מדוע לא נמצא עדיין מבנה קבע לביה"ס הדו-לשוני בחיפה?

התשובה אולי נעוצה באזלת ידה של העירייה או בחשש שמדובר בסיפור כיסוי להקמת "עוד בית ספר ערבי". בינתיים, ביה"ס שחוגג עשור להיווסדו גדל, ונאלץ להתארח במוסדות שונים בעיר בגלל גלגול הבעיה בין העיר למשרד החינוך. "זה עצוב, ביה"ס הזה צריך להיות הסטנדרט"

18/05/2022

בית הספר הדו-לשוני בחיפה מציין עשר שנים להיווסדו של הגן שהיווה בסיס להקמתו, ועדיין עיריית חיפה ומשרד החינוך לא מצאו לו בית. עכשיו, קהילת בית הספר היהודי-ערבי מורידה כפפות ויוצאת למאבק גלוי ברשויות. "אנחנו בשיחות מול העירייה כל השנים", משחזרת ד"ר מירב בן נון, ממקימות בית הספר, "העירייה בראשות יונה יהב שבתחילה אמרה לרעיון 'על גופתנו' שינתה עמדה כשהבינה שזה קונספט שמבטא את הרוח החיפאית ואת ערכי היסוד של העיר בה מתקיימים חיים משותפים, ואז נכנסה עינת קליש רותם לתפקיד, הביעה מיומה הראשון תמיכה ואפילו הבטיחה לנו קמפוס. אנחנו רואים שזה בדמה, אבל אנחנו לא רואים שמהאמירות שלה יוצא משהו. יש שם בעיית 'חוסר יכולת לפעול'. היא חזרה ממשרד החינוך ואמרה שאין אישור לבית ספר קטן. זה האבסורד, ממש סיפור קפקאי. כל השנים אמרו לנו שאין אישור להגדיל לשתי כיתות בשכבה למרות שהוכחנו שהביקוש מאפשר לנו, וכשהגיע הזמן למבנה אומרים שאי אפשר לאשר בית ספר עם רק כתה אחת בכל מחזור".

"אנחנו מתוסכלים מאד מזה", אומרת בן נון, "אולי היינו נחמדים מדי. אולי תמימים מדי. אז כן, עכשיו אנחנו שוברים את הכלים ויותר לא משחקים. יש עצומה עליה חתמו כבר אלפי אנשים, הייתה הפגנה, ויהיו עוד. בשבוע הבא נצעד מבניין העירייה למשרד החינוך בקרית הממשלה והפעם אנחנו לא מתכוונים לוותר".

בית ספר דו לשוני בחיפה. קהילת בית ספר, אתר רשמי
עדיין לא נמצא לבית הספר מבנה קבע. כיתה בביה"ס הדו-לשוני בחיפה(צילום: אתר רשמי, קהילת בית ספר)

"הדו-לשוני" הינו מסגרת חינוכית ייחודית בה לומדים יחד ילדים יהודים וערבים, בנות ובנים, מוסלמים, יהודים, נוצרים ובהאים, מכל שכונות העיר חיפה. לכל כיתה יש שתי מחנכות, אחת יהודייה ואחת ערביה ובית הספר פועל על פי לוח שנה משותף רב-תרבותי. כל התלמידים לומדים קריאה וכתיבה בעברית וערבית במקביל מכיתה א'. הפרדה בין דוברי עברית לדוברי ערבית נעשית רק במהלך 2-3 שעות בשבוע, לצורך חיזוק של מיומנויות שפה שניה.

"ראינו את התרומה של הקהילה במהלך אירועי מאי 2021. כשאנשים בעיר הרגישו מותקפים אצלנו כינסנו את הקבוצות, קיימנו דיאלוג, המשכנו להביא את הילדים לבית הספר וירדנו לאזורי החיכוך כדי לומר שאנחנו מייצגים משהו אחר", אומרת בן נון, "עצם הקיום שלנו בונה את העיר הזו ולעיר יש המון להפסיד אם מסגרת כזו לא תתקיים".

אחד מוותיקי העירייה זוכר שב-2009, לקראת סגירתו של בית הספר "מעלה הכרמל" שליד הגנים הבהאים, הכריזו משרד החינוך ועיריית חיפה כי הוא ישמש לבית ספר דו-לשוני. אלא שבסופו של דבר הוא נמכר לקהילה הבהאית לשמש כאכסנייה לבני הדת העולים לרגל למקדשם. זאת לאחר שהתברר שבציבור היהודי בעיר אין ביקוש לבית ספר דו לשוני. אולי החשש הוא שהביקוש עליו מדברים ב"יד ליד" הוא כיסוי ל"עוד בית ספר ערבי".

