הטלנובלה של הטבע: השידורים החיים מקינונים של תנשמת ובז מצוי נפתחו

ארבעה גוזלי תנשמת בקעו השבוע בתיבת קינון שהוצבה באחד מאתרי חברת "מקורות" במרכז הארץ. זאת, כחלק מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים, שמובילה החברה להגנת הטבע. לצופים יש עוד כחודשיים שלמים בהם אפשר לראות את הגוזלים גדלים

23/05/2022
בווידאו:השידורים החיים מקינונים של תנשמת ובז מצוי נפתחו (צילום: מיזם התנשמות הלאומי)

ארבעה גוזלי תנשמת בקעו השבוע בתיבת קינון שהוצבה באחד מאתרי חברת "מקורות" במרכז הארץ. זאת, כחלק מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים, שמובילה החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, וכולל כ-5,000 תיבות קינון מהצפון ועד לצפון הנגב, וכן מיזם משותף עם הירדנים והפלסטינים במימון המשרד לשיתוף פעולה אזורי והחברה להגנת הטבע.

הגוזלים, שהוריהם מביאים להם מזון 20-10 פעמים במהלך לילה אחד, צפויים לעזוב את הקן ולפרוש כנפיים כ-60 ימים לאחר בקיעתם, ולכן יש לצופים עוד כחודשיים שלמים בהם אפשר לראות את הגוזלים גדלים.

איתי בלוך, רכז פרויקט ניטור התנשמות בחברה להגנת הטבע, אמר כי קינון התנשמות השנה הוא חריג, הן מבחינת תאריך והן מבחינת הכמות. "ברוב חלקי הארץ הקינון מועט ומאוחר יחסית לשנים קודמות, כנראה כתוצאה מפיזור הגשמים החריג שחווינו השנה. התנשמות, שעיקר מזונן הוא מכרסמים, משמשות ככלי יעיל להדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. משפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-2,000-6,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף, ומפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה", אמר.

תיעוד מסביב לשעון מחיי העופות הדורסים (צילום: מיזם התנשמות הלאומי)

גוזלי תנשמות(צילום: החברה להגנת הטבע, אמיר עזר)

השידור החי מקן התנשמות מאפשר הצצה לחייו של העוף הדורס בישראל. בנוסף, השנה יועבר גם שידור חי מקינון של בז מצוי. הבזים המשודרים נמצאים כרגע בשלבי דגירה מתקדמים לקראת בקיעת הגוזלים. בלוך מוסיף כי הבזים והתנשמות, שצדים מכרסמים מזיקים בשטחים חקלאיים, תורמים לייצוב המערכת האקולוגית בשטחים אלו, המספקים תנאים יחודיים מבחינת שפע ופיזור המזון, דבר המאפשר למינים מסויימים להתרבות בצורה לא פרופרציונלית ביחס למצב בשטחים טבעיים.

עוד בוואלה!

תשע נשמות: חתול חולץ מבניין בוער בראש בעין, טופל בחמצן - וניצל

לכתבה המלאה
בז מצוי דוגר על ביציו(צילום: אתר רשמי, מיזם התנשמות הלאומי)

פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העומד בראש המיזם, מוסיף כי המיזם לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל לקרום עור וגידים בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו, הנושא את דגל החקלאות הידידותית לסביבה, ובשנת 2008 הפך למיזם לאומי והורחב משמעותית. "מ-14 תיבות קינון בתחילת הדרך, יש כיום ברחבי ישראל למעלה מ-5,000 תיבות קינון. המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ - רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב, ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד. בנוסף, גם הירדנים, הפלסטינים, הקפריסאים, היוונים ואף המרוקאים הצטרפו ליוזמה.

"ככל שהשטחים המשותפים בפרויקט גדולים יותר ורצופים, אוכלוסיית התנשמות תהיה גדולה, קבועה ובריאה יותר והצלחת הפרויקט תגדל. בנוסף, שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור בין הירדנים, הפלסטינים והישראלים ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה", מסכם פרופ' לשם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully