חודשיים לפני כניסתה המתוכננת של הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, שאושרה בניגוד לדרישת ועדת הכלכלה, משרד התחבורה כבר הנחה את הרכבת לבטל בהדרגה את ההטבות של הסדרי הנסיעה המקובלים דוגמת הכרטיסייה, החופשי חודשי והחופשי שבועי - כך נודע לוואלה!. משמעות ביטולם היא התייקרות של מאות שקלים לנוסעי הרכבת.
לא די שביטול ההטבות עצמו פוגע בנוסעים, גם אופן החלתו מקוממת. אוריאן, שמשתמשת ברכבת כדי להגיע מחיפה למקום העבודה שלה בתל אביב, גילתה רק בתחנת הרכבת שהאפשרות לרכוש כרטיסיית של 12 נסיעות במחיר של 258 שקלים אינה קיימת עוד. המשמעות - במקום מחיר של 21.5 שקלים לנסיעה, היא תשלם 27 שקלים, מחירו של כרטיס רגיל. אולם בכך לא נגמר הסיפור, שכן על פי הודעת הרכבת - שגם אותה צריך לחפש במיוחד באתר - החל מה-1 ביולי תופסק גם מכירתם של הסדרי הנסיעות "גמיש 7" ו"גמיש 30", המקבילים לחופשי שבועי וחופשי חודשי, ומוזילים משמעותית את הנסיעות. ברכבת מפנים את תלונות הנוסעים למשרד התחבורה שהורה על ביטול אמצעי התשלום.
נוסעים כמו אוריאן יכולים אמנם לעשות שימוש בהסדר של "חופשי יומי" המקנה להם נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית באותו יום במחיר של 39 שקלים, אולם בחישוב חודשי על פי 20 ימי עבודה, תעמוד ההוצאה שלהם על הנסיעות על 780 שקלים לעומת 669.5 שקלים ב"חופשי חודשי". במילים אחרות, הרבה פחות נסיעות בהרבה יותר כסף. זו בהחלט מהפכה - אבל לא בטוח ש"דרך שווה", הכינוי שמשרד התחבורה העניק לרפורמה, מתאים במיוחד.
הפגיעה בנוסעים בעקבות ביטול הסדרי הנסיעה האלה נוגעת גם לתושבי הפריפריה בדרום הארץ, להם התחבורה הציבורית למרכז היא הכרח להבטחת מוביליות חברתית, לשיפור ההשתכרות והזדמנויות התעסוקה. כך למשל נוסע מנתיבות שירצה להגיע לתל אביב ברכבת ישלם 23.5 שקלים לכיוון בכרטיס רגיל, לעומת 18.75 שקלים לו היה יכול לרכוש כרטיסיות. הפער בחישוב החודשי - 940 שקלים לכרטיס רגיל לעומת 750 בשימוש בכרטיסייה או 610 שקלים במקרה של חופשי, שיבוטל ב-1 ביולי. רכישת "חופשי יומי" תצמצם את הנזק ל-730 שקלים "בלבד".
גם השימוש בפתרון של "ערך צבור" המאפשר רכישת "בנק נסיעות" בשווי 250 שקלים במחיר של 200 שקלים לא מהווה פתרון לנוסעים בקווים הקבועים. במקרה של הנסיעה של אוריאן מחיפה, השווי של 250 שקלים כשהם מחולקים למחיר של 27 שקלים לנסיעה הוא 9.25 נסיעות, כשמחיר כרטיסייה של 12 נסיעות עמד על 258 שקלים. במילים אחרות, אין משמעות להטבת הערך הצבור.
"בחטף ובגניבת דעת"
משרד התחבורה פרסם שעם כניסת הרפורמה יירד מחיר כרטיס חופשי חודשי מחיפה לתל אביב ל-610 שקלים, אולם זה עדיין לא הסדר המאפשר את הגמישות שהציעה הכרטיסייה שבוטלה. בנוסף, לא ברור למה ההסדרים הקיימים בוטלו הרבה לפני כניסת הרפורמה לתוקף ועדכון המחיר בהתאם.
מי ששמו לב לבעיות והחורים שיש ברפורמה החדשה, היו חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, שלא חסכו בביקורת כלפי משרד התחבורה בשני הדיונים האחרונים של הוועדה סביב סוגיה זו. כפי שטענו, הרפורמה מקפחת את תושבי הפריפריה, את הנוסעים המזדמנים ואת נוסעי הרכבת לעומת נוסעי האוטובוסים.