"לעיר יש המון להפסיד אם מסגרת כזו לא תתקיים". הפגנת תלמידי בית הספר מול העירייה(צילום: אתר רשמי, קהילת בית ספר)

אחרי שנים של מאבק ציבורי להקמת בית ספר דו-לשוני בעיר, ב-2012 הכירה העירייה בחשיבות המודל לעיר והגן הדו-לשוני נפתח עם 14 ילדים וילדות. בשנת 2015 הוכרז על הקמת מסגרת חינוכית דו לשונית ציבורית ובשנת הלימודים תשע"ז (2016-2017) נפתחה לראשונה כיתה א' דו לשונית, כמסלול בתוך בית ספר 'אחמדיה', בשכונת כבביר. המסלול הדו לשוני הוא מסלול "צומח", כשבכל שנה נפתחת שכבה נוספת. המסלול גם מהווה מסגרת המשך לילדי הגן הדו לשוני. שיתוף הפעולה עם בית הספר "אחמדיה" וקהילת השכונה היה הרמוני אך גם זמני, מכיוון שמרחב בית הספר קטן יחסית ובשנת 2018 הכריזה עיריית חיפה שהיא מתכננת לבנות בית ספר חדש ונפרד עבור החינוך הדו לשוני. בינתיים, העבירו את בית הספר להתארח בבית הספר "חופית" בשכונת שער העלייה שם זכה לקבלת פנים קרה מצד אלה שלא רצו את כל הרב-תרבותיות הזו אצלם בשכונה. "זה היה מעבר טראומתי, הפגינו שם נגדנו, אבל נשכנו שפתיים והמשכנו קדימה כי כל הזמן אמרו לנו בעירייה שזה זמני ואו-טו-טו נותנים לנו קמפוס משלנו", משחזרת בן נון.

הסערה שכחה, בית הספר גדל ומחנך כיום 150 ילדות וילדים, אלא שהוא לא מפסיק לצמוח ושוב חצר בית הספר בו הוא מתארח נעשתה קטנה למידותיו. מהבטחות העיריה לקמפוס לא יצא כלום. בעוד ארבעה חדשים אמורה להיפתח לראשונה כיתה ז', והתוכנית של העיריה היא לשכן אותה בבית הספר עירוני א' בקריית אליעזר, שם על פי תכנית זו "תתארח" חטיבת הביניים של הדו-לשוני. התוצאה היא שבמקום קמפוס מאוחד למסגרת הדו לשונית, "הקטנה מדי", היא תפוצל לשלושה מיקומים שונים בעיר. "אנחנו חוששים שהכניסה 'הזמנית' לעירוני א' תהפוך לקבועה, כל שנה יתנו לנו שם עוד כיתה ואנחנו לא מוכנים יותר להתנהל ככה בלי מבנה עצמאי משלנו או לפחות תכנית להקמתו".

עוד בוואלה!

"נזק כבד": מציתי ביה"ס הדו לשוני ישלמו לעיריית י-ם כחצי מיליון שקל

לכתבה המלאה
"בית ספר כזה חייב להיות בכל עיר ובוודאי בכל עיר מעורבת"(צילום: אתר רשמי, קהילת בית ספר)

"בעירייה מפנים אצבע מאשימה למשרד החינוך. במשרד החינוך מפנים לעירייה ואומרים שאם העירייה הייתה רוצה אז כבר הייתה מוצאת לנו מבנה", אומרת בן נון בתסכול, "בשורה התחתונה לעירייה הזו יש רצון אבל אין יכולת ובינתיים מי שנופל בין הכיסאות אלה התלמידים שלנו, יהודים וערבים, וההורים שלהם שאין להם אופק".

