לבנון הצביעה אתמול (ראשון) בבחירות הראשונות לפרלמנט מאז 2018, בזמן שהמדינה שקועה באחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר שחוותה אי פעם. על פי תוצאות הראשוניות והמפתיעות, חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן, ובעלות בריתו, לא רק הפסידו מושבים באזורים שבהם באופן מסורתי שלטו בעבר - אלא גם את הרוב שהשיגו בפרלמנט בבחירות ב-2018. הפרשנים בתקשורת הגלובלית מיהרו לחגוג את המהפך ואת השינוי הגלום בתוכו בעבור העם והמדינה הקטנה, שבעבר כונתה "שוויץ של המזרח התיכון".
"העם דיבר ואמר 'אנחנו נגד חיזבאללה, נגד הממסד, וזה מה שאנו רוצים'", אמרה לורי היתייאן, מנהיגת מפלגת האופוזיציה תקדום, לרשת CNBC. עם זאת, לדברי ד"ר אדי כהן, מזרחן וחוקר במרכז בגין- סאדאת, השמחה מוקדמת מדי - ואולי אף חסרת בסיס.
"גם אם חיזבאללה איבד 3-4 מושבים, זה לא ישנה רבות מבחינה פנימית. חיזבאללה כבר השתלט על המדינה - וקובע בה כל. מנגד, היחלשות של הארגון כן יכולה להשפיע על זהותו של הנשיא הבא - וכאן טמונה החשיבות האמיתית של מצבו. נדע אם היחלשות חיזבאללה היתה משמעותית רק בבחירות לנשיאות באוקטובר", הוא אמר לוואלה!.
בלבנון, אומה של כמעט 7 מיליון איש, יש 18 קהילות דתיות נפרדות. בשל כך, ממשלת הקונצנזוס, או האחדות, מסתמכת על מבנה של חלוקת כוח שבו ראש הממשלה, הנשיא ודובר הפרלמנט חייבים להגיע משלוש הקבוצות הדתיות הגדולות במדינה - סונית, מארונית-נוצרית ושיעית בהתאמה.
לדברי כהן, בלבנון, הפרלמנט החדש חייב לבחור דובר - משרה שבה מחזיק נביה ברי ממפלגת אמל השיעית, שתומכת החיזבאללה, מאז 1992 - לפני שימנה ראש ממשלה שתפקידו לגבש קבינט. מאוחר יותר השנה, המחוקקים גם אמורים לבחור נשיא, במקום הנשיא המכהן מישל עאון שכהונתו מסתיימת ב-31 באוקטובר. "כל עיכוב בגיבוש הקבינט - תהליך שעשוי להימשך חודשים - יגרור עיכוב גם ברפורמות הנדרשות בהתמודדות עם המשבר הכלכלי העמוק" הסביר כהן.
לאור הפילוג העמוק בפרלמנט בין בעלות בריתו של חיזבאללה למתנגדיו, שבלט במיוחד בבחירות הנוכחיות, יש פרשנים שסבורים כי מצב זה יוביל שוב לקיפאון או עיכוב, בזמן שהפלגים שונים ינסו לגבש הסכם קואליציוני חדש. "איזו פוליטיקה תהיה לנו מלבד מתיחות עדתית ושידור חוזר של העימותים שכבר חווינו?" תהה מוחמד האג' עלי ממכון המחקר קרנגי מידל איסט סנטר בראיון לרויטרס.
"כשיקימו את הממשלה החדשה, נוכל לראות מה יקרה", אמר כהן. "אבל זאת עבודה שיכולה להימשך שנים. יכול להיות מצב שבו נגיע לאוקטובר בלי ממשלה ובלי נשיא - ולבנון תמצא את עצמה שוב בוואקום פוליטי", הוא הוסיף.
"לא רואה הסכם אברהם בעתיד"
מבחינה פנימית, לדברי כהן, להיחלשות חיזבאללה יכולה להיות השפעה על התלות באיראן. "יכול להיות שהמדינה תפסיק לקבל סיוע כפסי ואחר מאיראן, תפסיק לקנות ממנה תרופות, מזון ודלק, ותפנה במקום זאת לסעודיה לסיוע או לאמריקנים. תרחיש כזה ישיב את לבנון לחיק המערב וימנע את הבידוד שלה בזמן שהיא נואשת לסיוע. כרגע, מדינות המפרץ הסוניות לא רוצות לסייע ללבנון בשל השליטה של חיזבאללה עליה. אם הארגון ייחלש והמפלגות הנוצריות יתחזקו, הן יוכלו לפנות למערב ולמדינות המפרץ בטענה כי אין להם יותר תירוץ מדוע לא לסייע למדינה".
מבחינת ישראל, גם אם ההשפעה הפוליטית של חיזבאללה תיחלש, כהן אינו כה אופטימי. "ישראל זה 'מוקצה' בלבנון, לא סביר שאפילו המחנה הנוצרי יבקש שלום עם ישראל או הסכם כדוגמת הסכמי אברהם. מבחינת ישראל אין לשינויים האלה כל השפעה", הוא אמר. "כמובן," הוא הוסיף, "שעדיף לישראל אם ארצות הברית תהיה הבוחשת באזור, ולא איראן, אבל איני רואה בעתיד הסכם אברהם".
