"אלכס אברבוך שווה הרבה יותר מזה"

הנה עובדה מוכרת: המצב קשה. הנה פועל יוצא של העובדה המוכרת: גם בספורט, המצב קשה. הנה פועל יוצא של העובדה המוכרת: ספורטאים בענפים אולימפיים נאלצים למצוא דרכי מימון מוזרות על מנת להמשיך ולתדלק את חלומותיהם על אתונה 2004. אבל אפילו במצב כפוי הטובה בו מצויים ספורטאי העל האמיתיים של ישראל, סיפורו של אלכס אברבוך נשמע חריג, כמעט מעורר פלצות.

היום פורסם כי אברבוך, סגן אלוף העולם ואלוף אירופה בקפיצה במוט והתקווה הישראלית הגדולה ביותר למדליה באולימפיאדה הבאה, עתיד לחתום על הסכם אימוץ עם חברת הבנייה "אזורים". הסכמי אימוץ בין חברה מסחרית לספורטאי אולימפי נהוגים ומקובלים בכל העולם. שני הצדדים נהנים מהם: הספורטאי זוכה למימון הוצאותיו השוטפות הגדולות והחברה המסחרית זוכה להיות מזוהה עם ההצלחה – במידה וזו תגיע באולימפיאדה. בכל אופן, סכומי האימוץ בישראל קטנים לאין ערוך מהנהוג באירופה ובארה"ב. ההפסד הכספי של חברה מסחרית כתוצאה מהתקשרות חוזית לצורכי אימוץ עם ספורטאי בטלות בשישים, גם במקרה של כישלון ספורטיבי, למול חשיפת החינם לה היא זוכה במדורי הספורט.

תמורת סך של 5000 ¤ נטו בחודש, נדרש אברבוך – לפי החוזה המיועד עם חברת הבנייה – לקפוץ במספר אירועים שתיזום חברת הבנייה. הבעיה: אירועי הראווה ייערכו באתרי בניה. אין להם ולספורט, דבר במשותף. לכל היותר מדובר במופע לוליינות שנועד לספק שעשוע ללקוחות החברה וגם אם לא נתכוון לכך – להעמיד את אברבוך באור מגוחך. סכנת הפציעה הכרוכה בהשתתפות באירוע זה, היא פן נוסף לעניין, שהופך את כולו לא רק למבזה ומסוכן עבור אברבוך, אלא גם למביך עבור התנועה האולימפית בישראל, ספורטאיה ופעיליה.

וואלה! פנתה לראש הפירמידה, אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי הישראלי בבקשה למתן הבהרה כיצד רואה הגוף את הפרשה המביכה, כיצד בכוונתו לטפל בה ומה מלמד הדבר על המציאות העגומה של חוד החנית של הספורט בישראל. לפחות כך הגדיר את אברבוך מתן וילנאי, שר הספורט בזמנו, כשקידם את פניו של (אז) סגן אלוף העולם, אלכס אברבוך, בשדה התעופה.

-האם שוחחתם עם אלכס אברבוך על חוזה האימוץ המוזר?
-"לא, לא שוחחנו עמו. למדנו לראשונה על חוזה ההתקשרות בין חברת "אזורים" לאלכס אברבוך מקריאה בוואלה! איננו יכולים להעלות על הדעת שחברה כלשהי, על אחת כמה וכמה חברה הנחשבת כאחת המובילות במשק, תדרוש מספורטאי אולימפי דרישות שהן בלשון המעטה, על גבול האבסורד".

-האם אינכם רואים בעייתיות בחבירה של חברות מסחריות וספורטאים מובילים למופעים כאלה?
-"הקו המנחה אותנו הוא שמירה על מעמדו ורווחתו של הספורטאי, כמו גם על יוקרתו של המותג האולימפי. יש להדגיש כי החיבור בין חברות מובילות במשק לבין המותג האולימפי והספורטאים האולימפיים הוא חיבור מנצח. יחד עם זאת, יש למצוא את נתיב הזהב שיעניק לכל הנוגעים בדבר את המינוף המקסימאלי מחבירה זו".

-האם הסכם זה אינו מחזק את התחושה כי ספורטאי העל האולימפיים של ישראל אינם זוכים לתנאים הוגנים מהמדינה כדי לאפשר פעילות בראש שקט?
-"המדינה מתקצבת גופים, לא ספורטאים. הוועד האולימפי דואג לספורטאים למעטפת מקצועית ומדעית. בזכות הישגיהם הם נכללים בסגלים שמעניקים להם מלגות, כמו גם תמריצים בסוף השנה. הממסד בישראל תומך בספורטאים יותר מאשר במרבית המדינות האחרות. בכל הנודע לתמיכה של ספונסרים חיצוניים, בתחום זה אנחנו באמת נמצאים בפיגור לעומת מדינות באירופה".

-האם בכוונתכם לאסור עליו או להמליץ לו שלא להשתתף בקפיצות הראווה מחשש לבריאותו או לדימויו?
-"מהכרות עם אלכס, קשה לנו להאמין שהוא ייעשה דבר כזה. הוא שווה כספורטאי הרבה יותר מאשר כמשתתף במופע אבסורד כזה. יש לנו את הסמכות לאסור עליו, במידה ואנו חשים כי הדבר עלול לפגוע בדימויו או בבריאותו. אבל אנו מעדיפים להאמין שאלכס ימנע מהעניין בעצמו".

-ואם, בכל זאת, יחליט להשתתף?
-"אם הוא יסכים, נבחן את הפרטים ונחליט. אבל שוב, קשה לנו מאוד להאמין שזה יקרה".