בין התלמידים בבית הספר לומדים גם נכדיו של השופט לשעבר סלים ג'ובראן, הערבי הראשון במינוי קבע בבית המשפט העליון. בנו הבכור הוא משקיע ההייטק אסעד ג'ובראן, שהינו עורך דין בהשכלתו, שבעברו גם היה הדייל הערבי הראשון באל על. ג'ובראן הוא אב לתלמידים בכיתות ב' ו-ד', ומסכים ואומר, "היו הבטחות מפורשות של העירייה למבנה קבע והעירייה חזרה בה ומטילה את האשמה על משרד החינוך. משרד החינוך מפנה אצבע מאשימה לעירייה. ברגע שהמשפחות יבינו שסופית לא מקבלים מבנה קבע לצערי הם יעזבו את בית הספר". ג'ובראן מבקש להדגיש, "זה עצוב כי בית ספר כזה חייב להיות בכל עיר ובוודאי ובוודאי בכל עיר מעורבת. זה צריך להיות הסטנדרט. זה שיש הפרדה בין מערכות החינוך זה הדבר הלא נורמלי שיוצר בעיות. אם יהודים וערבים היו יותר ביחד אז החיים כאן היו נראים אחרת מכל הבחינות, כלכלית, חברתית ופוליטית. זה נכון להפרדה המכוונת של הממשלה בין יהודים וערבים וזה נכון גם לחיים להפרדה בין חילונים לחרדים".

הפגנת תלמידי בית הספר הדו-לשוני(צילום: אתר רשמי, קהילת בית ספר)

"הם צודקים וצריך לעזור להם", אומר גדי מרגלית, לשעבר מנכ"ל עיריית חיפה, "בזמנו של יונה יהב המדיניות הייתה לעודד פלורליזם כמו בית ספר פתוח, דמוקרטי, אנתרופוסופי או דו לשוני, כדי שלכל הורה יהיה מענה להשקפת עולמו. אולי זה השתנה", הוא מוסיף בדיפלומטיות.

"אנחנו עושים ונעשה את המקסימום עבור התלמידים בכל מסגרת שתינתן לנו", מבטיחה המנהלת ג'יזל ג'רוש עבסאוי, המוגדרת רכזת המסלול הדו לשוני בבית הספר "חופית", המארח את בית הספר הדו-לשוני. מעבר לכך היא מנועה מלדבר בשל הוראות משרד החינוך.

בינתיים חתמו כבר למעלה מ-3,000 מתושבי העיר על העצומה הקוראת לעיריית חיפה ולמשרד החינוך למצוא פתרון מידי שיספק בית עבור ביה"ס הדו-לשוני היהודי-ערבי כבר החל משנת הלימודים הקרובה. לדבריהם, "לא רק קהילת בית הספר ומאות המשפחות היהודיות והערביות שממתינות למקום בו תצאנה נשכרות מכך, אלא גם כל תושבי חיפה". הם קוראים לכל הגורמים הרלוונטיים "להתכנס מידית ולמצוא פתרון שיאפשר את קיומה העצמאי, הראוי והיציב של מערכת חינוך חיפאית דו לשונית וייחודית זו".

תלמידי בית הספר הדו-לשוני בחיפה(צילום: אתר רשמי, קהילת בית ספר)

אך לא נראה שזה הולך לקרות, והרשויות מושכות כתפיים. גורם במשרד החינוך אומר שבניגוד לנטען בדו-לשוני לאורך השנים מעולם לא ביקשו להוסיף כיתות. רשמית הגיב המשרד: "בית ספר 'יד ביד' לא עמד בקריטריונים הנדרשים לקבלת סמל מוסד מבחינת גודל המוסד, לפיכך לא ניתן לאשר את הבקשה".

מעיריית חיפה נמסר כי "עיריית חיפה הגישה, בתיאום עם הורי תלמידי המסלול הדו-לשוני, בקשה למשרד החינוך, על מנת שהמסלול ימשיך לצמוח בעתיד כקמפוס ייעודי לתלמידי א' עד י"ב. לצערנו, משרד החינוך דחה את בקשת העיריה, וקבע כי אינו מכיר בצורך לפתוח סמל מוסד למסלול הדו לשוני מאחר ומדובר במוסד קטן. משרד החינוך הציע כי במידה ועירית חיפה מעוניינת להמשיך עם תפיסת החינוך הדו לשוני, עליה לאתר בית ספר תיכון קיים, שיאפשר את צמיחת המסלול בתוכו, עד לחיזוקו והוכחת יכולתו לעמוד כמוסד חינוכי בפני עצמו (כלומר, מעל 2 כיתות בשכבה). מתוך מחויבות העירייה לטיפוח החינוך הדו-לשוני בעיר, העירייה פעלה כדי לאפשר את הצמחת המסלול באחד התיכוניים בעיר, ובהתאם לכך העבירה הצעתה להורים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully