חששות לגורלם של "הגיבורים של אוקראינה"

אנחת רווחה נשמעה ברחבי אוקראינה כשהחדשות פורסמו שהחיילים הלכודים בבונקרים במפעל הפלדה אוזבסטל בעיר מריופול שבדרום המדינה פונו - גם אם לא בחזרה למשפחותיהם אלא לידי הרוסים.

הבחירה שעמדה בפני החיילים היתה בלתי אפשרית - אם הם היו נשארים במפעל, הם היו מתים - בין אם מרעב ובין אם מפציעות שלא טופלו - לאחר שחרורם, הם מתמודדים עם אי ודאות אכזרית לגבי גורלם.

העולם וקרובי המשפחה המודאגים תוהים כעת מה יקרה למאות החיילים שסירבו להיכנע במשך שבועות של הפצצות בלתי פוסקות, וכעת נמצאים בידי אחד הצבאות האכזריים בעולם. פרטים על משא ומתן לגבי הסכם חילופי שבויי מלחמה בין אוקראינה לרוסיה לא פורסמו עדיין.

לטענת הרשויות האוקראיניות, הלוחמים אולי יוחלפו באסירים רוסים. הרוסים, מנגד, לא אישרו את הדיווח. כמה שעות לאחר שהקבוצה הראשונה עזבה את המפעל, גורמים רוסיים אמרו כי חלקם יזכו ליחס של פושעי מלחמה, ופוליטיקאים רוסים הביעו התנגדות חריפה להצעה לחילופי אסירים ואמרו כי יחוקקו חוקים חדשים למניעת חילופי אסירים, שאותם מכנה רוסיה "טרוריסטים".

לדבריהם, העובדה שמרבית הלוחמים שייכים לגדוד אזוב, שנוסד על ידי מליציה של מתנדבים מהימין הקיצוני באוקראינה ב-2014. חברי הגדוד מכחישים שהם ניאו-נאצים, ואוקראינה טוענת כי הגדוד השתנה והשתלב במשמר הלאומי של המדינה.

מריופול, עיר נמל לחופי ים אזוב, היתה אחד משדות הקרב העזים ביותר מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר. רוסיה הפגיזה בעיר בתי חולים, מחלקת יולדות ותיאטרון, שבו חסו מאות אזרחים שביקשו מקלט מהרוסים.

העיר נהפכה לסמל של ההתנגדות האוקראינית, ובזמן שמרבית העיר נפלה לידי הרוסים, החיילים האוקראינים המשיכו להגן על המפעל, שבו שהו גם כאלף אזרחים. קצינים אוקראינים תיארו את התנאים הקשים בתוך המפעל, כשמאגרי המזון והמים החלו לאזול, ומאות פצועים נאלצו לשרוד ללא טיפול רפואי ראוי.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי "עשרות אלפים" מתו במריופול, המושל הצבאי אמר כי כ-20 אלף נהרגו. לדבריו, 90% מתשתיות העיר נהרסו ו-40% מהן לא ניתנות לשיקום. תמונות של ההרס מהעיר נהפכו לסמל של השימוש הלא מבוקר בכוח של הקרמלין, והובילו להשוואה לערים אחרות שהושמדו במלחמות, כגון חלב בסוריה וגרוזני, בירת צ'צ'ניה.

מתוך כ-450 אלף תושבים, שליש עזבו את מריופול, אמר מושל העיר ואדים בויצ'נקו. רק מאה אלף נשארו. התושבים שנמלטו מספרים על הזוועות שחוו. חלקם אמרו כי קיבלו מהצבא הרוסי הוראה ךהתפנות לרוסיה באמצעות "מחנות סינון", שעל פי הערכות הוקמו כדי לבדוק את הדעות הפוליטיות של האזרחים האוקראינים לפני שיגורשו לשטח רוסיה. השימוש במחנות עורר מיד זיכרונות של העקירה הכפויה של מיליוני בני אדם לאזורים מבודדים ומרוחקים בברית המועצות בידי יוזף סטאלין. סוכנות הידיעות ukrinform דיווחה כי צבא רוסיה אף מפעיל במריופול משרפות ניידות כדי להשמיד ראיות לפשעי המלחמה שביצע בעיר.

עדי ראייה דיווחו גם כי הרוסים משתמשים במשתפי פעולה, כמו הבדלנים מדונייצק ומקומיים שנושאים בתפקידים בחטיבות טיהור מיוחדות. משתפי הפעולה אוספים ושורפים את גופותיהם של התושבים שעונו ונהרגו כתוצאה מהפלישה הרוסית. הקרמלין הכחיש את הדיווחים האלה.

אתמול (שלישי) שבעה אוטובוסים מלאים בחיילים אוקראינים שפונו מהמפעל הגיעו למושבת עונשין לשעבר בעיר אולניבקה בדונצק, שנמצאת בשליטת רוסיה, על פי דיווח רויטרס. משרד ההגנה הרוסי הודיע כי 265 לוחמים אוקראינים נכנעו במפעל, כולל 51 פצועים קשה שהועברו לבתי חולים בנובואזובסק בשליטת הרוסים במזרח המדינה.

קרובי המשפחה של החיילים מודאגים ביותר. סנדרה קרוטביץ', אחותו של מפקד גדוד אזוב, בודאן קרוטביץ', אמרה ל-BBC כי יצרה קשר עם אחיה אתמול לפנות בוקר, כשהיה עדיין בשטח המפעל, אך מאז לא שמעה ממנו. לדבריה, הלוחמים במפעל הבינו שמריופול איבדה את החשיבות האסטרטגית שלה ורצו להמתין להסכם שיאפשר להם לקבור את המתים ולעזוב את המפעל לשטח בשליטת אוקראינה או למדינה שלישית. "הייתי מעדיפה שהפינוי היה מתרחש רק אחרי הסכם", אמרה קרוטביץ'.

לאור האמירות החריפות של גורמים בכירים ברוסיה ושל התקשורת הרוסית שאינה תומכת בהחזרת החיילים לידיים אוקראיניות, קרוטביץ' קראה לקהילה הבינלאומית למצוא דרך להבטיח שהחיילים יוחזרו לאוקראינה. "החיים שלהם נתונים בידי המנהיגים הבינלאומיים. אם הם ימצאו דרך להציל אותן, כל אזרחי אוקראינה יהיו אסירי תודה. החיילים הם הגיבורים של כל המדינה", היא אמרה.

אנה, שאחיה היה בתוך המפעל, אמרה ל-CNN כי "החששות לגבי הלוחמים, היחס שיקבלו והישרדותם עד שיגובש הסכם חילופי אסירים, רבים". אוקסנה, אשתו של אחד הלוחמים, אמרה "אנחנו מודאגים מאוד מכך שהחיילים פונו לשטח בשליטה רוסי. אנחנו מאוד מאוד מאוד חוששים ממה שיקרה להם".