מבחינת העם הלבנוני, נראה כי אין דבר שישנה את הייאוש והתסכול שהוא חש. על פי נתונים רשמיים, 41% בלבד מבעלי הזכות להצבעה הצביעו אתמול בבחירות בלבנון - פחות אפילו מב-2018 , אז 49% הלכו לקלפיות. "חלק גדול מ-41% האלה בוודאי קיבלו שוחד כדי שיצאו להצביע. בלי כסף, היו מצביעים רק 20% . השחיתות לא נעלמה," אמר כהן.
התוצאות החלקיות הראו כי מועמד אופוזיציה הצליח לרשום הישג משמעותי בדרום לבנון, באזור שנשלט על ידי חיזבאללה. אליאס ג'רדי, רופא עיניים, זכה במושב האורתודוכסי הנוצרי, שבעבר הוחזק על ידי אסד הרדאן מהמפלגה הלאומית סוציאליסטית (SSNP), בעל ברית של חיזבאללה וחבר פרלמנט מאז 1992. "זאת התחלה חדשה לדרום וללבנון כולה", הוא אמר לרויטרס בהתרגשות.
בנוסף, המפלגה נוצרית הכוחות הלבנוניים (LF), בעלת יחסים קרובים עם ארצות הברית וסעודיה, תיהפך ככל הנראה למפלגה הנוצרית הגדולה בפרלמנט, במקום התנועה הפטריוטית החופשית הנוצרית - בעלת ברית של חיזבאללה.
הן הצביעו גם על ניצחונות לחמישה מועמדים עצמאיים לפחות, שהתמודדו על מצע של רפורמות והטלת אחריות על פוליטיקאים מהאליטה שמואשמים בהובלת לבנון למשבר החמור ביותר מאז מלחמת האזרחים ב-1975-1990.
עם זאת, כפי שהסביר כהן, "אין כזה דבר בלבנון מועמד לא מזוהה ועצמאי באופן מוחלט. אולי המועמדים הצהירו במהלך הקמפיין לפני הבחירות כי הם לא מזדהים עם אף אחת מהרשימות כדי לגרוף תמיכה מהעם המיואש, אבל אחרי הבחירות יש שתי אפשרויות: או שחיזבאללה יאיים עליהם להצטרף למחנה שלו, או שהם יתחברו אליו מתוך אינטרס כלשהו. שום מועמד עצמאי לא יכול להחזיק מעמד בפרלמנט הלבנוני. זה טריק טוב של מועמדים להבטיח שינוי לעם, אבל זאת בעיקר תעמולת בחירות", כך שהתקווה לא תגיע מהכיוון העצמאי".
יתרה מכך, חיזבאללה ובעלת בריתו, תנועת אמל, שמרו על השליטה בייצוג השיעי המוסלמי, וזכו בכל המושבים ששמורים לעדה שלהם, על פי הנתונים החלקיים.
לדברי כהן, גם העובדה שאין השנה בבחירות מועמד סוני (עקב פרישתו מהחיים הציבוריים של ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי הסוני בשנה שעברה), כנראה תחזק את חיזבאללה, גם אם יאבד כמה מושבים בפרלמנט. "הכדור נמצא כעת בין הנוצרים לשיעים. חיזבאללה יכול להפחיד את כולם, לאיים עליהם, להתנקש בחייהם או פשוט לקנות אותם ולגבש כך קואליציה", הוא הסביר.
מי יעזור לעם?
באפריל התרחשה טרגדיה בלבנון. עשרות לבנונים עלו על ספינה כדי להגר לטורקיה בגלל המצב הכלכלי הקשה. אלא שהספינה טבעה מול חופי טריפולי, לפחות שבעה מהנוסעים נספו ורבים אחרים עדיין נעדרים. המקרה שהמחיש ללבנונים שוב את מצבם הנוראי, עורר את המחאה נגד השלטון והפגנות גדולות התקיימו בערים ברחבי המדינה. במהלך המהומות בביירות הבירה נרשמו כשישה הרוגים. המפגינים דרשו להעמיד לדין את האחראים למצב הקשה במדינתם.
אחד הדברים הבודדים, לטענת כהן, שיכולים לעזור כיום לעם הלבנוני, לעומת בעלי האינטרסים, הוא אם המשטר שמבוסס על דמוקרטיה הסדרית (Consensual Democracy - משטר המחזק את קיומן של כמה קבוצות לאום במדינה, ומבטיח שותפות אמת בשלטון, במשאבים ובתהליכי קבלת ההחלטות לקבוצות השונות), אכן ישוב להתנהל על פי העקרונות הבסיסיים שלו.
"במשטר כזה כל אחד עושה מאמץ כדי לשתף פעולה. זה שיתוף הפעולה המדהים שהיה קיים עד שנות ה-70 בלבנון. אם עכשיו כולם ישתפו פעולה, אם יהיה מועמד מוסכם על כולם שימונה לראש ממשלה, זאת תהיה הדרך לעזור לעם. אבל איני צופה שזה יקרה, במיוחד לאור העובדה שהסונים לא התמודדו השנה כלל", אמר כהן.