רוסיה הגיבה היום (חמישי) להודעת פינלנד מוקדם יותר כי היא מתכוונת להגיש בקשה רשמית להצטרף לנאט"ו. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר בתגובה לכתבים כי הכניסה הפינית לנאט"ו היא "בהחלט" איום על רוסיה. הוא הוסיף כי פינלנד הצטרפה לאיחוד האירופי בנקיטת צעדים לא ידידותיים כלפי רוסיה, דבר מצער וסיבה לתגובה סימטרית.
פסקוב אמר גם כי כולם רוצים להימנע מעימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו, וכי התרחבות הברית הצבאית לא תהפוך את אירופה או את העולם לבטוחים יותר. לדבריו, המשמעות של המתקפות על אזורים ברוסיה שגובלים עם אוקראינה היא שאמצעים נוספים נדרשים כדי להבטיח את ביטחון אזורים אלה.
כנשאל כיצד תיראה התגובה הרוסית, ענה פסקוב: "הכל תלוי בתהליך ההתרחבות של נאט"ו, אם זה יקרה ועד כמה יתקרבו התשתיות הצבאיות לגבולות שלנו". גם משרד החוץ הרוסי ביקר את ההודעה הפינית ואמר כי ייאלץ להגיב לצעד הזה. "הצטרפות של פינלנד לנאט"ו היא שינוי רדיקלי במדיניות החוץ של המדינה", הודיע משרד החוץ הרוסי בהצהרה. "רוסיה תיאלץ להגיב צבאית, טכנית ובדרכים אחרות, כדי לעצור את האיומים הביטחוניים לגבולותיה".
האיומים של פוטין הפחידו את אירופה
ההכרזה של מנהיגי פינלנד, וההכרזה הצפויה של שכנתה שבדיה בימים הקרובים, היא סימן נוסף לאופן שבו האיומים והאגרסיביות של רוסיה הגבירו את החששות הביטחוניים באירופה ואילצו מדינות שרצו להישאר נייטרליות לבחור צד.
היא גם מהווה דוגמא נוספת לתוצאות הפוכות לגמרי מאלה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין רצה להשיג באמצעות הפלישה לאוקראינה. במקום פיצול של נאט"ו וחסימה של התרחבותו, המנהיג הרוסי איחד את הברית עוד יותר - ואף הוביל להצטרפות של שתי מדינות חדשות לארגון.
רוסיה ניסתה להצדיק את הפלישה לאוקראינה בסוף פברואר כאמצעי להגן על עצמה מפני ההתרבות מזרחה של נאט"ו. עם זאת, נשיא פינלנד סאולי ניניסטה אמר כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא האחראי להחלטה שקיבלה הלסינקי. "אתה גרמת לזה. הבט במראה", הוא אמר לפני ההכרזה הבוקר.
אם פינלנד ושבדיה אכן יצטרפו לנאט"ו, רוסיה תמצא את עצמה מוקפת לגמרי על ידי מדינות שחברות בברית בים הבלטי ובאזור הארקטי - הדבר שמנו חושש פוטין יותר מכל. יתרה מכך, משמעות הדבר היא שהפלישה לאוקראינה נכשלה בכמה חזיתות -כשההצטרפות לנאט"ו היא בעלת ההשלכות ההרסניות מכל לפוטין.
הצטרפות לנאט"ו גם תרחיב את ההשפעה של פינלנד בצפון אירופה עד לאזור הארקטי, אזור שנהפך לחשוב מבחינה גיאוגרפית בשל משאבי הטבע שלו, המיקום האסטרטגי שלו, וטענות לבעלות על השטח מצד רוסיה, פינלנד וארצות הברית.
פינלנד, שחולקת גבול של 1,300 ק"מ עם רוסיה, כמו גם עבר בעייתי, הגבירה בהדרגה את שיתוף הפעולה שלה עם הברית הצפון אטלנטית מאז שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים ב-2014. עם זאת, עד הפלישה לאוקראינה בפברואר, המדינה הנורדית נמנעה מלהצטרף לברית כדי לשמר יחסים ידידותיים עם השכנה ממזרח.
מה עשויה רוסיה לעשות
לפני שפלש לאוקראינה, פוטין הבהיר כי לדעתו נאט"ו התקרבה מדי לרוסיה, ויש להחזיר אותה לגבולות של שנות ה-90 - לפני שכמה מדינות ששכנות לרוסיה או מדינות סובייטיות בעבר, הצטרפו לברית. הוא השתמש בתירוץ של התרחבות נאט"ו כהצדקה לפלישה לאוקראינה בשם ההגנה על גבולות רוסיה ועל הביטחון הלאומי. בנאום ביום שפלש לאוקראינה, אמר פוטין כי "נוכחות צבאית בשטחים שגובלים עם רוסיה - אם נאפשר זאת - תייצר איום גובר ובלתי מתקבל על רוסיה".
עם זאת, הפרשנים סבורים כי פעולה צבאית נגד המדינות הנורדיות אינה סבירה, לאור המעורבות העמוקה של החיילים הרוסים באוקראינה.
מרבית החיילים הרוסים שמוצבים ליד הגבול הפיני הועברו לאוקראינה וסובלים מאבדות כבדות, לדברי פרשנים. הגיוני יותר, לטענתם, שמוסקבה תזיז מערכות נשק קרוב יותר לפינלנד, תפיץ מידע כוזב, תבצע מתקפות סייבר, תנקוט בצעדים כלכליים ותסיט את ההגירה לגבול הרוסי-פיני, בדומה למה שקרה גבול פולין-בלארוס בשנה שעברה.
יש הסבורים שרוסיה תפר את המרחב האווירי של פינלנד ושבשת את פעילותה בים, כולל משלוחים. היא עשויה גם להגביר את פעילות המודיעין הרוסי בפינלנד.
לא ידוע מה יקרה בפועל לאחר ההכרזה של פינלנד, אך לאור התמיכה הציבורית והפוליטית וההתנהלות האגרסיבית של רוסיה, אין ספק שהניסיון של פוטין להחליש את ההשפעה של נאט"ו באירופה נכשלה באופן מזהיר.