אוסטרליה מתכוננת לבחירות בשבת ה-21 במאי, כשאחת הסוגיות החשובות ביותר בקרב המצביעים היא שינוי האקלים. אוסטרליה היא אחת מהמדינות שבהן שיעור פליטות גזי החממה לנפש הוא מהגבוהים בעולם.
אוסטרליה היא יצואנית משמעותית של דלקי מאובנים, בעיקר למזרח אסיה ולהודו. ביקורת חריפה נמתחה עליה בשל היעדים הלא מספקים שהציבה בנוגע לצמצם פליטות הפחמן מצד ארצות הברית, בריטניה ומדינות האוקיינוס השקט, שעלולות לשקוע בשל עליית מפלס הים.
סקרים במדינה מראים כי הבוחרים האוסטרלים תומכים בפעולות אקלים חזקות יותר, לאחר שחוו כבר שיטפונות ושריפות קטלניים, יקרים ויוצאי דופן בעוצמם בשל שינוי האקלים בשנים האחרונות.
עם זאת, למרות התמיכה הציבורית, המפלגות הגדולות במדינה לא מזכירות כמעט את הנושא בקמפיינים שלהן, אמר פיטר כריסטוף, חוקר בכיר במכון המחקר מלבורן קליימט פיוצ'רס באוניברסיטת מלבורן, לאתר דויטשה ולה.
שתי המפלגות הגדולות באוסטרליה, מפלגת המרכז-שמאל, הלייבור, והמפלגה הליברלית השמרנית, שבראשה ראש הממשלה המכהן סקוט מוריסון, נאבקות בינן לבין עצמן על מדיניות האקלים. מפלגת הלייבור אף סבורה כי הפסידה את הבחירות ב-2019 בשל הביקורת נגד מדיניות האקלים שלה והחששות באזורי כריית פחם מפני איבוד משרות.
אוסטרליה היא יצואנית הפחם השנייה בגודלה בעולם. בשל פלישת רוסיה לאוקראינה ועליית מחירי הפחם, המדינה צפויה להכנסות מיצוא פחם בסך 100 מיליארד דולר אוסטרלי (70 מיליארד דולר) בשנה.
מנגד, 100 אלף-300 אלף משרות במגזר הפחם, נפט וגז נמצאות בסכנה אם המדינה תפסיק להשתמש בדלקי מאובנים, על פי מחקר של מכון המחקר, המרכז לפיתוח מדיניות.
המפלגה השמרנית, בדומה למפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, חסמה פעולה משמעותית בנוגע לשינוי האקלים, כמו גם את התוכנית להקמת בורסה למסחר בפליטות. לעומת זאת, היא קיצצה מימון למחקרים בתחום, סיבסדה ואיפשרה הרחבה של ייצור דלקי מאובנים וביטלה את נציבות האקלים שמומנה על ידי הממשלה.
ב-2021, בכנס האקלים של האו"ם בגלזגו, ממשלת אוסטרליה סרבה לשנות את היעדים שהגדירה ל-2030 - קיצוץ של 26%-28% בפליטות לעומת הרמה ב-2005 - מהנמוך בעולם המפותח. יעדי קיצוץ הפליטות על ידי אוסטרליה מוגדרים על ידי האו"ם כ"עלובים" ו"לא מספיקים בעליל".
המפלגה הבטיחה בתחילת הקמפיין כי תאמץ מדיניות של אפס פליטות עד 2050, אך מאז אינה מתייחסת לסוגיה. במקביל, היא הבטיחה להמשיך לייצא פחם וגז גם אחרי 2050.
מפלגת הלייבור - שעל פי הערכות תנצח בבחירות - התחייבה לאפס פליטות עד 2050 ולקיצוץ של 43% בפליטות עד 2030. היא התחייבה גם להזרים עשרות מיליארדי דולרים כדי להחיות א רשת החשמל של המדינה ולהתקנת סוללות סולאריות. היא לא התחייבה להפסיק לייצא פחם וגז.
חוסר שביעות הרצון מהמפלגות הקיימות, הוביל להופעתן של מועמדות חדשות שמתמקדות בסוגיה. קבוצה של 22 נשים, שמכונה העצמאיות התכולות, מתחרה במחוקקים מהמפלגה הליברלית על מושבים בערים. הן קיבלו מימון מקבוצה בשם קליימט 200 - קרן פוליטית חדשה - ומתמודדות על מצע של אקלים, יושרה ושוויון מגדרי. היעד שלהן ל-2030 הוא קיצוץ של 50%-70% מהפליטות.
מפלגת הירוקים נהנית מעלייה בסקרים. היא התחייבה לקצץ 75% מהפליטות עד 2030 ולהגיע לאפס פליטות עד 2035, לצאת באופן הדרגתי מפעילות כרייה, שריפה וייצוא פחם עד 2030 ולהתאים את רשת החשמל כך שתפעל על 100% אנרגיות מתחדשות.