעברו מסלול חי"ר רגיל ויהוו כוח נייד לפינוי ותספוק לכוחות המתמרנים. רמת ההכשרה תהיה ברמת רובאי 07. היא תימשך 8 חודשים ותכלול לאחר מכן 16 חודשים של תעסוקה מבצעית ואימונים. עוד קבע הרמטכ"ל לקיים מיון שיוויוני לגברים ונשים.

• משקל: 67 קילוגרם
• גובה: 1.64
• מדד הרכב גוף: 1.05
• תוצאת ריצת 3000 מטר: 15.44
• מתח ללא משקל : 7 עליות
• לוחמת ביחידה מיוחדת רובאי 09 (למשל יחידת החילוץ 669:
• משקל 78 קילוגרם
• גובה 1.66
• מדד LCI 1.05
• תוצאת ריצה במבחן 3000 מטר: 14:50
• עלייה במתח ללא משקל: 10 עליות

בנוסף לכך, הצוות מעריך שמספר לוחמות בודדות בשנה יוכל להתקבל במסגרת פרויקט ניסיוני ליחידת החילוץ של חיל האוויר 669. הרמטכ"ל גם אימץ את המלצות הוועדה לפתוח תפקידים ביחידת ההנדסה המיוחדת יהל"ם של חיל הנדסה בתחומי סילוק פצצות וסייפן שמתמחה בזיהוי חומרי לחימה כימיים.

עוד הוחלט בצה"ל לפתוח עבור נשים שני תפקידי לחימה בחיל תותחנים, גששים, מדריכות בנהיגה מבצעית ומפעילות רחפנים באוגדת יו"ש.

הצוות הרב-זרועי התייעץ עם צבאות זרים, בהם הצבא האמריקני, והעלה מסד נתונים על שירות נשים. המסד העלה בין היתר כי אחוז השומן בגוף האישה הוא גדול יותר בעשרה אחוזים, ואחוז השריר הוא בממוצע בעשרה אחוזים נמוך יותר מאצל גברים. גם בזווית הברך יש הבדל המשפיע על העומס הממוצע על הברך. עוד קבע הצוות הרב זרועי, כי גודל הצעד של אישה קטן יותר משל גבר ומעבר לנשיאת 30 ק"ג יש עלייה בסכנה לפציעה.

• בתותחנים יש עלייה של 30-21%
• בגדוד חי"ר הגנת גבולות: 65%
• באיסוף קרבי: מ-28 ל-40%
• הגנה אווירית: מ-53 ל-60%
• משמר הגבול: 35%
• פיקוד העורף: מ-57 ל-65%
• יעדים חדשים ללוחמות נשים:
• לוחמות טנקים מנובמבר 2020
• קצינות תותחנים מ-2021
• פלוגת התפר במג"ב ממרץ 2021
• לטענת צה"ל כ-88% מהמקצועות פתוחים לנשים בצה"ל ב-2022.

הצוות נתן משקל גדול לטענתו לשוני הפיזיולוגי בין גברים לנשים, לפיו נקבע שממוצע היכולות הפיזיות של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים בשל מסת שריר ויכולת אירובית מירבית. עוד קבע הצוות הרב זרועי שכדי להגיע לאותה רמת ביצועים מהלוחם והלוחמת תוך הפחתת סיכון לפציעות בקרב לוחמות נשים, חלק מדרישות הסף בשער הכניסה לנשים צריך להיות גבוה יותר משל גברים.

לעומת זאת נתוני צה"ל מצביעים על כך שבראשית השירות של לוחמות בגדוד הקרקל שיעור הפציעות הגופניות עלה על 50% ואילו כיום הוא הרבה יותר נמוך מגברים. לטענת הצוות הרב זרועי בצבאות זרים יש סף כניסה אחיד ללוחמים ולוחמות ואין מודל פיזיולוגי עם מדדים המנבאים את סיכויי ההצלחה. ביחידות המיוחדות יש נשים בודדות שנכנסו ללחימה ועברו את ההכשרה.

הצוות הרב זרועי דחה טענות לשיקולים פוליטיים או חשש מביקורת של רבנים שמתנגדים לשילוב נשים ביחידות קרביות והוסיפו כי הרב הצבאי הראשי תא"ל אייל קרים לא היה חבר בצוות אך הם שמעו גם את עמדתו. בתוך כך, גורמים בתוך הצבא ומחוצה לו טוענים כי חלק מהשיקולים שבגללם נמנע הרמטכ"ל לשלב נשים בצוללות וביחידות עילית נוספות נובע מהחשש לביקורת מצד הרבנים והפוליטיקאים.

• ב-2019: 3,617 לוחמות
• ב-2021: 4,354 לוחמות
• ב-2022: 4,528 לוחמות
• עלייה של 52% בתפקידים טכנולוגיים
• שיעור הקצינות הלוחמות עלה ב-180% בשמונה השנים השנים האחרונות.

הצוות הרב זרועי דחה טענות לשיקולים פוליטיים או חשש מביקורת של רבנים שמתנגדים לשילוב נשים ביחידות קרביות והוסיפו כי הרב הצבאי הראשי תא"ל אייל קרים לא היה חבר בצוות אך הם שמעו גם את עמדתו. בתוך כך, גורמים בתוך הצבא ומחוצה לו טוענים כי חלק מהשיקולים שבגללם נמנע הרמטכ"ל לשלב נשים בצוללות וביחידות עילית נוספות נובע מהחשש לביקורת מצד הרבנים והפוליטיקאים.

הצוות הדגיש כי התקופה הנוכחית מהווה הזדמנות גדולה מבחינת צה"ל משום שקיימת עלייה בהיקף גיוס נשים לצה"ל.

כיום משרתות 29,950 נשים בצה"ל, ובשנת 2025 קיים צפי ל 32,450 נשים. כמו כן, יש עלייה בהיקף הנשים הדתיות שמתגייסות לצה"ל, ולצד זאת עלייה של 18% בשירות נשים בתפקידי לחימה ו-28% בתפקידים טכניים.

שר הביטחון בני גנץ מסר בתגובה לשינוי כי "שילוב של יותר נשים במגוון תפקידים בצה"ל תורם קודם כל להגשמת המטרה העליונה של ניצחון במלחמה, והגנה על אזרחי ישראל. לכן, נשים ישרתו בכל מקום שיתאפשר מבחינה מבצעית ומקצועית, ולצד זאת נמשיך להקפיד על מתן כבוד לאמונה של כל משרת ומשרתת".

מתוכנית "משרתות באמונה" של עמותת אלומה, המלווה צעירות דתיות בהליך הגיוס לשירות מסרו בתגובה להודעת צה"ל כי "לאורך השנים אנו עובדות בשיתוף פעולה עם הצבא על מנת להנגיש את השירות הצבאי בצורה מיטבית לחיילת הדתיה ולחיילות בכלל. תרומתן הגבוהה של המשרתות בצה"ל אינו נתון לדיון והצבא מכיר גם באתגרים העומדים בפני הצעירות מחד וביכולותיהן הייחודיות מאידך. אנו נמשיך ללוות את הצעירות שיבחרו בכך על מנת לאפשר להן שירות משמעותי תוך שמירה על אורח חיים דתי".