בנוסף, בישיבת הוועדה הראשונה ביקר היו"ר את משרד התחבורה על כך שהוקצבו חמישה ימים בלבד להערות הציבור על הרפורמה, וטען שהיא נעשתה "בחטף ובגניבת דעת". במשרד התחבורה לא הכחישו את הדברים, וטענו כי הרפורמה מיטיבה עם קבוצות אוכלוסייה כמו סטודנטים ובני נוער, ושמטרתה הייתה לעודד את הנוסעים הקבועים בתחבורה הציבורית. טענה זו תמוהה לנוכח העובדה שיו"ר התאחדות הסטודנטים טען שהמשרד כלל לא שיתף אותם או הסתמך על נתוני הנסיעה שלהם בתחבורה הציבורית.
סקר שימוש בתחבורה ציבורית לא בוצע זה 30 שנה. סקר כזה אמנם מתוכנן לצאת לפועל ב-24 למאי, מה שמעלה תהיות גדולות אפילו יותר על החיפזון להשיק את הרפורמה לפני ביצועו.
כשהתיקון גורם נזק
בשבוע שעבר נערך בוועדת הכלכלה הדיון השני בנושא, במהלכו נציגי משרד התחבורה לא הראו כוונה להכניס שינויים ברפורמה, לאחר שבדיון הראשון הועלו בפניהם הפערים שהיא יוצרת. לפיכך סגר יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון את הדיון באומרו: "הרפורמה הזו מייצגת את כל מה שרע בכלכלה הישראלית. מייקרת תעריפים לפריפריה ולחלשים בזמן שהאוצר נכנס לשנת שיא בהכנסות. פוגעים ביכולת של אדם להוזיל בערך צבור, עושים מפה מרחבית במרכז הארץ ומובלעות להדיר שתי ערים חרדיות. הסטודנטים לא מקבלים מענה, הקשישים זה בלוף - מחכים שמישהו יהיה בן 75 כדי לתת לו אוטובוס. תנו לבני 65-62, שיוכלו לנסוע לסייע לנכדים ולילדים". בנוסף הציב אולטימטום בן שבוע למשרד התחבורה, לפיו באם לא ישיבו לסעיפים עליהם נשאלו "אפעל במליאה ובוועדה, או לא אפעל בהתאם".
במקור ניסתה הרפורמה להכניס סדר במבנה הסבוך של תעריפי התחבורה הציבורית בישראל, ולהפוך אותו לברור ונוח. המבנה הבעייתי של אותן צורות תמחור היה הרבה פעמים תוצאה של לחץ מצד קבוצות פוליטיות, שדאגו לסבסודים נדיבים לערים בהן התגוררו קהלי היעד שלהם. דבר זה הביא לעיוותים כמו מחיר של 2.5 שקלים לנסיעה עירונית בעיר אחת לעומת 6 שקלים באחרות.
לנוכח ביטול הסדרי הנסיעות הקיימים, עליהם הורה משרד התחבורה, אמר ח"כ ביטון לוואלה! כי ידרוש לקבל על כך תשובות מהמשרד בדיון הבא שייערך ביום רביעי. "ביטול הטבות קיימות הן צעד חמור בניגוד מוחלט להבטחות משרד התחבורה בדיוני הוועדה הקודמים בנושא. הליכים ומעשים חד צדדיים שפוגעים בציבור הישראלי לא יעברו לסדר היום ללא בקרת הכנסת", אמר. הוא הוסיף כי "חבל שרפורמה שמטרתה לקדם את התחבורה הציבורית בישראל, להוזילה ולהנגישה לציבור, פוגעת בו עוד ועוד".
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בפועל, רן שדמי, הסביר כי השימוש בכרטיסיות בתחבורה הציבורית הופסק עקרונית עוד ב-2016, אז הוחלף על ידי הערך הצבור שאמור להעניק את אותה תמורה, אבל מאפשר גמישות בשימוש באמצעי תחבורה שונים בעוד הכרטיסיות מוגבלות לאמצעי התחבורה בו נרכשו. אולם אלו נותרו בשימוש ברכבות שכן בניגוד לערך הצבור הן אפשרו לנוסעים להגיע ישירות לרכבת בלי לעבור במכונות התשלום כדי להמיר את הערך הצבור לכרטיס בכל פעם. מבחינת משרד התחבורה, עם המעבר לאמצעי התשלום המתקדמים, הפכו הכרטיסיות למיותרות בין השאר בשל הסרבול שיצרו במכונות ושערכן מבחינת נסיעות זהה לזה של רכישת ערך צבור בסכום דומה.
לגבי הסדר "גמיש 30", במשרד התחבורה טוענים שלקראת הכניסה של רפורמת המחירים, בשל נקודת התפר של כניסת הרפורמה, הונחתה הרכבת לא למכור את אמצעי הנסיעה הזה החל מיולי, על מנת לא ליצור מצב שבו לקוחות ירכשו את המוצר שיהפוך ללא שמיש לאחר כניסת הרפורמה לתוקף והנוסעים ימצאו את עצמם עם אמצעי תשלום שאינו בר מימוש.