תיקון שבועות חילוני: במקום לימוד פאסיבי, הזדמנות לתקן את החברה

דרוש תיקון חילוני חדש בהשראת חג השבועות הציוני. אבותינו ואימהותינו חגגו את הישגי השנה החולפת, כאמצעי בונה זהות וחברה. עטורי זרי פרחים, בתהלוכות ובטקסים הם ציינו כל שנה מחדש את הקשר לסיפורי התנ"ך והעלו על נס את מה שבנו, גידלו וקידמו, וכך יצרו חגיגה בונה זהות, וקידמו חברה פעילה למען עצמה.

בהשראתם אני מבקשת לקדם את חג השבועות החילוני שלאחרונה עבר תמורה על חשבון החגיגה והתיקון הפעיל. תיקוני השבועות הרווחים בישראל מתמקדים בחגיגת לימוד פאסיבי שאינו מוביל בהכרח לתיקון העוולות החברתיות שעליהן מדובר באירועים כאלה. אני מבקשת להטעים אחרת ואף להרחיב מחדש את חוויית החג לקידום תיקון פעיל בחברה הישראלית.

כביכול זה ממש פשוט לעבור מלימוד על מצב העוני בישראל לקידום פעיל למיגורו. כביכול כל אחד יכול לעשות תיקון בתחום שבוער לו, אבל האמת היא שבדרך כלל הנושאים הדורשים תיקון מרגישים כל כך גדולים ומאיימים שאנחנו נשארים פאסיביים מולם, לא לכולם מתאים להוביל את המהפכה בתחומים כמו משבר העוני, המצב הבטחוני או אלימות במשפחה. אבל חג הביכורים והתיקונים המחודש יכול להוות הזדמנות בדיוק לכך.

בחג השבועות נוכל לקדם הזדמנות להוקיר את פירות הביכורים של אותם האנשים העמלים כל השנה להיטיב את החיים שלנו כאן במדינה, לחגוג את הישגיהם ובו בעת נלמד בתיקון את התחום שבו הם עוסקים ונבחר למי להצטרף באופן פעיל למאבק.

תוכלו להצטרף או ליזום אירועים כגון אלה המכונים "כאן עושים תיקון", שבהם אנו ב"תמורה יהדות ישראלית" נפגשים מידי שנה בחג השבועות עם אנשים שמתקנים את המצב בישראל. לאחרונה נפגשנו עם כ-20 אנשים המקדמים נושאים שונים כגון מאבק באלימות במשפחה, שיח יהודי ערבי וסיוע לעניים ולעובדים זרים. השנה בערב החג נפגוש שלושה בלשנים הבוחרים לעשות תיקון בעולם בתחום המקצוע שלהם.

צריך לראות בחג השבועות הזדמנות להתחבר לאקטיביזם חברתי לשיפור החיים במדינה. אם באמצעות חבירה לאנשים וארגונים שיש להם כבר הישגים מוכחים בתחומים אלה ואם באמצעות תיקון אישי בבית שיש לו השלכות מרחיקות לכת. הזדמנות שכזו היא עונת החתונות שבחג השבועות נמצאת בשיאה.

טקס החתונה היהודי ישראלי הנערך במנותק מהרבנות הראשית לישראל, נעשה שוויוני בהרבה ממה שהיה, אבל בינינו הוא עדיין לא באמת כזה. אירוע החתונה הדתי העתיק שילב טקס חתימת חוזה בין בתי אב עם טקס דתי פטריארכלי. לעומת טקס החתונה היהודי חילוני המשלב טקס רומנטי, החוגג סיפור אהבה אישי, ומדגיש מחויבות לדורות העבר והעתיד. יש המצטטים בו "משיר השירים", ומשירה עברית עכשווית, יש זוגות המנסחים וחותמים יחדיו על כתובתם, יש המתחייבים הדדית לעתידם המשותף. ויש המשתפים את הקהל בסיפור אהבתם. לפעמים הם אותם אנשים ולפעמים לא מה שברור זה שהם ריבוניים לערוך את חתונתם כרצונם. אז למה רוב הזוגות עדיין בוחרים בהטיה מגדרית? מדוע רוב הזוגות בוחרים בעורך טקס להוביל אותו רק בגלל שהוא גבר?

כן, גם זוגות חילונים הבוחרים בחתונה דתית רפורמית או קונסרבטיבית, ואפילו זוגות הבוחרים לחגוג איתנו חתונה יהודית, חילונית, הומניסטית בוחרים בעיקר בגבר במקום באישה לערוך את הטקס שלהם. ואני שואלת בחג הזה מדוע? האם נעדיף רופא גבר על פני רופאה אישה? שופט על שופטת? רק בגלל המגדר שלהם? ברור שלא.

התיקון האישי הזה תלוי בנו והוא יכול להוות מסימניו של חג זה. אני קוראת לכל התרים אחר חתונה שוויונית ליצור קשר עם עורכות טקסים ולנהל איתן דיאלוג פורה ומעצים. כי העצמה זו יכולה להיות בלב ליבו של התיקון בחג הנוכחי. כך ישולבו בחג: חגיגת טקס החתונה היהודי השווה עם הכמיהה לתיקון חברתי.

נחגוג את השגנו, ובו בזמן נזכור שלא מספיק שנלמד על שוויון ואף נצהיר על אמונתנו בערך זה, חיוני שאנחנו החילונים נמשיך לפעול לקידום ערכינו, כי אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. כפי שאמרו זאת לפנינו: לא עלינו המלאכה לגמור, ולא אנחנו בני חורין ליבטל ממנה.

אני מאחלת לכולנו, חג הישגים ותיקון שמח.

הרב סיון מלכין-מס היא יו"ר "יהדות חילונית" ודיקן "תמורה - יהדות ישראלית"